מנכ"ל שטראוס: חב' מזון בארץ לא מרוויחות יותר

"יוקר המחיה בארץ חשוב לכולנו. כל מי שעוסק בייצור, שיווק ומכירות מוצרים מכל תחום שהוא, מבין שכאשר המחירים לצרכן גבוהים, הצרכנים קונים פחות, ולכן כל האמירות שליצרנים או לרשתות השיווק כדאי שהמחירים יהיו גבוהים, אינן נכונות". כך אמר גדי לסין, יו"ר איגוד תעשיות המזון ומנכ"ל שטראוס גרופ, בכנס מזון בעידן החדש שעורכת היום (א') התאחדות התעשיינים.

• "ועדת קדמי הלכה רק עד אמצע הדרך"
• מסקנות ועדת קדמי: יוגבלו ספקי ורשתות המזון
• האם מיזוגים גרמו להתייקרות מחירי המזון?
  

לדברי לסין, "לאורך זמן, כאשר המחירים גבוהים, המכירות יורדות והרווחים של החברות יורדים. הרווחיות של החברות בארץ נמוכה בהשוואה לחברות בינלאומיות. הטענה שהחברות מרוויחות יותר בישראל, אינה נכונה".

לסין הוסיף ואמר כי "הפתרון המרכזי אותו הצענו לשר האוצר ולשר התמ"ת הוא נושא המע"מ על המזון. המע"מ הממוצע במדינות המפותחות הוא כ-8% על מזון. אני קורא לראש הממשלה פחות לשאול שאלות ויותר לתת פתרונות. החלטה של הורדת מע"מ על מזון תהפוך את ישראל לאחת המדינות הזולות בישראל בתחום המזון. אפשר לחסוך כסף ולחסוך ועדות. הצענו את זה לאוצר ולצערנו עד עכשיו לא קרה דבר".

"בשנה האחרונה היו הרבה דו"חות וכותרות על מחירי המזון בישראל", הוסיף. "קיימנו לא מעט ישיבות ושאלנו איך מסבירים לעם שהמחירים בארץ לא יותר יקרים מאשר בעולם. איך מתמודדים עם אמירות שהמזון בארץ יקר ב-30% מאשר בעולם כאשר לראשי החברות יש מסד נתונים שמראה שאלה נתונים לא מדויקים?

"המחירים של המזון והמשקאות בישראל בין 2008 ל-2011 עלו פחות ממדד המחירים לצרכן. כשאמרנו את הנתון הזה ללא הפסקה והבאנו סימוכין מהלמ"ס, כולל ציטטות של החוקרים הראשיים בלמ"ס, סירבו לפרסם את הנתונים".

קפאון בתוספת מועסקים

מחזור המכירות השנתי של תעשיית המזון עומד על כ-62 מיליארד שקל. בשנה האחרונה גדל מחזור המכירות ב-8%. תעשיית המזון מפרנסת 60 אלף משפחות המהוות 17% מהתעשיינים בישראל, בכ-200 מפעלים. לדברי לסין, בשנה האחרונה, בפעם הראשונה זה 7 שנים, יש קפאון בתוספת מועסקים בתחום המזון והמשקאות בישראל.

"בשנת 2008 קראתי בשם התאחדות התעשיינים לא לפטר אנשים, ולא פיטרנו אנשים", אמר. "בשנה האחרונה אנו באתגר יותר מורכב מהמיתון של שנת 2008 כי יש סימני האטה והאווירה לא פשוטה עבור התעשיינים". לסין כיוון בדבריו למחאת הצרכנים והקושי של הספקים להעלות מחירים לצרכן בימים אלה בשל המחאה נגד יוקר המחיה ובשל התנגדות רשתות השיווק.

עוד הוא ציין, כי "בניגוד לכל התחזיות בשנת 2011 ו-2012 אנו בשיא נוסף של כל הזמנים בעלויות חומרי הגלם. למרות המיתון העולמי אנו נמצאים במחירים גבוהים של חומרי הגלם", אמר, והוסיף כי "החקלאים בישראל לא מקבלים את התמיכה הנדרשת".

בהקשר לעלויות חומרי הגלם ציין לסין כי בדומה לצרכנים שנאנקים תחת נטל המסים, כך גם המפעלים התעשייתיים סובלים מהם. "לנהל מפעל זה כמו לנהל משק בית. העלויות רובצות על המפעלים והתעשיינים, ולא צריך ועדות ארוכות כדי להבין שהתעשיה עומדת בלחץ בלתי אפשרי של עלויות ייצור", אמר.

"קל להגיד בואו נוריד מכסים"

כצפוי, לסין יצא נגד המגמה של הורדת מכסים על מוצרי מזון מיובאים. "כשמדברים על רגולציה קל להגיד בואו נוריד מכסים וניתן לעם מגוון של מוצרים והמחירים ירדו", אמר. "אם זה היה כך, אנחנו היינו הראשונים להגיד שזה נכון.

"אבל בשנים האחרונות רואים יבוא מתגבר, גירעון מתגבר, ואנחנו לא מצליחים לייצא לחו"ל בגלל חסמים רגולטורים בארה"ב, וגם בחלק מהמקרים בשל חוסר אטרקטיביות שלנו כתעשיינים. אבל פתיחת גבולות בלתי מרוסנת תפגע גם בפרנסה בארץ, גם ביעילות של פריון העבודה ותעלה לבסוף מחירים לצרכן. פתיחת גבולות והורדת מכסים נשמע נחמד, אבל צריך לבחון את ההשלכה על החברות הישראליות".

צבי אקשטיין, דיקאן ביה"ס לכלכלה במרכז הבינתחומי בהרצליה ונגיד בנק ישראל לשעבר, אמר בכנס, כי "ההסתכלות על המחירים היא הסתכלות בעייתית. מ-2008 עלו מחירי המזון בישראל כמו מחירי מדד המחירים לצרכן ופחות או יותר כמו מחירי המדינות המתפתחות. יש טענה שמחירי המזון זינקו למעלה, אבל לא ירדו יחסית למחירי הסחורות. זו הטענה המרכזית על התעשייה.

"אין ספק שבמידה מסוימת המצב הכלכלי של הצרכן בין 2008 ל-2011 היה טוב יותר ממצבם של צרכנים ברוב המדינות המתפתחות. בין היתר בגלל יציבות וחוסנו של המשק הישראלי. במידה מסוימת זה אפשר גם לתעשייה זו לשמור על מחירים מעט יותר גבוהים. יחד עם זאת, הבעיה האמיתית היא ברשתות השיווק. ברשתות השיווק יש ירידה בריכוזיות, אבל אין לנו מידע שאומר שהמרווחים שם אכן ירדו גם כן בשנים האלה, וייתכן שחלק מהעלייה במחירים היא גם עליה במרווחים של הרשתות".

לדבריו, ב-10 השנים הבאות נראה יותר ויותר הורדת מכסים כי הדבר תואם את הגישה של המשק הישראלי. "צריכים לעשות את התהליך הזה בצורה מדודה עם פגיעה מינימלית בתעשייה, אבל הבעיה העיקרית היא שרמת החדשנות של מוצרי מזון בישראל היא נמוכה מהמקובל במדינות בארופה ובארה"ב. וזה צריך להיות מוקד התעשייה".