תחבורה ציבורית: יש פיצוי להדרה

לאחרונה, הביטוי "הדרת נשים" נשמע בתקשורת לא מעט. כולנו זוכרים את סיפור החיילת שהותקפה, כאשר התבקשה לעבור לחלקו האחורי של אוטובוס וסירבה. מקרים נוספים של הדרת נשים אשר אירעו לאחרונה הציתו מחדש את האש בנושא. גם התביעות לא איחרו להגיע, ובתי המשפט נאלצים להכריע בסוגיה.

הדרת נשים - כתבות אחרונות ב-ynet:

• המשטרה: נהגת הותקפה בבית שמש בגלל לבוש
  
• נרגמה באבנים בגלל לבושה: "פחדתי על הילדה"
  
• "החילונים אשמים בכך שמצנזרים נשים"
  

אגד לא אחראית

כך לאחרונה, בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב דן בתביעה של בני זוג נגד אגד. התובעים נסעו באוטובוס של החברה, כאשר בתחנה אחד הנוסעים שהציג את עצמו כמבקר פנה אל התובעת בבקשה לעבור לחלק האחורי של האוטובוס. כאשר התובעת סירבה, על פי טענתה היא הושפלה על ידו ועל ידי יתר הנוסעים.

הדרת נשים בבית שמש(צילום: אלכס קולומויסקי)

לאחר המקרה, התובעת פנתה לאגד, ואגד השיבה בתחילה כי אותו מבקר יוזמן לבירור אצל מנהלו, אך מאוחר יותר הסתבר, כי לא היה כל מבקר באוטובוס מטעם אגד וככל הנראה מדובר באחד הנוסעים. 

נהג אגד נחקר בפני בית המשפט, וציין שאינו זוכר אירוע חריג.

הרשם הבכיר אדי לכנר קבע, כי התופעה של הדרת נשים היא תופעה קשה שבתי המשפט רואים בחומרה, אך במקרה הזה כאשר אגד טוענת שלא מדובר במבקר מטעמה, והנהג כלל לא היה מודע למקרה ואף לא הוצגה כל ראיה בפני בית המשפט שמדובר במבקר של אגד, אין לקבוע כי אגד אחראית לאירוע הנטען. בשל כך, התביעה נדחתה (ת"ק 19971-01-12 וולף ואח' נ' אגד-אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ).

הודרה, וקיבלה פיצוי של 12 אלף שקל

מקרה אחר בו כן התקבלה הטענה להדרת נשים נדון בבית המשפט לתביעות קטנות בבית שמש. התביעה הוגשה על ידי תלמידת תיכון המתגוררת בבית שמש מכח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000 (להלן: "חוק איסור הפליה").

לטענת התובעת, כאשר נסעה עם שתי חברות בקו אוטובוס שמפעילה סופרבוס, פנה נהג האוטובוס אליה ואל חברותיה, וביקש מהן לעבור לשבת בחלקו האחורי של האוטובוס כדי לאפשר לשני גברים חרדים שעמדו לידן לשבת בקדמתו. בכך, כך לפי הטענה, הופלתה על רקע מין בניגוד לחוק איסור הפליה. יצוין, כי חוק זה מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום של עד 50 אלף שקל.

בכתב הגנתם הכחישו סופרבוס והנהג את טענות התובעת וטענו, בין היתר, כי קו האוטובוס המדובר איננו "אוטובוס למהדרין"; כי הנהג מעולם לא פנה אל התובעת ולא הורה לה לעבור מקום; וכי התובעת היא שבחרה לשנות את מקומה על דעתה "כנראה על פי ייעוץ משפטי שקיבלה וזאת למטרת בצע כסף ותו לא".

השופט דוד גדעוני ציין, כי שאלת הפרדת נשים בתחבורה הציבורית נדונה זה מכבר (ינואר 2011) בבית המשפט העליון, אשר קבע, כי הפרדה כפויה, על מי שאינם חפצים בה הינה אסורה. "מפעיל תחבורה ציבורית (כמו כל אדם אחר) אינו רשאי לומר, לבקש או להורות לנשים היכן עליהן לשבת באוטובוס רק משום היותן נשים ... והן רשאיות לישב בכל מקום שתרצינה".

הפגנה נגד הדרת נשים בבית שמש(צילום: אוהד צויגנברג)

השופט גדעוני דן בתכליתו של חוק איסור הפליה, וקבע כי לא יכולה להיות מחלוקת, כי המעשים המיוחסים לסופרבוס ולנהג באים בגדרו של החוק, ומהווים הפרה ברורה של הוראת סעיף 3 לחוק האמור, אשר קובע כי: "מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות".

השופט קיבל את גרסתה של התובעת לאחר שבחן את כלל העדויות בפרשה, וקבע כי הוא התרשם שעדותה של התובעת היתה עדות אותנטית ומהימנה, וכי היא אכן חשה עלבון צורב נוכח בקשת הנהג כי תעבור לירכתי האוטובוס רק בשל מינה, וכי באמת ובתמים חששה שאם לא תפעל בהתאם תורד מן האוטובוס.

בהתאם לכך נקבע, כי יש לראות בנהג אחראי נוכח פנייתו אל התובעת וחברותיה ובקשתו כי יעברו לשבת בחלקו האחורי של האוטובוס. באשר לסופרבוס, נקבע כי היא אחראית מכח אחריותה השילוחית למעשים שעשה הנהג תוך כדי עבודתו.

בשולי הדברים השופט ציין כי: "סופו של יום – המקרה נשוא תובענה זו נופל לגדר התופעות השליליות אותן בא חוק איסור הפליה למגר. מדובר בהפליה חמורה העומדת בניגוד להוראות חוק איסור הפליה, ואשר מקימה לתובעת זכות לפיצויים...".

בהתאם לכך, השופט חייב את סופרבוס והנהג לפצות את התובעת ב-12 אלף שקל וכן לשלם לה הוצאות משפט של 1,000 שקל. השופט לקח בחשבון את העובדה שמצד אחד מדובר בהפליה חמורה, ומצד שני היה מדובר באירוע חד-פעמי (ת"ק 2917-10-11 אריאלה מרסדן נ' חליל נגדי).

לסיכום: החוק הופר? יש פיצוי

חשוב להכיר את האפשרות לתבוע במקרה של הדרת נשים מכח חוק איסור ההפליה. כאמור, בית המשפט מוסמך לפסוק פיצוי מקסימלי של 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק. כפי שעולה מפסקי הדין, בית המשפט מתייחס בכובד ראש לנושא, ולא מהסס לחייב את מפר החוק בפיצויים. עם זאת, כבכל משפט, יש לשכנע את בית המשפט בנכונות הטענות. במידה שגרסת התביעה תלקה בחסר ובית המשפט לא ישתכנע, התביעה לא תתקבל.  

עו"ד אורנית אבני-גורטלר עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית .

יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.