חופש כלכלי לגמרי? מצטערים, זה לא אפשרי

מאז שבא אדם סמית עם הרעיון המהפכני של שוק כלכלי שמווסת את עצמו, התחילה המחלוקת. סמית טען שהדבר הטוב ביותר שהמדינה צריכה לעשות הוא לשבת בשקט. בלי מכסים, בלי הגבלות, בלי שמירה על השכר. בקיצור, לעשות כמה שפחות ולהקדיש את המרץ שלה למקומות שהשוק כושל בהם; למשל לסלול כבישים או להקים בתי ספר.

• כלכלה חופשית: נתניהו ופישר הם ימנים או שמאלנים?
  

אבל מאז לא פסקו הוויכוחים. מצד אחד אנשי שמאל כלכלי וקיינסיאנים שטוענים שהמדינה צריכה להתערב באמצעות הגדלת תקציבים והקצאת משאבים. מצד שני, ממש בקצה השני, אנשים שטוענים שמדינה היא בכלל דבר שלילי. אלה שמכונים ליברטאריאנים היו שמחים להחליף את כל התפקידים של המדינה בשוק חופשי. על אחד הבולטים בהם, מורי רוטבארד, כתבתי כמה טורים.

ובאמצע יושבים הנאו קלאסיים, האנשים שתומכים בשווקים חופשיים, אבל חושבים שצריך לעזור לשוק למנן את עצמו דרך המשחק שעושה הבנק המרכזי בשערי הריבית. אלה, בגדול, האנשים שמפעילים בימינו את כלכלות המערב.

אבל בטור הזה אנחנו רוצים לעשות משהו עקרוני יותר. אני רוצה לשאול האם אפשרי בכלל, אפילו מבחינה מושגית, שוק חופשי. יכול להיות בכלל דבר כזה, שוק חופשי?

מה זה שוק חופשי

אני מנסה לחשוב בקול. מה זה בדיוק ה"חופשי" הזה שאותו רוצים חסידי השוק החופשי? האם הכוונה לכך שלא יהיה שום פיקוח אנושי על השוק? האם הכוונה היא שהשוק "יעשה מה שהוא רוצה"? אולי כן. אבל אז, האם מישהו צריך להשגיח עליו שהוא יעשה את מה שהוא רוצה? סתם פלסף?

רגע, תנו לי להסביר. יש כאן שתי אפשרויות. אפשרות אחת, היא אנרכיה מוחלטת. אנחנו לא מתערבים בשום דבר שקורה בשוק. ואפשרות שניה היא שאנחנו שומרים בקנאות שהשוק יהיה חופשי. אני מבלבל אתכם? אולי, אבל תנו לי צ'אנס.

האפשרות הראשונה - חופשי בצורה מוחלטת

בואו נתחיל באפשרות הראשונה. האפשרות האנרכית. האפשרות הזאת אומרת משהו כזה. אנחנו לא רוצים שום כוח מתערב בפעילות הכלכלית. ניתן לכוחות השוק, לסחורות ולסוחרים לעשות את מה שהם רוצים לעשות. זה יהיה שוק חופשי לגמרי. לא תהיה שום התערבות.

מורי רוטברד שהזכרנו למעלה הולך לכיוון הזה. יש לו אומץ, וזה מה שעושה אותו הוגה מעניין. הוא למשל טוען שלא צריכים בתי משפט תלויי מדינה. במקומם נייצר סוכנויות בוררות בתשלום. לא צריך גם משטרה, טוען מורי רוטברד. נייצר חברות שמירה שיסדרו את העניינים בעצמן.

הגזמת, אנחנו אומרים לו. ומה יקרה אם חברות שיטור פרטיות יפתחו בקרבות יריות זו מול זו, או יפגעו סתם בחפים מפשע? חבל, יגיד רוטברד, אז יהיו קורבנות, אבל גם המדינה יוצרת את הקורבנות שלה, למשל היא אחרית לכל החיילים שנהרגים בכל המלחמות המיותרות.

יש לו אומץ, לרוטברד. אבל בואו נתווכח איתו. מה יקרה, נשאל אותו, אם באופן טבעי, ספונטני, וללא שום הכוונה מראש או פיקוח, יקים השוק החופשי, ממש מעצמו, רשות מפקחת?

אנסה להסביר. אחת מהרשויות השופטות הפרטיות, או אחת מסוכנויות המשטרה הפרטיות תצמח, תתעצם, ותחליט לעשות סדר. היא, באופן חופשי, תשתיק ותעלים את כל היתר. והנה, נוצרה לנו מדינה באופן חופשי. והיא, גם באופן חופשי, תחליט שהיא מתערבת בכוחות השוק.

אז מה היה לנו? היתה אנרכיה מוחלטת שהנחנו שהיא לגיטימית וממנה עלתה מדינה שמגבילה את השוק. והנה, סוף האפשרות הראשונה, זו שאמרה שמה שצריך, אם רוצים שוק ממש חופשי, הוא לאפשר אנרכיה מוחלטת. ולמה? כי האנרכיה המוחלטת, באופן חופשי, ביטלה את עצמה.

האפשרות השניה - כוח ששומר על שוק כלכלי חופשי

אם האפשרות הראשונה לא מוצלחת, צריך כנראה ללכת לכיוון אחר. נניח, נגיד לעצמנו, שאנחנו רוצים שוק חופשי מוחלט. כזה שאין בו שום התערבות, כזה שפועל ממש באופן ספונטני, ובכן, מה שאנחנו צריכים, זו דווקא מדינה שתארגן את החופש הזה ותשמור עליו.

מבלבל? אולי פרדוקסלי. כדי לייצר זירה מסויימת, זירה כלכלית חופשית מהתערבות, צריך גוף שיקבע את הכללים, והגוף הזה הוא מדינה. אז מה? מצאנו את הפתרון? לא בטוח. כי אם רשות אנושית היא זו שצריכה לפקח על השוק, היא תקבע באופן לא חופשי את הכללים שחלים בו.

אסביר. נניח שאני מקים מדינה חדשה ורוצה לייצר בה שוק חופשי מוחלט. אני צריך לקבוע תקנות לשוק. זוכרים למה? כי אם לא תהיינה תקנות, יכולים להתפתח בשוק מבנים לא רצויים שיבטלו את החופשיות שלו. ממש כמו באפשרות הראשונה שציינתי למעלה. אבל, וזאת הבעיה, כשאני קובע חוקים ותקנות, השוק הזה כבר לא חופשי.

בואו נחשוב. בשוק חופשי מותר למשל לקנות בני אדם ולמכור אותם לעבדות. בשוק חופשי מותר, למשל, להעסיק ילדים בני חמש. אבל אני, כמקים השוק הזה, לא רוצה דברים כאלה, כלומר, אני בוחר להגביל את השוק על פי האידיאולוגיה שלי.

הנה. נגיד שאני רוצה שהשוק יהיה חופשי לגמרי ויפעל רק לפי מנגנוני שוק של הצע וביקוש, אם זה כך, הרי אאסור על פועלים להתאגד. והנה, השוק כבר לא חופשי. אני הופך לרשות מתערבת. הסתבכנו? הנה הפואנטה. כדי לייצר "שוק חופשי" אני מגדיר באופן אידיאולוגי, את הכללים שלו. והלך החופש. 

ד"ר אושי שהם קראוס, פילוסוף של הכלכלה. ניתן לפנות אליו ב-ushik42@gmail.com ולהיכנס לאתר הבית שלו www.ushi.co.il. באתר אפשר למצוא את הטורים וגם קטעים מספרי ילדים שלו ומאמרים אחרים. הוא מזמין אתכם: תכנסו, תורידו, תשתמשו, תלמדו ותנו לאחרים ללמוד להנאתם. זה בחינם.