איך מחשבים עלות סופית של קנייה באינטרנט?

זמן קצר לאחר תחילת ההטבה, פרסמה רשות המסים טבלת נתונים חדשה וברורה יותר, המאפשרת לראות את שיעור מסים החל על מוצרים בקנייה של עד 325 דולר ובקנייה של מעבר ל-325 דולר. כאשר מביטים בטבלה יש לזכור כי מע"מ בשיער של 16% חל בכל מקרה על כל מוצר שנכנס לארץ מחו"ל ומסי היבוא הם כל מה שחל מעבר לאותם 16%.

מסים ואגרות: 42% מעלות המוצר

המע"מ על המוצרים שרכשה דנה, היה 148 שקל, אך חברת הבלדרות GCX גבתה ממנה 96 שקל עבור "אגרת רשומון", 90 שקל עבור "דמי טיפול" ועוד 10 שקל עבור "ניטול ממן ואחסנה". בסך הכל גבתה GCX סכום של 196 שקל עבור שירותי הבלדרות, אך גם על תשלום זה חל המע"מ. כך יצא שדנה שילמה בסופו של דבר 375 שקל.

הקבלה של דנה

כשהתקשרה דנה למחות על העלות הגבוהה של הבאת המוצרים לארץ, הסכימו נציגי החברה, במהירות מפתיעה, לעשות לה "הנחה". "אגרת הרשומון" קוצצה מיד מ-96 שקל ל-86 שקל, "דמי הטיפול" ירדו כהרף עין מ-90 שקל ל-40 שקל וסעיף ה"ניטול ממן ואחסנה" נעלם כלא היה.

בעקבות שיחת טלפון אחת, חברת GCX קיצצה את עלות השירותים שהיא סיפקה לדנה ב-70 שקל, מ-196 ל-126 שקל. את המע"מ, כמובן, לא ניתן היה לקצץ ונטל ההבאה של המוצרים לארץ ירד מ-375 שקל ל-294 שקל.

כמה צריך לשלם לחברת השילוח?

המהירות והיעילות שבה טיפלה חברת GCX בתלונתה של דנה ראויה לשבח, אם כי היא מעוררת גם חשד. הנכונות, ולא פחות מכך היכולת של אותה לחברה לקצץ מיידית בעלות של השילוח ושל השתתפות הלקוחה בעמלות הדואר מעלה חשד כי העלויות הללו מתומחרות באופן שרירותי ומהוות כלי שבאמצעותו גובות חברות השילוח תעריפים מופקעים, מתוך תקווה שרוב הלקוחות לא יתלוננו ולא יבדקו.

האם דנה שילמה יותר מידי לחברת GCX? איך בכלל בודקים מראש כמה צריך לשלם? 

חברות השילוח גובות מהלקוח שתי עמלות עיקריות: אגרת שחרור ממכס ואגרת רשימון קולקטיבי. אגרת השחרור ממכס משולמת עבור שחרור המוצרים מהמכס ואגרת הרשימון הקולקטיבי משולמת עבור הכנת הניירת שמפרטת את כלל המוצרים שיש לשחרר.

שתי האגרות משולמות על ידי חברת השילוח לחברת עמילות המכס, חברה אחת שזכתה במכרז ועוסקת בשחרור כלל המוצרים שמגיעים למכס והעברתם לחברות השילוח השונות שמפיצות אותם ללקוחות.

לפני שבוחרים להזמין מוצר מחו"ל, כדאי לבדוק כמה גובה חברת השילוח על האגרות השונות והאם היא דורשת תשלום נוסף מעבר לעמלות המכס. באתר רשות הדואר, למשל, ניתן למצוא טבלה של כל העמלות והאגרות שנגבות בגין שחרור חבילה שהגיעה מחו"ל. העמלות מחולקות לפי שתי קטגוריות עיקריות: שחרור קוקלטיבי ושחרור פרטני.

מוצרים שערכם עד 1,000 דולר משוחררים בהליך קולקטיבי, למעט מוצרים ששחרורם דורש אישור של משרד הבריאות או משרד החקלאות. עבור מוצרים שחייבים במס כלשהו (גם מע"מ), גובה חברת הדואר סכום ל 60 שקלים על שחרור ממכס.

מכיוון שהחברה עצמה משלמת לחברת עמילות המכס עברו השחרור ורק לאחר מכן גובה את הכסף מהלקוח, דורשים בדואר גם עמלת הקצאת אשראי של 2% מהמסים ששולמו ולפחות 20 שקל. עמלה זו נודעה למנוע מצב שבו הדואר שילם על שחרור המוצר מהמכס אך הלקוח לא דרש אותו או שילם לאחר ימים רבים. בנוסף גובים בדואר עמלת רשימון של 30 שקל. 

כלומר, מי שמזמין מוצר באינטרנט שעלותו עד 325 דולר והוא פטור ממכס, ומקבל אותו דרך דואר ישראל, צריך לעשות את החישוב הבא: עלות המוצר + 16% מע"מ + 127.6 שקל (60 שקל עמלת שחרור + 30 שקל אגרת רשימון + 20 שקל הקצאת אשראי + 16% מע"מ על הסכום הזה). זו תהיה העלות הסופית של הזמנת המוצר דרך האינטרנט.

בחברות הפרטיות החיוב מעט שונה, כפי שניתן לראות מהקבלה של דנה. סכום החיוב בגין עמלות המכס פחות או יותר זהה ולדנה אפילו ויתרו על הקצאת האשראי. עם זאת, החברה גבתה דמי טיפול בשיעור של 90 שקל והוסיפה 10 שקלים עבור דמי נטל ואחסון אף שלא ברור מדוע היה צורך בכך, תשלום זה נגבה כאשר מייבאים מוצרים שיש לאחסנם כמה ימים עד שמשרד הבריאות או משרד החקלאות יאשרו את הכנסתם לארץ. לא הגיוני שהבגדים שהזמינה דנה מאנגליה המתינו לאישור משרד הבריאות.

אם כן, לפני שמזמינים מוצרים כדאי לבדוק היטב באתר של החברה המשלחת כמה תשלמו עבור שחרור המוצר מהמכס והאם החברה גובה תשלומים מעבר לאגרת שחרור ממכס ואגרת רשימון.