הסובלנות לזרים נגמרת כשזה מגיע לחרדים

הנה דברים "מלאי טעם" מפי חבר הכנסת ניצן הורביץ, שהשתתף בכנס שערכו תושבי שכונת רמת אביב בשנת 2009, בניסיון למנוע את מה שהם מכנים "השתלטות האוכלוסייה החרדית על השכונה". כמובן, לא נגעתי: "יש כאלו שיטענו שאנחנו גזענים או אנטישמים, ושלכל אחד יש את הזכות לגור איפה שהוא רוצה. זה לא נכון, כי השתלטות שכזו משנה את צביון השכונה, מפחיתה את ערכי הדירות, מחזירה בתשובה נערים חילונים, ועלולה לסגור רחובות שלמים בשבת, ומרכזי בילוי בשישי בערב".

• איי לייק ynet יהדות בפייסבוק!
  

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• הדתיים תוהים: איך מתמודדים עם אוננות?
• אם רד בנד היו חוזרים בתשובה...
• צפו: מאבטחי הקניון מונעים כניסת מבקר חרדי  
  

גולת הכותרת של הכנס הייתה, אגב, "ניסיון למפות דירות שבהן מתגוררים חרדים, במטרה לשכנע את הבעלים להשכירן לחילונים". מתברר שמה שאסור לדתיים בצפת, במלחמתם על שמירת רוב יהודי בעיר, מותר גם מותר לתושבי רמת אביב, במלחמתם על רוב חילוני בעיר.

ואם חשבתי שמאז 2009 הספיקו לעבור קצת מים בנהר הגזענות, הרי שהאירועים בקניון רמת אביב הזכירו לכולנו שאין חדש תחת השמש. חשבתם לבוא בכיפה וחליפה לקניון רמת אביב, ואולי חס וחלילה להציע תפילין למישהו, כדאי שתחשבו שוב, כי רוב הסיכויים שתיחסמו על-ידי, כמה אירוני, מאבטח שחום עור, שגם הוא, מן הסתם, ייחסם בחמישי בלילה בכניסה לפאב תל אביבי מבוקש, והסלקטור שסינן אותו יתקבל בברכה בשובו הביתה על-ידי כתובת גרפיטי שתבשר לו שהוא רוסי מסריח.

כל זה לא היה מפתיע איש, אילולא הדברים היו מתרחשים בצל צילן של הפגנות החמלה והאמפתיה כלפי סודנים, אריתראים, דרפורים, ערבים, ובעצם כל מי שמראה את פרצופו הבלתי חוקי בתל אביב - ובלבד שלא יהיו לו פאות וזקן.

כאשר אני רואה את החמלה הכל-כך אוטומטית כלפי אנשים שאין לי דבר נגדם, באמת, איני יכולה שלא לתהות האם האמפתיה הזו הייתה קיימת לו הייתה באה בשערי הארץ קבוצה של 60 אלף חרדים חוקיים(!) מברוקלין ומבקשת להיקלט בשכונת צהלה. האם נאים היו השכנים בעיני התושבים?

ככה זה בדמוקרטיה

הייתי יכולה להאמין לגל הרחמים כלפי הפליטים, לו כל אחד מהנשמות הטובות האלה היה נוקט בגישת "אמץ פליט" ומתנדב לאסוף אחד כזה לביתו בתור דוגמה אישית. כי איך שזה נראה עכשיו – הפליטים מאפריקה טובים ויפים רק כשהם רחוקים מהבאוהאוס שלך ברדיוס של לפחות שני קילומטרים. הוכיח את זה ח"כ מיכאל בן ארי כשהגיע לבריכת גורדון עם עשרות סודנים בבגד ים וגרם לרוחצים שם לצאת מהבריכה בבהלה.

יאמרו אנשי האמפתיה והחמלה, אל נא תשווי בין חרדים לסודנים. אלו מנסים "לצוד" נפשות ואלו נסים על נפשם, אלו באים להשתלט לנו על השכונה ואלו באים להשתלט "רק" על אזורי דרום העיר. ובכלל, נראה מה את היית

עושה אם היו משתלטים לך על השכונה.

ובכן, אספר לכם מה עשיתי. לפני 20 שנה, כשחרדים באו לגור בשכונה הדתית-לאומית המטופחת שבה התגוררתי עם הוריי בעיר בני ברק, שפעם, למי שלא יודע, הייתה עיר ממש לא כל-חרדית, אף אחד לא יצא לרחובות. התושבים ניסו לחיות עד כמה שאפשר בחברתם עד שהתייאשו ועזבו לערים אחרות. הדירות, אגב, הכפילו את ערכן. לזה קוראים שוק חופשי - ערך דמוקרטי שלא תמיד יפעל רק לטובתכם, והוא חל גם על החרדים.

רציתם דמוקרטיה? קיבלתם את החרדים בשכונה שלכם, תתמודדו. ואם לכם מותר לצעוק "געוולד, חרדים עלינו!" אזי שגם לתושבי דרום העיר מותר לזעוק "געוולד, פליטים על בנותינו!" הזכות להפגין היא מהזכויות היפות והלא-פרקטיות של הדמוקרטיה. נצלו אותה, ואל נא תעשו איפה ואיפה. כי כמו שהדברים נראים עכשיו - סובלנות תל אביבית זה טוב ויפה, עד שזה מגיע לחרדים, או עד שזה מגיע אליכם הביתה.