בתוך 6 שנים הוכפל שכר הבכירים בבורסה
ב-44 חברות הנסחרות במדד ת"א 100 מועסקים 137 בכירים ששכרם גבוה מ-3 מיליון שקל. סכום התגמולים השנתי שקיבלו בשנה שעברה הגיע ל-840.5 מיליון שקל - כך עולה ממחקר של הכנסת המתפרסם כאן לראשונה. השיאן - בנק הפועלים שבו 9 מנהלים עם שכר של יותר מ-3 מיליון שקל
דוד ברודט לא לבד. יו"ר לאומי אשר שכרו הוקפץ בשבוע שעבר ב-3.7% ל-173 אלף שקל בחודש – כ-2 מיליון שקל בשנה – מפגר אחרי 4 בכירי המנהלים השכירים של הבנק בעלי השכר הגבוה ביותר אשר עוברים את רף 3 המיליון. הממוצע השנתי שלהם הוא כ-4 מיליון שקל, או כ-334 אלף שקל בחודש. אבל גם הם לא בשיא.
- מצנח הזהב של גליה מאור: 10 מיליון שקל ברוטו
בבנק הפועלים, למשל, עוברים את רף ה-3 מיליון 9 מנהלים בכירים שתוגמלו בכ-51 מיליון שקל (שכר שנתי ממוצע של כ-5.6 מיליון שקל לבכיר או כ-470 אלף שקל בחודש). בכימיקלים לישראל עוברים את הרף רק 3 בכירים שתוגמלו בכ-19 מיליון שקל (שכר שנתי ממוצע של כ-6.3 מיליון שקל לבכיר או 525 אלף שקל בממוצע חודשי). אבל השיאנית היא ככל הנראה החברה לישראל שתגמלה 5 בכירים בכ-72 מיליון שקל (14.4 מיליון בממוצע שנתי לבכיר או כ-1.2 מיליון שקל שכר ממוצע חודשי).
נתונים אלה מתייחסים לתגמולי הבכירים (שכר והטבות) ששולמו להם ב-2011. ייתכן שבינתיים קיבלו העלאה, כמו ברודט, אבל זה ידווח רק בשנה הבאה. הנתונים עולים מתוך מחקר שערך לאחרונה מרכז המחקר והמידע של הכנסת המתפרסמים כאן לראשונה. המחקר התמקד בתגמולים של נושאי המשרה הבכירים במדגם ממוקד של 44 מתוך 100 חברות ציבוריות הנסחרות במדד תל-אביב 100. הבחירה נפלה על החברות הגדולות בהנחה שהשכר בהן הוא מהגבוהים.
סך התגמולים - 840.5 מיליון שקל
ב-44 החברות שבמדגם מועסקים 137 בכירים אשר שכרם מעל 3 מיליון שקל. הסך השנתי של התגמולים שקבלו בשנה שעברה עומד לפי המחקר על כ-840.5 מיליון שקל כאשר הממוצע לבכיר הוא כ-6.13 מיליון שקל בשנה או כ-511 אלף שקל בחודש. זהו שכר כמעט כפול לעומת הממוצע של כ-3.5 מיליון שקל שנמצא לפני כ-6 שנים במחקר דומה שערכה רשות ניירות ערך ב-67 חברות ציבוריות. חלומו הרטוב של כל שכיר זוטר.
רף ה-3 מיליון שקל הוא שרירותי אך לא מקרי. המחקר נערך לפי הזמנת ח"כ שי חרמש (קדימה) חבר ועדת הכספים, שהוא גם חבר קיבוץ כפר עזה ובעבר היה גזבר הסוכנות. הממצאים נועדו לשמש לו מנוף לקידום הצעת חוק חריגה שלו להגבלת שכר הבכירים. היא לא מציעה תקרה לשכר, כמו הצעות החוק הפרטיות האחרות. כולן נדחו, ובינתיים גם שלו איננה זוכה לתמיכת הממשלה. בינתיים. הוא מאמין שהמצב הזה זמני.
חרמש שואב עידוד מהערת אגב של שר האוצר שטייניץ, שנאמרה לו בשיחה פרטית. הוא מצטט את השר שאמר לדבריו כי הוא אמנם מתנגד לכל החקיקה הפרטית להגבלת שכר הבכירים, אבל אם נגזר שיעבור חוק כזה אזי החוק שלך, חרמש, הוא לפחות פשוט וקל יותר ליישום מההצעות של שלי יחימוביץ וחיים (ג'ומס) אורון לקבוע תקרה לשכר.
| חברה | מספר משתכרים מעל 3 מיליון שקל | שכר מצטבר במיליוני שקלים | הפרש במיליוני שקלים |
| אבגול | 1 | 4,297 | 1,297 |
| אגוד | 2 | 9,042 | 3,042 |
| אלוני חץ | 2 | 11,305 | 5,305 |
| אלקו החזקות | 6 | 30,116 | 12,116 |
| אלרוב ישראל | 1 | 6,799 | 3,799 |
| אסם | 2 | 6,682 | 682 |
| אפריקה ישראל להשקעות | 2 | 11,384 | 5,384 |
| בזן | 1 | 3,691 | 691 |
| בזק | 4 | 20,865 | 8,865 |
| ביג | 1 | 7,831 | 4,831 |
| בינלאומי | 2 | 9,061 | 3,061 |
| בראק | 1 | 3,131 | 131 |
| גולף | 1 | 3,978 | 978 |
| גזית גלוב | 6 | 55,822 | 37,822 |
| דיסקונט | 3 | 14,847 | 5,847 |
| דיסקונט השקעות | 5 | 37,914 | 22,914 |
| קבוצת דלק | 6 | 58,694 | 40,694 |
| דלק רכב | 1 | 4,545 | 1,545 |
| דלתא | 3 | 10,220 | 1,220 |
| דש | 4 | 21,555 | 9,555 |
| הוט | 2 | 20,307 | 14,307 |
| הכשרת הישוב | 1 | 5,810 | 2,810 |
| הראל | 8 | 45,476 | 21,476 |
| החברה לישראל | 5 | 71,828 | 56,828 |
| חלל תקשורת | 1 | 3,153 | 153 |
| כיל | 3 | 18,874 | 9,874 |
| כלכלית ירושלים | 3 | 15,936 | 6,936 |
| כלל עסקי ביטוח | 4 | 20,580 | 8,580 |
| כלל תעשיות | 2 | 7,086 | 1,086 |
| לאומי | 4 | 16,080 | 4,080 |
| מבטח שמיר | 2 | 16,499 | 10,499 |
| מגדל ביטוח | 4 | 18,914 | 6,914 |
| מזרחי טפחות | 5 | 25,908 | 10,908 |
| מטריקס | 1 | 9,008 | 6,008 |
| מליסרון | 2 | 7,865 | 1,865 |
| מנורה | 3 | 13,707 | 4,707 |
| עזריאלי | 5 | 40,755 | 25,755 |
| פועלים | 9 | 50,702 | 23,702 |
| פניקס | 4 | 14,644 | 2,644 |
| קרסו | 1 | 10,523 | 7,523 |
| רמי לוי | 2 | 8,066 | 2,066 |
| שופרסל | 1 | 5,400 | 2,400 |
| שיכון ובינוי | 5 | 30,085 | 15,085 |
| סך הכל | 137 | 840,461 | 429,461 |
החוק של חרמש לא קובע תקרה, כי הוא מבוסס על רעיון אחר, שכל תגמול לנושא משרה בחברה ציבורית מעל ל-3 מיליון שקל בשנה לא ייחשב להוצאה מוכרת לצורכי מס, אותה מנכים מהכנסות החברה. משמעות החוק היא שכל חברה תאלץ לשלם מס חברות על כל תגמול שהוא גבוה מ-3 מיליון שקל, כלומר 25% מהסכום העודף. התגמול כולל את כל תשלומי השכר, התנאים הסוציאליים, והבונוסים למיניהם במענקים, מניות, ואופציות.
עורכת המחקר, הכלכלנית אילנית בר, בדקה, חישבה ומעריכה על פי נתוני המדגם כי לו התקבלה היום הצעת חרמש, האוצר היה מגדיל את הכנסתו השנתית ממסים ב-107.5 מיליון שקל של מס חברות על כמחצית הכסף הגדול אותו משלמות החברות ל-137 המנהלים הבכירים שבמדגם על תגמולים מעל 3 מיליון שקל לבכיר המצטרפים לסכום עודף של כ-430 מיליון מתוך כ-840 מיליון שקל, שכיום פטורים ממס עד השקל האחרון.
"תמריץ לבעלי המניות"
"החוק אמנם יגרום להקטנת רווחי החברה בהגבלת השכר המוכר לצורכי מס", אומר חרמש, "אבל הוא יכול להיות תמריץ לבעלי המניות להגביל ביוזמתם את שכר הבכירים. הרווחים של בעלי השליטה אמנם ירדו, אבל החוק יוזיל את עלות ההוצאות של החברה מה שעשוי להגדיל את שווי החברה וערך המניות שלה, לטובת המשקיעים המוסדיים של כספי הציבור בחברות. במצב הקיים הציבור הזה מסבסד למעשה חלק מהשכר הענקי שהחברה מקבלת עליו פטור ממס. החוק יעשה צדק מוסרי גם אם לא יכניס מיד מיליארד שקל".
בוועדת השרים לחקיקה הובילו היו"ר שר המשפטים יעקב נאמן ושר האוצר את התנגדות הממשלה להצעות החוק להגבלת שכר הבכירים. אבל הממשלה עקפה אותן בהקמת ועדה בראשות נאמן לגיבוש חוק חלופי. המלצותיה הניבו חוק עם כמה תיקונים אנמיים למצב הקיים. החוק אושר בשבוע שעבר לקריאה שנייה ושלישית בוועדת חוקה חוק ומשפט, בלחץ הממשלה, למרות הצהרת היו"ר ח"כ דוד רותם, שהוא חסר ערך ותועלת.
חרמש העלה את הצעת החוק שלו לא מכבר לקריאה טרומית, אבל מנע את הפלתו בעזרת הרוב הקואליציוני כשדחה את ההצבעה עד לאחר הפגרה. הוא ביקש פסק הזמן למגעים עם רשות המסים בתקווה להגיע אתה לנוסח מוסכם, אך בעיקר לאיסוף נתונים שיחזקו את הצעתו. כאן נכנס לתמונה מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהחל ללקט בעבודת נמלים את המספרים אשר אמורים להצדיק את החוק.
החוקרת אילנית בר ניצלה את חוק ניירות ערך המחייב את החברות הציבוריות לפרט בדו"חות הכספיים השנתיים את התגמולים הגבוהים ביותר שכל חברה שילמה לנושאי המשרות הבכירות בכל תאגיד. כאמור היא התמקדה בדו"חות הכי מעודכנים (ל-2011) במדגם שזיקק במתכוון את הגדולות שבחברות הנסחרות במדד תל-אביב 100. זאת, בהנחה הסבירה כי במבחר הזה מרוכזים הבכירים המתוגמלים ביותר מ-3 מיליון שקל.
המספרים אמנם מתפרסמים באתר האינטרנט של הבורסה. אבל מלאכת האיסוף היתה מפרכת, אך משתלמת. המחקר מצא כי לעומת מגמת העלייה המואצת בשכר הממוצע של המנהלים הבכירים בשנים האחרונות, לא חל שינוי במרכיבי התגמולים. בתמהיל הקבוע הזה השכר עצמו הוא החלק הקטן, רק כ-36%, לעומת חלק ההטבות שמורכב מ-24% על בסיס מניות, 23% בונוסים, 7% מוגדרים כ"דמי ניהול" ו-10% תשלומים אחרים.
טבלת סכומי התגמול הכולל הגבוה ביותר בכל אחת מ-44 החברות שבמדגם היתה מאלפת. כך נמצא למשל כי רשת שופרסל דיווחה רק על בכיר אחד שקיבל 5.4 מיליון שקל (כחצי מיליון לחודש) לעומת הרשת הזולה של רמי לוי שדיווחה על 2 בכירים שקבלו יחד כ-8 מיליון שקל, או כ-333 אלף שקל לחודש כל אחד בממוצע). קבוצת דלק של יצחק תשובה בלטה בקבוצת החברות הנדיבות.
58.6 מיליון שקל בשנה
דלק תגמלה יחד 6 בכירים ב-58.6 מיליון שקל בשנה (כ-9.76 מיליון שקל בממוצע שנתי אחד או כ-813 אלף שקל בחודש); או חברת הנדל"ן גזית-גלוב שתגמלה 6 בכירים בכ-56 מיליון שקל (כ-9.3 מיליון לאחד בממוצע שנתי או כ-775 אלף שקל בממוצע חודשי); או חברת ההי-טק מטריקס שדיווחה רק על בכיר אחד (המנכ"ל?) שתוגמל בכ-9 מיליון שקל בשנה או בשכר חודשי של 750 אלף שקל.
אכן תמונת מצב מרשימה אך לא חד-משמעית. המחקר מציין מספר הסתייגויות לאומדן ההכנסות הצפויות מהמס המוצע בחוק: יתכן שבחברות אחרות הנכללות במדד תל-אביב 100 יש נושאי משרה נוספים שמקבלים יותר מ-3 מיליון שקל אבל לא נכללו בחישובי המחקר; לא הובאו בחשבון גם החברות הרשומות למסחר גם בחו"ל וחייבות בדיווח לבורסה הזרה ולא של תל-אביב; מס החברות הקבוע בחוק (25%) איננו אחיד בכל החברות בשל הטבות מס שונות הניתנות לפי החוק לעידוד השקעות הון.
מסקנת החוקרת – בהנחה שהחברות ישלמו מס חברות מלא על התגמול העודף שמעל 3 מיליון שקל, ושהחוק לא ישנה את התגמולים לבכירים – היא כאמור האומדן שהחוק יכול להכניס לקופת האוצר תוספת מס שנתית של כ-107.5 מיליון שקל. היא גם מרחיקה לכת ומוצאת כי אם הרף ירד ל-2 מיליון שקל, ההכנסה תעלה לכ-152 מיליון שקל והיא תגיע אפילו לכ-217 מיליון שקל אם רף ההוצאה המוכרת למס ירד עד 1 מיליון שקל.
"שהבכירים לא יסבלו"
ח"כ חרמש, מדוע הלכת ישר על 3 מיליון?
חרמש: "לא רציתי שהבכירים יסבלו. בשכר ברוטו של 250 אלף לחודש הם יכולים להסתדר. אני גם לא מכיר מי שמוציא בחודש אפילו רבע מיליון. הם יכולים להסתפק גם ב-170 אלף שקל אם ילחצו עלי להוריד את הרף ל-2 מיליון שקל בשנה. הרף סומן יותר כמודד לקבלת מספרים קונקרטיים במדגם. בפועל עם 3 מיליון בשנה אנחנו יכולים להגיע להכנסה של 150 מיליון ואם נוריד את הרף ל-2 מיליון או פחות נקבל 600-400 מיליון".
אתה לא מפליג רחוק מדי?
"בשוק נסחרות 549 חברות ציבוריות, יותר מפי 10 מהמדגם, כך שהיקף מקבלי השכר הגבוה יכול להיות בפועל גדול פי כמה, קל וחומר אם מביאים בחשבון גם את החברות הפרטיות הרבות שלא חייבות בדיווח לבורסה שבהן בעלי השליטה יכולים להעסיק בני משפחה ולשלם להם בעין יפה ונדיבה. לי היה חשוב להוכיח במחקר בעיקר את העובדה שהמגרש הזה הוא ים של כסף, וחלקו ראוי להגיע לציבור שמכספו עושים בעלי השליטה את ההון הזה לעצמם ולתגמול הבכירים הכפופים למרותם. כל השאר זה חשבונאות".
איזה תובנות קבלת מהמחקר?
"המחקר חייב תודה לדן תיכון (ח"כ ויו"ר הכנסת לשעבר) שיזם את החוק המחייב את החברות לפרסם את השכר של נושאי המשרה הבכירים. הוא אמר לי שכוונת הפרסום היתה לגרום לבכירים להתבייש בשכר הגבוה וככה להקטין אותו. לא באשמתו הבושה התחלפה בתחרות והפרסום רק מדרבן את המנהלים לבקש יותר כדי לא לפגר אחרי המתחרים. תיכון הודה בפני שאם זה היה תלוי בו הוא היה מבקש לבטל את החוק".
מדוע אתה מתעלם משכר הדירקטורים?
"כי הם לא הבעיה למרות שרשות המסים מתנגדת לחוק מחשש שהוא ימריץ את כל בעלי השכר הגבוה, דירקטורים ונושאי משרה לברוח ל'חברות ארנק' פיקטיביות שהחוק לא יחול עליהן. בדיוק כמו אלפי העצמאים שרשמו חברות כאלה אחרי שהגדילו להם את תקרת תשלומי הביטוח לאומי. אמרתי לאוצר שהדירקטורים מזמן פתחו חברות, אבל הבכירים השכירים בחברות הציבוריות לא יכולים להקים חברות פרטיות. באוצר עדיין מתעקשים שהחוק יהיה הטריגר שיבריח אותם. אני מקווה שהאסימון ייפול להם מהר".
איך תתגבר על התנגדות הממשלה?
"במסע הסברה עם הנתונים שאסף מרכז המחקר של הכנסת המדברים בעד עצמם, ובעזרת המומנטום הטוב שנוצר כעת, כשבדרך אורבות הגזירות הגדולות, הכבדות. לאוצר נגמרו הצעדים הקלים של המע"מ, מס הכנסה והפרשי מעסיקים. לתקציב 2013 יחסרו לפחות 13-10 מיליארד שקל, ואולי עוד כמה מיליארדים מעליית מחירי החיטה. כשאני אבוא עם נתוני המחקר שמהם עולה מתנה של 400-300 מיליון שקל ממס החברות, באוצר עשויים להגיד לי בוא נלך על זה. אולי לא על הוצאה מוכרת של שכר הבכירים עד 3 מיליון אלא עד 2 מיליון. מה שברור, צפויה אווירה אחרת ואני מקווה שתהיה גם יותר אוהדת".
לפנייה לכתב/ת 
