האדם שבטנק: "מר שריון" הראשון של ישראל

שאלו היום מי היה האלוף ישראל טל ז"ל, והתשובה תהיה "מר שריון" של מדינת ישראל.

מבלי לפגוע בזכויותיו של האלוף טל, רבים לא יודעים ואלה שיודעים הולכים ומתמעטים, שהשריונר המקצועי הראשון של צה"ל, ממש בימי הקמתו בשנת 1948, היה פליקס (רפאל) באטוס - מפקד גדוד שריון בצבא האדום ובצבא פולין ששוקם לאחר מלחמת העולם השנייה. באטוס זכה לאותות הצטיינות וגבורה בקרבות רבים, אך עזב קריירה צבאית מזהירה כשנוכח באנטישמיות שהיתה בפולין.

עוד כתבות במדור טיול לעבר:

• 40 שנה לאחור: בין כפר גלעדי לקיבוץ המעפיל  
• עמק השווה? על מלחמת החינוך של משמר העמק  
• כבר לא ילד: "המוסד" במשמר העמק חוגג 80  
  

פליקס היה מג"ד השריון הראשון של צה"ל, גדוד 82 של חטיבה 8 המשוריינת בפיקודו של יצחק שדה, שהוקמה מיד לאחר הכרזת המדינה, במאי 1948. החטיבה נקראה משוריינת אבל רק גדוד 82 היה כזה. גדוד 89 בפיקוד משה דיין היה ממוכן (זחל"ם, ג'יפים ורגלי) וגדוד 88 - מרגמות.

אצל בתו של באטוס, לילי, מצאתי חומר רב על אביה: קטעי ראיונות, גזרי עיתונות, עבודת תיעוד חשובה שנעשתה על-ידי המרכז לתולדות כח המגן שבו מראיין מאיר פעיל את פליקס על פרקי חייו, תיעוד וידאו של "יד ושם" ותצלומים רבים, אבל לצערי ללא תיעוד. אין כבר את מי לשאול. עם זאת, אנסה לחבר מספר תצלומים לפרקי חייו כדי שיהיה לנו זיכרון למפקד ולאדם פליקס באטוס.

מנהג משאית לנהג על שריונית

פליקס באטוס היה בן למשפחה מתבוללת בפולין, באטוס בלטינית - מאושר. עם פרוץ מלחמת העולם ב-1939, הוא נמלט יחד עם אשתו פרנצ'סקה לתוך הצבא הפולני הנסוג לתוך רוסיה-אוקראינה, שם מצא ליד העיר "סטרי" עבודה כנהג, ואשתו כאחות.

ביוני 1941, כאשר פלשו הגרמנים לרוסיה, עצרו במחסום דרכים את פליקס עם המשאית, וגייסו אותו בו בלילה לצבא האדום כנהג משאית. "תראה", אמר פליקס למפקד הרוסי, "או שאהיה חייל טוב או שלא אהיה חייל בכלל, אם לא תתנו לי להודיע לאשתי על גיוסי". המפקד הבין ושלח אותו עם ליווי להודיע לאשתו. פגישתו הבאה עם אשתו היתה לאחר כמעט 4 שנים, עם תום המלחמה.

כבר בתור נהג נתגלה כשרונו הטכני של פליקס. חלקי חילוף לא היו אבל גרוטאות רכב לאורך הדרכים היו הרבה. "הפכתי להיות חוליה טכנית". מנהג משאית עובר פליקס הכשרה להיות נהג על שריונית B.T.28 ונשלח לחזית אוקראינה, שם נפצע וכשהחלים נקרא להיות שריונר בצבא פולני שהקימו הסובייטים ברוסיה.

מפקדיו רצו שיהיה פוליטרוק (קצין פוליטי בצבא), אך פליקס אמר "לא אהיה פוליטרוק יהודי בקרב חיילים פולנים". מפקדיו התעקשו, הכניסוהו לכלא, אך לבסוף שלחו אותו לקורס מפקדי טנקים על T-34.

בגמר הקורס, אוקטובר 1943, נשלח פליקס ללחימה בקרבת ורשה בדיוויזיה של גנרל ברלינג. הפולנים שלחו אותו לקורס קציני שריון ברוסיה ולאחריו לקורס סיור שריון מתקדם.

ביולי 1944 מגיעה החטיבה הפולנית שבה משרת פליקס ללובלין, והוא נמנה עם משחררי מחנה ההשמדה מיידנק. לאחר לובלין, החל הקרב הגדול לכיבוש ורשה מידי הגרמנים. פליקס שנמצא ביחידת הסיור של מודיעין החטיבה, עסק בהקמת ראש הגשר על נהר הוויסלה והעברת טנקים ראשונים.

פליקס נשלח ללימודי שריון מתקדמים

מרד ורשה פרץ. מפקדי הצבא הפולני רצו לחבור למורדים ולהשתתף בשחרור ורשה, כנראה הרוסים היו מעוניינים במפלת הצבא הפולני, והמתקפה הפולנית נכשלה ובה אלפי הרוגים. בינתיים החליטו מפקדיו של פליקס לשולחו לאקדמיה הגבוהה לשריון ע"ש מולוטוב, בלנינגרד, למשך חצי שנה לימודי שריון מתקדמים.

היתה זו הכשרה מקצועית ברמה הגבוהה ביותר שנבנתה להכשרת מפקדי חטיבות שריון. הלימוד היה מבוסס על לקחי קרבות מהמלחמה שטרם נסתיימה. כל חניך למד תכנון קרבי ותרגול על סד"כ חטיבת שריון מלא. אימוני השדה נערכו בהרכב חטיבתי מלא בערבות פינלנד.

בתום הלימודים חוזר פליקס לחזית על הוויסלה, מקבל גדוד שריון בצבא פולין כאשר אנשי הצוות והטנקים רוסיים. באחד הקרבות הקשים נגד הגרמנים, אפריל 1945, נהרסת חטיבת השריון שלו והוא נותר עם 7 טנקים בגדוד. תגבורת רוסית של טנקי סטאלין עם תותחים 122 מ"מ מצילה את שארית יחידתו. במאי 1945 הוא סיים את השירות בגזרה על גבול צ'כיה-גרמניה.

פליקס נקרא עם יחידתו לעיר שטטין, שם נלחמו זה בזה גרמנים, רוסים ופולנים שחזרו מהשבי. הוא קיבל פקודה שהגיעה ממוסקבה לנקות את העיר מתושביה הגרמנים, ולהופכה לעיר פולנית טהורה עד לוועידת פוטסדאם (יולי 1945, חלוקת אזורי ההשפעה באירופה לאחר נפילת גרמניה).

בתוך 6 שבועות ביצע פליקס את הטרנספר לרבע מליון תושביה הגרמנים של שטטין, ונהיה למושל העיר. כאן נחשף פליקס לראשונה למפעל "הבריחה". בלחץ אשתו הוא פגש באנשי המוסד לעלייה ב' וסייע להם בהברחת פליטי השואה לעבר א"י.

ב-16 לאפריל 1946 החליטה ממשלת פולין לקיים מצעד ניצחון בעיר שטטין. על פליקס הוטלה המשימה. בין אורחי המצעד הזמין פליקס קבוצת נוער יהודי שהיתה בהכשרה חקלאית לקראת עלייה לארץ. בעת שעמד בראש טור השריון למצעד, ראה כיצד חברי ההכשרה צועדים עם דגלי פולין ודגלים כחול-לבן, כשהם מבוזים על ידי אלפי חניכי תנועת הצופים הפולנית בקריאות "ז'ידה דו פלשתינה" (יהודים לפלשתינה). אז גמלה בליבו ההחלטה לעלות לארץ ישראל.

במאי 1947 הגיע פליקס עם משפחתו לישראל, ועל כך בפרק הבא.

1. פליקס באטוס עם כובע שריונר במלחמת העולם השנייה

2. פליקס באטוס במדי צבא פולין

3. פליקס (מימין) המערכה בלנינו, אוקטובר 1943

4. אות הצטיינות לפליקס בקרב לנינו, עת ניסו לוחמי הדוויזיה הפולנית, בפיקוד זיגמונט ברלינג, לחבור למורדי ורשה. קרב שנכשל עם אלפי הרוגים ופצועים.

5. עם חברים באקדמיה הצבאית ע"ש מולוטוב בלנינגרד

6. פליקס (משמאל) עם חבר בצבא האדום

7. עם מפקדים בצבא פולין

8. פליקס משמאל

9. אחת מהמדליות הרבות שהוענקו לפליקס באטוס

10. פליקס (מימין) כמפקד שטטין, 1946

11. פליקס כמפקד שטטין, 1946

12. שטטין 1946. פליקס עם אשתו פרנצ'סקה ובתו לילי. פרנצ'סקה הביאה את פליקס להיות מעורב במבצע הבריחה מאירופה בניהול אנשי מוסד עליה ב'.

13. תעודת הצטיינות ע"ש גרנוולד גיבור פולין

14. שטטין 1946. מצעד ראשון של צבא פולין בעיר המשוחררת. במרכז פליקס באטוס מפקד המצעד

15. שטטין 1946. בראש מצעד צבא פולין פליקס בצריח טנק T34. קריאות של אנטישמים במצעד כנגד בני נוער יהודי מהכשרה ציונית שהשתתפו במצעד, הביאו להחלטתו של פליקס לעלות לארץ ישראל.

16. באטוס כמפקד גדוד טנקים T34 בשערי ורשה, עם מטה הגדוד

• לכל הכתבות במדור טיול לעבר