האם מיזוגים גרמו להתייקרות מחירי המזון?

"אין הוכחה שמיזוגים בשוק המזון של יצרנים וספקים יוצרים כוח שוק בעל עדיפות תחרותית על פני שחקנים אחרים", כך אמר היום מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, בוועדת הכלכלה אשר דנה במסקנות וועדת המחירים ברשותו.

• מסקנות ועדת קדמי: יוגבלו ספקי ורשתות המזון
• "ועדת קדמי הלכה רק עד אמצע הדרך"
• ועדת קדמי: מי ירוויח ומי יפסיד
  

קדמי ציין כי זוהי דעתו האישית. לדברי קדמי, הוועדה שבראשותו ביקשה מהממונה על ההגבלים העסקיים לבדוק עמדה זו, תחת השאלה עד כמה מיזוגים כאלה שהתרחשו בשוק הישראלי גרמו להתייקרות מחירי המזון.

קדמי מעריך: יוגשו לא מעט בג"צים

קדמי אמר, כי הטלת פיקוח ממשלתי על מחירי המזון, כאמצעי לבלימת ההתייקרות, הוא נכון אבל רק לטווח קצר. הוועדה ממליצה שהפיקוח יהיה לתקופה של שנתיים ויתמקד ברווחיות המוצרים שהיצרנים יחוייבו לדוות עליה לממשלה. המלצה נוספת בהקשר זה היא לחייב את רשתות המזון להקצות מדפים בולטים למוצרים המפוקחים.

מנכ"ל התמ"ת הזכיר גם את ההמלצה לעודד כניסה לשוק של קמעוני מזון חדשים, דוגמת החנויות האינטרנטיות, המספקות משלוחים דרך הרשת ישירות מהמחסן לבית הלקוח. במסגרת קידום התחרות במגזר הקמעונאי, הוא ציין את המלצת הוועדה לדלל ריכוזיות של סניפי הרשתות הגדולות, שתחייב רשת באמצעים מסוימים למכור סניפים. זאת, במקביל לעידוד פתיחת רשתות מזון חדשות באזורים בעלי ריכוזיות גבוהה של הרשתות הקיימות. המלצה זו עדיין טעונה מבחן משפטי.

המלצה נוספת היא לחייב בחוק את רשתות השיווק להקצות מדפים גם למוצרים של יצרנים הפועלים כעסקים קטנים.

לאחר תום השימוע שנפתח לתגובות המשק, תגבש הוועדה סופית את המלצותיה ותגיש אותן למשרד התמ"ת עד סוף יולי. קדמי הדגיש, כי ניסוח המסקנות חייב לעמוד במבחן בג"ץ, והעריך כי יוגשו "לא מעט" תביעות לבג"ץ. הוא ציין, כי לאחר הגשת ההמלצות "המערכה תעבור לכנסת, כי יש גורמים שדעתם לא נוחה והם יעשו הכול כדי לטרפד את המסקנות".

רמי לוי: צריך לעודד את היצרנים הקטנים

סגן נשיא איגוד לשכות המסחר, אריה זייף, אמר כי הדו"ח מאוזן "ואפשר לחיות איתו, גם אם יש בו יותר מידי רגולציות". לדבריו, באופן כלילי התפיסה של ועדת קדמי מקובלת בתנאי שלא ישנו אותה.

הוא ציין כי חלק מהתחרות הנדרשת אכן תהיה בהורדת המכסים, כיוון שהיבוא הוא המנגנון הוודאי להוזלת מחירים. עם זאת, קרא זייף ליישם את המסקנות בקצב מתון במשך מספר שנים. "אם מאות אלפים ייהנו מההוזלות, צריך להפחית את התעשייה המקומית, כי חלק מהמפעלים יתייעלו, ועובדים שייפלטו ימצאו מקומות עבודה חלופיים. הדאגה העיקרית שלנו היא קודם כל לשבעה מיליון אזרחי המדינה".

רמי לוי, הבעלים של רשת השיווק, אמר: "אם לא נייצר ביקוש למוצרים של היצרנים הקטנים, לא יקנו אותם. אני נותן להם מקום על מדפי החנויות שלי, אבל אין להם ביקוש. כדי לקדם את המוצרים הזולים צריך לעזור ליצרנים בתקציבי פרסום, ולתת להם הנחות במחירי החשמל, המים והארנונה, אחרת הם לא יהיו תחרותיים".

יו"ר פורום בעלי חנויות המכולת והמינימרקטים, יעקב ברמר, קרא "לנקוט בכל הצעדים כדי למנוע את הדורסנות של הרשתות הגדולות".

איציק אלרוב, מחולל מחאת הקוטג', שפתחה את המחאה החברתית, קרא "להוזיל את מחירי המזון רק בשיטת הפטיש בראש שירד על חברות הסלולר. ברגע שיהיו לצרכן ערוצים אחרים גם במזון הוא יברח אליהם".

ח"כ שאמה: אין מקום לחקות את מהפכה הסלולר

הח"כים עמיר פרץ (עבודה) ודב חנין (חד"ש) קראו לקבוע שיעורי מע"מ דיפרנציאלי על מצרכי המזון. קדמי הגיב כי הרעיון עלה בוועדה, אבל היא לא השתכנעה שהוא נכון משלושה טעמים: לא בטוח שהפחתת המע"מ תפחית את המחירים לצרכן; גם אם המחירים ירדו עם הפחתת המס, לא בטוח שהם לא יעלו כעבור זמן; ההפחתה תיצור גרעון של 5 מיליארד שקל בתקציב המדינה, שילכו לכיסי היצרנים מהמשווקים וספק אם המחירים אכן יוזלו.

אריה זייף שהיה בעבר מנהל המכס והמע"מ באוצר, הוסיף כי מע"מ דיפרנציאלי למצרכים שונים הוא "מהלך בלתי אפשרי שאם ינסו אותו יהרוג את חוק המע'מ". קדמי אמר בסיכום כי "לא נוכל להטמיע את כל ההמלצות, כי אין פתרון אחד לבעיה אלא רק שילוב של פתרונות. גם לא נשיג את המטרות מיד וצריך להיאזר בסבלנות".

יו"ר הוועדה ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד) סיכם: "אין מקום לחקות את מהפכה הסלולר בשוק המזון, כי אין סיכוי להוריד את מחיר סל המזון בעשרות אחוזים. אבל כל אחוז שירד יהיה ברכה, כי מסקנות ועדת קדמי מאשרות את מה שכולנו מרגישים בקופות המרכולים. העם לא זועק סתם כשהוא נאלץ לשלם על המזון גם מס ריכוזיות ומס מונופולים".