ועדת המזון הגישה המלצותיה: "יוזל סל הקניות"
דו"ח ועדת קדמי הסופי הוגש היום לשרי התמ"ת והאוצר. הוועדה קבעה ששוק המזון בישראל ריכוזי וממליצה לעודד חשיפה למותגים קטנים, לאסור על הסכמים כובלים בין ספקים וקמעונאים ולעודד פתיחת רשתות במקומות מעוטי תחרות. יו"ר הוועדה: "אין פתרון קסם יחיד שיוריד את המחירים ברגע"
ועדת קדמי הגישה היום את המלצותיה הסופיות לשר התמ"ת, שלום שמחון, ולשר האוצר יובל שטייניץ. הוועדה לבחינת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה הגישה את הדו"ח הסופי שלה אחרי שקיימה 36 דיונים וחמישה שימועים, והסתייע בשירותיה של חברת ייעוץ כלכלי בינלאומית. ההמלצות כוללות גם את המלצות הצוות לבדיקת משק החלב.
חלק מההמלצות כבר אושרו ואם יאושרו במלואן על-ידי הממשלה, הן יפגעו פגיעה ישירה ברפתנים ופגיעה עקיפה ברשתות הגדולות וביצרנים הגדולים. חלק מההמלצות קונקרטיות וחלקן ספקולטיביות: הוועדה משערת שאם ינקטו פעולות מסוימות - הן יובילו לתחרות ולהורדת מחירים לטווח ארוך.
ההמלצות חולקו לשלושה פרקים: מכסים, צרכנות ורגולציה, וכן להמלצות הנפרדות על שוק החלב אותן ניסחה ועדת משנה. מטרת הוועדה, שהורכבה מנציגי משרדי האוצר, החקלאות, התמ"ת, המשלה והרשות להגבלים עסקיים והרשות לעסקים קטנים, היתה לבדוק כל חוליה בייצור ומכירת מוצרי מזון, ואיתור הכשלים שגורמים לכאורה לעליית מחירים.
| בעיה | פתרון |
| מכסים גבוהים | |
| מוצרים שאינם מיוצרים בישראל או שהיקפי הייצור בהם זניחים | • הפחתה של בין 40% ל-100% משיעור המכס הקיים. |
| מוצרים בהם שיעורי מכס מהווה חסם סחר | • בשר בקר טרי- מכס כיום 190%, המלצה על הפחתה ב- 4 שנים ל- 12% + 13 שקל לק"ג. פתיחת מכסה כמותית שנתית של 1000 טון פטורה ממכס מכל מדינות העולם.
• עגלים – מכס כיום- 1.15 שקל לק"ג על עגלים שמשקלם מעל 250 ק"ג. המלצה כי משרד החקלאות יפעל לפתיחת מתקן הסגר כך שיתאפשר ליותר עגלים מיובאים להיכנס לישראל. חודשיים לאחר תחילת עבודת מתקני ההסגר ירד המכס על עגלים מעל 250 ק"ג ב- 50%, ולאחר שלושה חודשים נוספים יבוטל המכס לחלוטין. • בשר כבש- כיום ביבוא בשר כבש קפוא וטרי מכס של 50%. המלצה על הפחתת מכס בשתי פעימות תוך שנתיים ל- 30%. • בשר עוף- המלצה על הפחתת שיעור מכס ביבוא קפוא ב- 50% ואת שיעורי המכס ביבוא טרי ב- 25%. |
| מוצרי מזון תעשייתי, מוצרים בהם המכס גבוה במיוחד | • שימורי טונה – כיום המכס כ-30%, המלצה על הפחתה תוך 4 שנים ל- 12%.
• נקניקים ומוצרי בשר – כיום המכס כ-50%, המלצה על הפחתת המכס ל- 22% תוך 4 שנים. • רכזים למיצי פירות– כיום המכס בין 12% ל-45%, המלצה על הפחתה ל-12% תוך 4 שנים. • יתר מוצרי המזון המעובד – המלצה על הפחתה של 75% משיעור המכס הנוכחי, תוך 3 שנים. |
| צרכנות | |
| חוסר שקיפות ושימוש בפרקטיקות מטעות | • קידום הצעת חוק הגנת הצרכן – עיצומים כספיים,הגברת האכיפה
• חיוב עוסקים להקנות שטח מדף בולט לטובת מוצרים וכן הצבת שלט. • הרחבת סמכויות הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן גם לפיקוח על מחירים מרביים לפי חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים. • חובת הקצאת שטח מדף לעסקים קטנים ברשתות הקמעונאיות: • עידוד אכיפה עצמית של עוסקים באמצעות מנגנוני אכיפה פנימיים . |
| חוסר בקיאות וחוסר יכולת מיקוח | • המועצה לצרכנות תפעיל פרויקט של נאמני צרכנות לבחינת התנהלות בתי העסק כלפי הצרכנים בהיבטי זכויות הצרכן.
• הגברת סיוע אזרחי לצרכנים והגשת תביעות. • פיתוח כלי לשיתוף הצרכנים במידע על מחירים בבתי עסק. • חינוך לצרכנות נבונה בבתי הספר והקצאת תקציבי פרסום לצורך קמפיינים נרחבים. |
| ריכוזיות ורגולציה | |
| ריכוזיות במקטע האספקה | • עידוד עסקים קטנים בתחום המזון.
• תחרות מיבוא: הקלת התנאים ליבוא מקביל, הסרת חסמי סחר, מכסיים ושאינם מכסיים. • הפחתת חסמי כניסה לכניסת שחקנים נוספים למקטע הקמעונאי. • הגדלת מגוון המוצרים והגמשת ביקוש הצרכנים: פרסום מידע בנוגע לאיכות מוצרי מותגים פרטיים. • מגמות בשוק: המלצה לרשות להגבלים עסקיים לבחון האם ספקים דומיננטיים שרכשו יצרני מזון קטנים גרמו לשינוי לרעה בתחרות בענף. |
| קשרי ספקים-קמעונאיים המובילים לכשלי שוק | המלצה על חקיקה על בסיס הצו המוסכם של הרשות להגבלים עסקיים:
• איסור על ספקים להתערב בקביעת מספרם או זהותם של ספקים מתחרים ברשת. • איסור על רכישת שטחי מדף על ידי ספקים. • איסור על סדרנות של הספק ברשתות הקמעונאיות. • איסור על אפלית קמעונאים בתמריצים הניתנים על ידי הספקים. • איסור על הסדרים המקבעים נתח שוק של ספק. • איסור על הסדרים הקובעים מחיר מינימום. • איסור על הסדרים הקבועים בלעדיות במבצעים (לרשת או למוצר של ספק מסוים). |
| ריכוזיות במקטע הקמעונאי | הגדלת מספר השחקנים:
• הפחתת חסמים רגולטוריים לפתיחת חנויות חדשות של מתחרים חדשים באזורים בעלי ריכוזיות גבוהה. • הגבלת הגידול בנתח השוק של קמעונאיים דומיננטיים ברמה המקומית: איסור על הרחבת שטחי המסחר. • מניעת הסדרים כובלים המגבילים כניסת מתחרים: אכיפה וביקורת על הסכמים נדל"ניים הנוגעים לשטחי מסחר. • עידוד סוגים נוספים של קמעונאות מזון (עידוד קמעונאיים שאינם מתחום המזון להיכנס לתחום, עידוד קמעונאים מקוונים, עידוד שווקים מקומיים למזון). |
| חוסר בשקיפות מחירי המוצרים לצרכן – פגיעה במודעות הצרכן למחיר | • יצירת כלי השוואת מחירים שקוף ונגיש עבור הצרכן.
• עריכת סקרי מחירים. • השוואה בין לאומית של מחירי מוצרים מיובאים ריכוזיים. |
| קשיים מנהליים והליכים בירוקרטיים במקטע הייבוא | • ביטול שלב הרישום למוצר עבור מוצרים שאינם רגישים
• ייעול תהליך הקצאת מכסות היבוא ותהליך חלוקת רישיונות היבוא • מתן עדיפות לשחקנים לא דומיננטיים • קביעת איסור על סחר במכסות. |
מקור הנתונים: משרד התמ"ת
"השוק נשלט על-ידי מספר מצומצם של שחקנים"
הוועדה מצאה כי מחירי המזון בישראל יקרים גם בהשוואה בינלאומית וקצב עליית המחירים בישראל מספטמבר 2005 ועד יוני 2011, היה גבוה משמעותית ביחס לכלל מדינות ה-OECD. הצוות מצא כי מספר מצומצם של יצרנים, יבואנים וקמעונאים גדולים שולטים בשוק שהופך אותו לריכוזי בהשוואה למדינות ה-OECD, כשמקטע היצרנים והיבואנים הוא הריכוזי ביותר. זה מה שהביא את הזוק למצבו הנוכחי.
לפי הוועדה, כיוון ש"השוק נשלט על-ידי מספר מצומצם של שחקנים, קיימת תחרות מועטה ואין לחץ אמיתי על השחקנים השונים להוריד מחירים, כך שבעוד שעלייה במחירי תשומות הביאה לעליית המחיר לצרכן, הרי שירידת מחירי התשומות לא הגיעה לצרכן". ועם זאת למרות המסקנות הללו, נראה שההמלצות לא נותנות מתווה קונקרטי ומהיר להפיכת השוק למרובה שחקנים ותחרותי.
יו"ר הצוות שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת הסביר: "בשוק המזון הישראלי נמצאו כשלים שהביאו במהלך השנים לעליית מחירים לא מוצדקת. כדי להוזיל את עגלת הקניות של המשפחה הישראלית, יש צורך בשורת צעדים שמתחילה בעידוד התחרות בתחום הייצור והייבוא, דרך יחסי המסחר שבין הספק לרשת השיווק, ובין רשת השיווק לצרכן ומסתיימת בחיזוק המודעות והכוח הצרכני של המשפחה עצמה.
"אין פתרון קסם יחיד שיוריד את המחירים ברגע, רק יישום ההמלצות כמכלול, יגביר את התחרות לאורך שרשרת הערך בשוק המזון ומוצרי הצריכה, זאת תוך שמירה על האיזונים הנדרשים לקיומו של שוק חופשי".
שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ מסר: "מחירי המזון עלו באופן משמעותי בעשור האחרון והמלצות הוועדה תבאנה להורדת המחירים. הוועדה קובעת שיש לקדם את התחרותיות בשוק המזון על מקטעיו (יצרנים, סיטונאים, קימעונאים), שכן בלא קיומה של תחרות, לא נחזה בהורדת מחירים. לפני כשבוע חתמתי על צווים להפחתת מכסים על מאות מוצרי מזון שונים - דבר אשר יביא להפחתת מחירים מהירה, מדובר ביישום אחת ממסקנות הועדה וכעת עלינו לפעול להשלמת יישום שאר ההמלצות".
ההמלצות על הורדת מכסים ורגולציית ספקים-קמעונאים והביקורת עליהן
בין המלצות הוועדה: הורדת מכסים ב-40%-100% שחלקה כבר אושרה, על מיצים, טונה, בשר טרי ומזון מעובד, הקלה על הליך הייבוא וייעולו, מתן עדיפות ליבואנים קטנים ואיסור על סחר במכסות. המבקרים את ההמלצות הללו הזהירו מפני פגיעה בייצור הישראלי ובמוצרים שאינם מיוצרים בארץ: פגיעה בהכנסות המדינה ממסים.
בתחום הקמעונאים-ספקים: הומלץ לעודד פתיחת סניפים של רשתות מזון באזורים מעוטי תחרות, לאסור על הסדרים כובלים בין ספקים לקמעונאים (כפי שכבר הותווה ב"צו המוסכם" - הסכם וולנטרי בין הרשתות לספקים הגדולים), לעודד את המותג הפרטי השייך לרשתות הגדולות והגדלת החשיפה של הצרכן למותגים קטנים. המלצה נוספת היא שרשות להגבלים העסקיים תבחן אם רכישת יצרני מזון קטנים על ידי ספקים דומיננטיים גרמה לשינוי לרעה בתחרותיות בענף המזון.
הוועדה ממליצה כי תוטל חובת דיווח על רמת הרווחיות על מוצרים המאופיינים ברמת ריכוזיות גבוהה וכן כי מוצרים שמחירם מפוקח על ידי הממשלה יוצבו במקום בולט ונבדל מיתר המוצרים ויסומנו באופן שבו חשיפתם לצרכן תהיה מספקת. עוד המלצה למדינה: עריכת סקרים תקופתיים להשוואת מחירים בינלאומית של מחירי מוצרים מיובאים המאופיינים ברמת ריכוזיות גבוהה במקטע האספקה ותפרסמם לציבור.
הביקורת שהושמעה על ההמלצות בתחום הרגולציה היתה שרובן וולנטריות, חלקן כבר מתקיימות בפועל ואין כאן פגיעה ישירה ברווחיות של היצרנים והרשתות. חלק מההמלצות בפרק הרגולציה כבר מיושמות לכאורה באופן וולנטרי על-ידי ספקים גדולים וקמעונאים, במסגרת הסכם שנקרא "הצו המוסכם" ואושר על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים. בין היתר: איסור על רכישת שטחי מדף על-ידי ספקים, אישור על הסדרים הקובעים בלעדיות במבצעים לרשת או ספק מסוים ואיסור על סדרנות של הספק ברשתות - מהלך שכבר במילא יושם.
המלצות אחרות מחזקות את הרשתות ואת המותג הפרטי שלכן: פתיחת חנויות של מתחרים חדשים באזורים בהן אין מספיק חנויות וביקורת על הסכמים נדל"ניים בכל הנוגע לשטחי מסחר. הוועדה ממליצה לעודד כניסת קמעונאים חדשים לתחום המזון, כולל קמעונאים מקוונים וכן עידוד שווקים מקומיים למזון.
צרכנות ומחירי החלב
בתחום החלב הומלץ להוריד את מחיר המטרה של החלב, לעודד "יעילות" של רפתות קטנות, לתת מענק פרישה לרפתנים לא יעילים, לפתוח את השוק לייבוא קל יותר של גבינות חצי קשות אך לאסור על המחלבות הגדולות לייבא אותן. הרפתנים מתנגדים בתוקף להורדת מחיר המטרה של החלב וטוענים שמשק החלב בישראל הוא מהיעילים בעולם ומדובר בפגיעה ישירה בענף שתביא לקריסתו.
בתחום הצרכנות, הוועדה ממליצה על חיזוק האכיפה הצרכנית והטלת עיצומים כספיים על המפרים את חוק הגנת הצרכן, הגברת שקיפות המחירים לצרכן בין היתר על-ידי הצגת מחירים של מוצרים בפיקוח בשלטים בולטים ועריכת סקרי מחירים להשוואה בינלאומית של מחירי מוצרים המיובאים על ידי ספקים גדולים. הביקורת שהושמעה על המלצות אלה: סקרי מחירים כבר נערכים על-ידי אתרים ייעודיים, אולם ההשוואה קשה מאוד, שכן המחירים נוטים להשתנות לעיתים תכופות.
לפנייה לכתב/ת 
