אפרת דאום: לחיות עם חנוך זו מתנה
אם יש משהו שמפריע לאשתו של חנוך דאום בסדרה "מחוברים" זו העובדה שהיא נראתה שמנה בהריון, ושהבית לא היה מסודר. ומה עם האמירות של בעלה? "זה המקום שלו. יש דברים שמפריעים לי, ולא כל מה שהוא אומר קדוש"
אפרת דאום, אשתו של הפובליציסט והסופר חנוך דאום, לא טבלה עד היום את רגליה בתוך שלולית עולם התקשורת שבה שוחה האיש שלה. השבועות האחרונים שינו את המצב. "מחוברים", תכנית הדוקו-ריאליטי בה מתעד בעלה את חייו, הביאה אל המסך את המשפחה כולה, וגרמה גם לדאום לטעום את טעם הידוענות.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- כך עושים אהבה ביהדות/ טלי פרקש
- ברוך שלא עשני כרצונו של הרב טאו / אריאנה מלמד
- חרדים על המיון בבקו"ם: סתם טרטור, לא נתגייס
"השבוע בקניון הסתכלו עליי וזיהו אותי בפעם הראשונה. זה היה מאוד מביך. אני לא מחפשת את הפרסום ולא את דקות התהילה, זה לא מעניין אותי. אני כאן בשירות הבעל", היא אומרת בחיוך.
מה גרם לך להסכים להשתתף בתוכנית ריאליטי?
"כשפנו אלינו, התשובה הראשונית שלנו הייתה 'לא', אבל אחר כך חשבנו על זה. מבחינת חנוך והקריירה שלו זה דבר חשוב. אני לא מרגישה שיש לי מה להסתיר או במה להתבייש. לא הוצאתי שום שלדים מהארון. אני רואה בהשתתפות בתוכנית הרפתקה. לא הייתי נכנסת אליה בעצמי, אבל בקריירה של חנוך חשיפה היא חלק מהחיים, אז זרמתי אתו".
למה הסמרטוט בפינה?
משפחת דאום מורכבת מאפרת, חנוך והילדים - יהודה (13), אביב (בת 10), עידו (3) ויונתן (חצי שנה) המתגוררים בגוש-עציון. חנוך הוא כותב ופובליציסט שחושף לא פעם את לבטיו בעולם הדת ואת הסתייגויותיו מעולם המתנחלים, שבתוכו הוא יושב. גם אפרת דאום לא מוכנה להיות סמל של אף אחד.
"אף אחד לא בחר בי לייצג את העולם הזה, ואני לא חיה את המשבצת הזו", היא מבהירה בראיון ראשון, המתפרסם במוסף נשים. "גם בתוכנית שבה אנחנו משתתפים, הסיפור שלנו בעיניי הוא אוניברסלי. יש בו היריון, בניית בית, מעבר דירה, ברית ובר מצווה. יש אנשים שלא מכירים מתנחלים, ונראה להם שאנחנו עסוקים כל היום בלחפש שדה להצית או משהו לכבוש. הם מגלים דרכנו שהחיים הרגילים והפשוטים של בית, משפחה וילדים, מתרחשים גם בהתנחלויות ולא רק בתל אביב".
יש דברים שאת מצטערת שנחשפו?
"אם יש דברים שמפריעים לי, זו העובדה שנראיתי שמנה בהיריון, שהבית לא היה מסודר, שהסמרטוט היה מונח בפינה ודברים כאלה. חנוך צוחק עליי שאני לא נהנית מהפרקים כי אני כל הזמן רק בודקת איך נראיתי בסצינה ולמה דיברתי בטון כזה או אחר. רק ביקורת עצמית".
החשיפה שלכם מפריעה למשפחה המורחבת שלך?
"משפחתי מקבלת אותנו כפי שאנחנו, רב המשותף על השוני".
בעלך מנהל מערכת יחסים מורכבת עם הדת וכתב על כך לא פעם. איך את מתמודדת עם העניין?
מבוכה קלה משתררת בעקבות השאלה, אך דאום לוקחת אוויר ומשיבה: "חנוך לא מגדיר עצמו כדתל"ש, אלא כדתי. הוא לא הוריד את הכיפה באופן רשמי. יש דברים שהוא יותר מתחבר אליהם ויש שפחות, והוא עדיין בקונפליקט. אנחנו לא המשפחה היחידה שנמצאת במצב הזה. הוא נחשף וגם הוציא על כך ספר, שבעקבותיו קיבל כמות אדירה של פניות. יש הרבה מאוד זוגות מעורבים שאחד שומר יותר והשני פחות. בכלל, אין בני זוג שאין ביניהם פערים. אבל כשיש כבוד הדדי ואהבה, ניתן להתגבר על הכל".
היום שבו הכול השתנה
דאום (במקור חזני), נולדה וגדלה בקרית שאול בירושלים. שישית בין תשעה אחים ואחיות. אביה, הרב יהודה חזני ז"ל, היה מראשי גוש אמונים, אדם פעיל, דומיננטי וכריזמטי. הוא היה תלמידו של הרב צבי יהודה קוק בישיבת "מרכז הרב" ופעל למען הקמת יישובים, אירגן את ההפגנות הגדולות דאז ויזם את צעדת ריקוד הדגלים ביום ירושלים, שמתקיימת עד היום לזכרו.
אבל לפני 20 שנה הכול נגדע. אביה ואחיה יצאו לטיול שגרתי במדבר יהודה, אך האב לא שב. "אבי אהב את ארץ ישראל בכל רמ"ח איבריו. הם בחרו במסלול בנאלי ובמהלך הטיול, בשעה 14:00 בצהריים, השביל עליו פסעו התמוטט ואבי צנח 15 מטרים ומת", היא מספרת בקול שהופך חנוק מדמעות.
חיי המשפחה השתנו באחת. "זו הייתה טרגדיה, שוק. היינו תשעה ילדים. אחי הקטן, זאב, היה רק בן שש, עוד לא התחיל כיתה א'. עד היום אנחנו כמעט ולא מדברים על זה, כזו רמה של הדחקה יש לנו בעניין הזה".
למרבה הצער, הכאב והטרגדיה של משפחת חזני לא הסתיימו במות האב. כעשור לאחר מכן, יצא זאב חזני, האח הצעיר בן ה-17, לטיול במדבר יהודה ולא שב גם כן. "התמונות שקיבלנו משם היו מחרידות. הם ניסו לטפס במקום שבו עושים סנפלינג. חברו, שחולץ מהמקום במסוק, סיפר שהמשפט האחרון שאחי אמר היה 'תיזהר, שלא יהיה מעשה אבות סימן לבנים', ואז שני האבנים שאחז בהם ניתקו ממקומם והוא צנח מאות מטרים למטה".
באחד הפרקים בסדרה, בנך רוצה לצאת למסע של בני עקיבא. חנוך מסרב לאשר לו, אבל דווקא את נלחמת כדי שהוא ייצא עם חבריו ויחווה את החוויה.
"אם מישהו מת בתאונת דרכים, אז המשפחה שלו לא תיסע יותר ברכב? זה פאתטי. הסטטיסטיקה היא שרוב המטיילים לא מתים בטיול אלא חוזרים הביתה בשלום. צריך אמנם להיזהר ולהישמר, אז כן, כשהילדים יוצאים לטיול אני דואגת, אבל גם כשהם עולים להסעה, ובכלל, כל החיים אני דואגת. אי-אפשר לחיות לפי הדאגות. חייבים לשים אותן בצד ולהתרכז בחיים".
חנוך הוא מתנה
בימים אלו יצא לאור ספרו השלישי של חנוך דאום "רב הנסתר" ("ידיעות ספרים") - רומן שנכתב על רקע פרשיית הרב מוטי אלון.
זו לא הפעם הראשונה שבעלך שוחט פרות קדושות ומעלה סוגיות שלא תמיד קלות לעיכול במגזר הדתי. זה מפריע לך?
"זה המקום שלו. יש דברים שמפריעים לי, ולא כל מה שהוא אומר קדוש. בני זוג לא חייבים להסכים על הכל, אבל אני מכבדת את המקום
שלו. הוא עומד מאחורי האמירות שלו, מאמין בהן ולוקח עליהן אחריות, וזה לגמרי שלו".
עוד אמירה שלו, שמופיעה כמעט בכל פרק, היא שאת הדבר הכי טוב שקרה לו.
"הוא אומר לי את זה כל החיים. לא הופתעתי. גם הוא הדבר הכי טוב שקרה לי. הוא חושב שהייתי יכולה להתחתן עם מישהו טוב ממנו, אבל אני לא חושבת כך. דתי יותר או פחות, זה לא מה שחשוב. מה שחשוב זה האופי, וחנוך הוא איש מדהים שלא מפחד לומר מה שהוא מרגיש. אני לא צריכה שישחק אותה מאצ'ו. לחיות עם אדם כזה זו מתנה גדולה".
מהסדרה עולה שאת סופרוומן, המבוגר האחראי שדואג לכל.
"מישהו צריך להיות", היא מחייכת. "כנראה שהפרפקציוניזם חזק ממני. זה נראה שאני מתקתקת הכול, אך יש לא מעט דברים שאני מחפפת בהם, כי לפעמים זה גדול עליי. אבל את מה שאני עושה, אני עושה כמו שצריך".
- הכתבה המלאה תתפרסם במגזין "נשים
" מבית מקור ראשון.
לפנייה לכתב/ת 
