בסוף יישארו רק החרד"לים

672 אלף. זה סך התוצאות שתקבלו אם תגגלו את הערך "הרב אלישיב". קצת אחריו ממוקם הרב אבינר, ממנהיגי הציבור החרד"לי, עם לא פחות מ-531 אלף תוצאות. הרחק הרחק מאחוריהם מדשדש יוסקה אחיטוב ז"ל - מהוגי הדעות הבולטים של הציונות הדתית המתונה, שהלך לעולמו לפני כחודשיים, כשהוא מותיר אחריו 5,980 תוצאות בלבד.

• אהבתם? עשו לנו לייק בפייסבוק!
  

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• המשטרה: "הר הבית בידינו = הסתה"
• למה דתל"שים כותבים? "הטקסט הוא דת"
• הורים לחיילים: לפסול את הרב הכהניסט
  

אל תתנו למבחן הגוגל להטעות אתכם. בעיני לא מעט יודעי דבר, האחרון לא נופל בחוכמתו, ידיעותיו והגותו מהשניים שלפניו. אבל הסיפור הוא לגמרי אחר: הציבור הפוטנציאלי שאמור היה ללכת שבי אחריו סובל מחרדת הנהגה.

מזה זמן רב שהציונות הדתית המתונה, ובשמה הפחות מכובס - "לייטים", מתנהלת כצאן ללא רועה. כששואלים את הלייטים לפשר האידיאולוגיה שמניעה אותם, לרוב נתקלים בתשובות מעורפלות ואמורפיות, המגובות לא פעם באחת מיני אותן טראומות שעברו עליהם בתקופה שבה שהו בספינות הדגל של המגזר הדתי, או בהתנהלות קלוקלת של רב כזה או אחר, שגרמו להם להחליט שמעתה ואילך אף אחד לא יגיד להם יותר מה לעשות.

נוח מאוד לראות בלייטים אנשים שהופכים את חולשתם ההלכתית לאידאולוגיה פשרנית, מעין דתל"שים בארון שמעדיפים לבחור באורח חיים דתי-מתירני, מבלי שידרשו להיפרד מהחממה המגזרית. לכאורה בצדק - למה לחזור בשאלה אם אפשר להשאיר בתמונה את שבת כשרות ונידה (בינינו, לא אתגר גדול למי שגדל כך מגיל צעיר) ועדיין ליהנות מכל אותן תועלות שמציע העולם החילוני-ליברלי? אלא שלא כך הדבר.

לצד הרב "נוח" והרבנית "בא לי", ניתן לדגום מתוך תת-הקבוצה הזו גם לא מעט אנשים שרואים באידאולוגיה ה"לייטית" אלטרנטיבה דתית מתבקשת אל מול תהליכי ההקצנה והניתוק שמאפיינים את המגזר החרד"לי.

מי ינצח?

קרבות השליטה העיקשים ששוררים בין שני המחנות, שכבר מזמן עשו אאוטינג תקשורתי (עיינו ערך דברי הרב אבינר בנוגע לפולמוס לימודי התנ"ך) לא משאירים מקום לספק: המגזר הדתי לאומי בגרסתו הנוכחית (חרד"לים, לייטים ומיינסטרים שהולך ומידלדל) הוא כמו זוג בתהליכי גירושין שעדיין מתעקש לדור תחת קורת גג אחת. אלא שקיים הבדל מהותי בין שני המחנות: בעוד שהמחנה החרד"לי שומע לעצת מנהיגיו ומוכן להיות מובל על-ידם כדי לשמור על השליטה במוקדי הכוח, המחנה הלייטי מבוזר, נטול הנהגה ומתקשה להגן על האינטרסים שלו.

קחו לדוגמה את המערכה שמתנהלת נגד התחרד"לות החינוך הממלכתי-דתי. מה ללייטים כי ילינו על המורה-הדוסית-מדי של הילד שלהם, בעודם נוהרים לפקולטות למשפטים, הנדסה וכלכלה תוך שהם מפקירים את תיק החינוך בידי אחיהם החרד"לים חדורי תחושת השליחות?

ואם נשליך מהמערכה הזו לסוגיית הדרוויניזם החברתי, הרי שעלינו לשאול למי מבין שני המחנות סיכויי הישרדות גבוהים יותר? לא נעים להגיד, אבל יותר ריאלי להמר על הציבור החרד"לי בתור השורד האחרון. גם משום שיש להם עסק עם ציבור ששומר על אחוז ילודה גבוה, אך בעיקר

משום שמדובר בציבור מאוגד, שנוטה להקשיב למנהיגיו ומוכן להפנות משאבים ואנרגיות (לעתים בחינם) לטובת הפצת רעיונותיו.

לייטים, הסיפור הוא כזה: בהיעדר אג'נדה סדורה, המגובה במוסדות ובהנהגה ראויה, לא מן הנמנע שילדיכם יקלעו למשבר זהות ואז יתרחש אחד מהשניים: או שהם יחצו את הקווים ויצטרפו אל אחיהם הדתל"שים, או שהם יחצו את הקווים לכיוון השני ויתחרד"לו לכם מתחת לאף.

אם לא תעמידו לכם מנהיגים ומובילי דעת, אם לא תתאגדו סביב האינטרסים החינוכיים שלכם, אם לא תקימו לכם תיכונים ובתי מדרש משלכם - לא מן הנמנע שברבות השנים תמצאו את עצמכם בירכתי הארכיון בתור יוזמה אלטרנטיבית יפה, שהייתה לאפיזודה חולפת.