רומני בישראל: מה סבא של סבא שלו היה אומר?
הוא היה יד ימינו של מייסד הכנסייה המורמונית, סבל מרדיפה דתית קיצונית בארה"ב, התחתן עם 12 נשים - ובגלל אחת מהן נרצח. סיפורו של פארלי פראט, שאחד מצאצאיו מתמודד לנשיאות ויגיע מחר לארץ, מסמל את הדרך שעברו חברי הדת הצעירה
בשנת 1856 קבע מצע המפלגה הרפובליקנית שעבדות השחורים בדרום ארצות-הברית והפוליגמיה המורמונית ביוטה הם "השרידים התאומים של הברבריות". כעבור 152 שנה בחרה אותה מפלגה בפוליטיקאי מורמוני להתמודד מטעמה למשרה החשובה ביותר בארצות הברית ובעולם. מחר (שבת) הוא יבוא לישראל כדי לפגוש את ראש הממשלה ולגייס עוד כספים למסע הבחירות.
כדי להבין את משמעות בחירתו של מיט רומני עבור המורמונים מספיק להתבונן במערכת היחסים העכורה ולעתים אלימה בין הממשל האמריקני לדת הגדולה ביותר שנוסדה על אדמת ארה"ב. רדיפה דתית, חשדנות הדדית ועימותים חוזרים נשנים ליוו את המורמונים מאז ייסוד הכנסייה במאה ה-19.
מי שמסמל יותר מכל את הקשיים והתלאות שחוו המורמונים בתקופה הכי אפלה בתולדותיהם הוא פארלי פראט, סב-סבו של רומני. באותה נשימה מסמל פראט גם את כל מה שהאמריקנים שנאו
כיום, ניתן לראות באותו מנהיג דת שנוי במחלוקת כסמל לכברת-הדרך שעברו המורמונים משולי החברה האמריקנית אל לב לבו של הקונצנזוס - סף הבית הלבן - כפי שעשו מיעוטים אחרים. ארה"ב כבר בחרה נשיא קתולי בשם ג'ון קנדי, היהודים ראו את ג'וזף ליברמן זוכה במינוי מפלגתו לסגן נשיא, וגם השחורים זכו לראות את ברק אובמה בבית הלבן. האם צאצאו של פראט יהיה הנשיא המורמוני הראשון?
מיסיונר בשליחות האל
הכנסייה המורמונית נוסדה בצפון מדינת ניו יורק בשנת 1830 בידי צעיר בן 25 בשם ג'וזף סמית, שטען כי אלוהים ומלאכים נגלו בפניו והורו לשקם את תורתו של ישו. כשברשותו ספר קודש חדש, ספר מורמון, שלטענתו ניתן לו בהשראה אלוהית, יצא סמית להמיר את האמריקנים ל"דת האמת" החדשה.
תחילה נאספו סביב סמית עשרות, מאות ואז אלפי בני אדם, שאימצו לחיקם את תורתו החדשה. בין המומרים הראשונים היה גבר צעיר ועני בשם פארלי פראט, אף הוא תושב אזורי הסְפַר של ניו יורק. פראט, בן 23 בלבד, אימץ בהתלהבות את עיקרי האמונה של סמית והפך במהרה ליועצו הקרוב. כשסמית החליט לשקם את מוסד "12 השליחים" מימי ישו, פראט היה בין הראשונים שהוזמנו לקחת בו חלק.
ואכן, פראט הוכיח את עצמו במהרה כמנהיג כריזמטי שיודע כיצד למשוך אחריו מאמינים. הוא הוביל משימות מיסיונריות מוצלחות ברחבי העולם, כמו באנגליה, בדרום אמריקה וברצועות האיים באוקיינוס השקט. כך הוא המיר את דתם של אלפים. הוא גם כתב ספרי קודש, שירה, פרוזה וכמובן דרשות דתיות.
כיוון שזכה לאוזן קשבת אצל הנביא המורמוני סמית, היסטוריונים מצביעים על כמה תרומות חשובות שלו לעיקרי האמונה המורמוניים. כך, למשל, נוטים לייחס לו את אחת האמונות הבסיסיות ביותר בתיאולוגיה המורמונית, שלפיה אלוהים היה פעם אדם ביקום אחר, שהתפתח אחרי מותו לדרגת אל וברא את היקום שלנו. המורמונים מאמינים כי פוטנציאל זה טמון בכל אדם. לכן, מאמין מורמוני אדוק יכול להתקדם אחרי מותו לדרגת אל ולברוא יקום חדש.
פראט התגלה לא רק כמנהיג דתי, אלא גם כמנהיג חברתי. כשהמורמונים גורשו ממדינת אילינוי בידי אספסוף זועם בחורף 1847 - הפעם החמישית והאחרונה שהמורמונים סולקו מאדמותיהם - היה פראט בין מובילי ההגירה לטריטוריה המדברית המרוחקת שלימים הפכה למדינת יוטה. עם הגעתו הוא השתתף בבניית סולט לייק סיטי והפך לאחד ממנהיגיה העשירים של העיר, עד מותו ב-1857.
סמל המחלוקת
כפי שבחייו ניתן לראות בו סמל לסיפור ההצלחה של המורמונים - שהפכו מקומץ מאמינים עניים לדת דומיננטית, חזקה ועשירה ברמה עולמית - כך הוא גם מסמל את צדו השני של המטבע. פראט הנהיג את קהילתו בתקופה האפלה ביותר שידעו המורמונים, שבמהלכה הם סבלו מרדיפה קשה ובד בבד עשו דברים שכיום הם מעדיפים לשכוח.
רדיפת המורמונים במאה ה-19 - עד שנכנעה הכנסייה ללחץ האמריקני וביטלה את מנהג ריבוי הנישואים - הורגשה היטב על בשרו של פארלי פראט עצמו. בהיותו הדובר הבולט ביותר של הכנסייה בימיה הראשונים, הוא לעתים הפך
לא במקרה רדפו האמריקנים דווקא את פראט, שהיה המוציא לאור והעורך הראשי של כתב העת הראשון של המורמונים. בכתב העת שלו פורסמה ב-1852 ההכרזה הרשמית של הכנסייה המורמונית שאישרה את התוקף האלוהי של מנהג ריבוי הנישואים. הכרזה היסטורית זו, אגב, נכתבה על ידי לא אחר מאחיו, אורסון פראט, שגם הוא מן הסתם קרוב משפחתו של מיט רומני.
מכיוון שפארלי פראט הפך לדמות ציבורית מוכרת בארה"ב, ולעתים צוטט בעיתונים ברחבי המדינה, גם חייו הפרטיים הציתו זעם רב. העובדה שהוא גילם בדמותו את הפוליגמיה המורמונית העמידה את חייו בסכנה. ואכן, ב-1857 הוא נרצח בדיוק בגלל אותו מנהג הפוליגמיה שנוי במחלוקת. השליח הוותיק של ג'וזף סמית הועמד לדין בגלל נישואיו לאשתו ה-12, אלינור מקלין, מפני שבעת חתונתם היא עדיין הייתה נשואה לגבר אחר. פראט אמנם חמק לבסוף מעונש, אך לא מאקדחו של הקטור מקלין - בעלה החוקי של אלינור.
מחיר הכניסה לכור ההיתוך
רציחתו של פראט הנחיתה מהלומה קשה על הכנסייה המורמונית, שממילא סבלה את אחת מתקופותיה הקשות. בזמן מותו כלל לא היה ברור למאמינים המורמונים אם יצליחו לשרוד במדבר, את העימותים המזוינים עם הממשל הפדרלי סביב ריבונותם ביוטה ואת העימות עם בית המשפט העליון בנוגע לחוקיות הפוליגמיה. גם העובדה שמייסד הכנסייה סמית נרצח כמה שנים קודם לכן לא תרמה למצב.
ואולם, בתוך שנים ספורות הצליחו המורמונים להקים יישוב משגשג ליד אגם המלח ביוטה. העימות עם הממשל והקונגרס רק התלהט, עד ששורת חוקים איימה למוטט את הכנסייה. ב-1890 לא נותרה למורמונים ברירה אלא לבטל את מנהג הפוליגמיה, שעליו פראט נשבע להגן ובגללו שילם בחייו.
"צעד זה היה המחיר שהמורמונים נאלצו לשלם כדי להיכנס ל'כור ההיתוך' האמריקני", מסביר פרופ' אייל נווה, מומחה להיסטוריה אמריקנית באוניברסיטת תל-אביב. "הם נאלצו לקבל את מערכת החוקים האמריקנית, ויותר מזה - את הנורמות החברתיות של ארצות הברית. רק כך הם יכלו להפוך מאאוטסיידרים למיין-סטרים".
במבט של כ-150 שנה לאחור ניתן לקבוע שפארלי פראט דווקא יצא כשידו על העליונה. כנסייתו הקטנה אמנם ויתרה על ריבוי הנישואים, אך היא הפכה לדת חובקת עולם שבה חברים 14 מיליון מאמינים. יוטה הפכה למדינה היחידה בארה"ב שבה חברי דת אחת מהווים רוב מוחלט באוכלוסייה. ובנימה אישית, פראט היה שמח לגלות שמבין 30 ילדיו ו-266 נכדיו נולדו לו לא פחות מ-30 אלף צאצאים - ואחד מהם אף עשוי להיות נשיא ארה"ב.
לפנייה לכתב/ת 
