דו"ח התחרות בבנקים: המלחמה רק החלה

הבנקים יכולים לנשום לרווחה. למרות החששות הכבדים ולמרות הטענות על "פגיעה קשה", שנועדו בעיקר לצרכי יחסי ציבור, הוועדה להגברת התחרותיות בבנקים, שמסרה היום את מסקנות הביניים לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל, לא תגרום זעזוע במערכת הבנקאית. עם המסקנות הללו הם יכולים לחיות. אחרי שהן יעברו "שיפוצים" בלחץ צבא הלוביסטים של הבנקים, זה בכלל יראה הרבה פחות מפחיד מבחינתם.

• הכירו את "מס הירושה" של הבנקים
• כסף יקר: כך הקפיצו הבנקים את הריבית על המינוס
• לכל הטורים של "סוגרים חשבון "
  

אם למישהו היה ספק בכלל - הוא נמוג. הוועדה בראשותו של המפקח על הבנקים, דודו זקן – איש אמונו של פישר, שהתנדנדה בין הרצון להראות כי היא אכן מגישה מסקנות משמעותיות בלחץ המחאה החברתית והזעם כלפי חמדנות הבנקים מצד אחד, ובין כוונה ברורה מראש של בנק ישראל שלא הולכים לשום שינוי דרמטי במערכת הבנקאות (על רקע הטלטלה הכלכלית בעולם) מצד שני – יצאה עם מוצר סופי לא רע מבחינתה.

הרבה יחסי ציבור, דו"ח ארוך ומפורט, שמעלה שוב את מה שכבר ידוע לכולם על כשלי התחרות ועשיקת הלקוחות, אך השורה התחתונה נזהרת לא לגעת במרכזי העצבים. כך לדוגמה, הוועדה לא העזה לעסוק בהפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. אף אחד לא יעיז לגעת בפרה החולבת הזו שצומחת באופן מתמיד ומעניקה שלל מזומנים לתאגידים הבנקאיים.

רק לפני חודשים ספורים נלחמו פישר וזקן מלחמת חורמה ביוזמות חברי הכנסת לפקח על העמלות, או לתת ריבית הוגנת על הפיקדונות בבנקים, בשם היציבות.  

רוב המסקנות אינן חדשות והכשלים היו ידועים לפיקוח כבר שנים רבות. ובכל זאת, ראוי לברך את בנק ישראל על שינוי הגישה, גם אם זה רק טיוטא שעוד תעבור שינויים מקלים רבים. חבל רק שזה לקח כל כך הרבה זמן.

ומה עכשיו? עכשיו תור הציבור, הבנקים ושאר הנוגעים בדבר לכתוב את הערותיהם במהלך החודש הקרוב. אחרי זה יגובש הדו"ח הסופי שיוגש לשר האוצר ולנגיד. רק לאחר קבלת אישורם, תתחיל העבודה האמיתית – קידום תהליכי חקיקה ליישום בשטח של מה שיישאר מהדו"ח המקורי.

לא הכל פשוט ליישום

גם אם נשים בצד את הלחצים שיפעילו הבנקים לאורך הדרך, ברור כבר כעת כי חלק מהמסקנות ניתן יהיה לממש ללא קושי רב, בעוד חלק אחר דורש תהליך מורכב יותר ואף קיים סיכוי קלוש שיצאו לפועל. חלק מהשינויים דורשים תיקון החקיקה, הכללים והצווים הרלוונטיים. תיקונים אלו יבוצעו בשיתוף בנק ישראל, משרד האוצר ומשרד המשפטים. שינויים אחרים נוגעים לתיקונים הנמצאים בסמכותו של המפקח על הבנקים, מה שעשוי להיות תהליך מהיר יותר.

כך גם הפיכתם של המק"מ והקרנות הכספיות לאטרקטיביים יותר בהשוואה לפיקדון השקלי בבנק עם הריבית המביישת. המלצת הצוות על הטלת פיקוח על עמלות הנגבות בגין קניה ומכירה של מק"מ וקרנות כספיות, כך שייקבעו עבורם תעריפים מופחתים ויבוטלו עמלות דמי הניהול – אינה דורשת מהלכים דרמטיים. כך גם לגבי צמצום של עמלות נוספות.

עוד מהלך שניתן לבצע בהליך מזורז הוא הגדלת הנגישות האינטרנטית. מתן אפשרות לפתיחת חשבונות באמצעות האינטרנט והקלות בהליך סגירת החשבון ומעבר מבנק לבנק.

לעומת זאת, הוועדה מציעה כניסת שחקנים חדשים, אם בתחום האשראי הקמעונאי, או בשירותי בנקאות בכלל. כאן יש כמה משוכות שצריך לעבור. כניסת שחקנים חדשים, דורשת התערבות רגולטורית רחבה יותר ושינויי חקיקה. גם אם יאושרו, יהיה עליהם להתמודד בשוק נוקשה כשחלקם נטולי ניסיון משמעותי בתחום האשראי והבנקאות הקמעונאית.

גם ההמלצה לשיתוף נתוני אשראי - מערכת אחידה לכל הגופים הפיננסיים (בנקים וגופים חוץ בנקאיים המעניקים הלוואות) במסגרתה מועבר מידע אודות נתוני אשראי של לקוחות. בעייתית לביצוע.

המטרה של מערכת כזו היא לאפשר למציעי אשראי להתאים את תנאיהם למאפיינים הספציפיים של הלקוח ובכך להגביר את התחרות. כיום קיימים גופים המספקים נתוני אשראי, אולם אלו חלקיים בלבד (בעיקר נתונים שליליים). כל יוזמה בתחום הזה, מלבד הליכי חקיקה, עלולה להיתקל בהתנגדות בטענה של פגיעה בצנעת הפרט.

לעמוד על המשמר

גם אם טענות הבנקים לא יתקבלו, הם עדיין יוכלו לעכב את התהליך באופן ניכר, בטענה של "צורך בהיערכות", ענייני תפעול ועוד שלל תירוצים. ואמנם, למרות פעילות הבלימה המתוכננת של הבנקים, לא מדובר בקו אחיד. אמנם מי שנותנים את הטון הם הבנקים הגדולים המחזיקים ב-90% מהלקוחות וממש לא מעוניינים בשינוי התמונה, אך נשמעות גם אמירות אחרות במערכת הבנקאית. "יש פה כיוונים חיוביים", אמר הבוקר ל-ynet אורי פז, מנכ"ל בנק ירושלים, בהתייחס לדו"ח. "השילוב הזה של קידום של חוק נתוני אשראי יחד עם האפשרות לפתיחת חשבון באינטרנט, הוא מהלך נכון שיפעל לטובת הלקוחות".

פז, שעל פי האסטרטגיה העסקית שלו בונה פחות על עמלות ולכן לא מתרגש במיוחד מההגבלות הצפויות, מדגיש כי השינויים הללו יפעלו לטובת הבנקים הקטנים שיוכלו להציע הצעות ערך ללקוחות השבויים בבנקים הגדולים.

אין ספק כי התקופה הזו רגישה במיוחד. כאן באים לידי ביטוי נסיונותיהם הבלתי פוסקים של התאגידים הפיננסיים להשפיע על ההחלטות ולנסות בכל האמצעים להשאיר את המצב כמות שהוא, עם כמה שפחות שינויים מציקים מבחינתם. אולם זה הזמן גם של נאמני הציבור – לקוחות הבנקים, לוודא שההמלצות שכבר נכתבו לא יתמוססו בדרך.