מצמצמים: בשנה החדשה תסתפקו ב-11 משכורות
התייקרות המחירים על רקע מחירי הדלק הגואים ועליית המע"מ, צפויה להתחזק אחרי החגים. איך נערכים לשינוי מהותי בסל ההוצאות המשפחתי? כך תתכוננו מבעוד מועד
שנה חדשה עומדת בפתח, ומבחינה כלכלית היא מלווה בשורה של התייקרויות שישפיעו במידה ניכרת על רמת החיים של המשפחה הישראלית.
- המע"מ עלה ב-1%; הדלק ל-7.77 ש' לליטר
המשפחה הישראלית הממוצעת תגלה שעקב ההתייקרויות תחסר לה בשנה הקרובה משכורת חודשית שלמה, כדי לשמור על רמת החיים ומסגרת האשראי לה התרגלה.
להסתכל למצב בעיניים
לאחרונה, היינו עדים להתייקרויות מחירים, בעיקר בסעיפי החשמל, המים, הדלק והמזון ואנו צפויים לעליות נוספות ומשמעותיות .כבר בסוף השבוע הקרוב נהיה עדים לעליה של 1% במע"מ ונתבשרנו על עלייה צפויה נוספת במחירי הדלק. ההתייקרויות הצפויות בסעיפי החשמל הדלק המזון והמע"מ, יוסיפו למשפחה הממוצעת הוצאה חדשה נוספת 660 שקל לחודש.
זו היא יריית הפתיחה לעליות מחירים נוספות. כשמחירי החשמל, הדלק ומוצרי היסוד עולים, עלויות היצור גדלות. והן גורמות לעלייה במחירי מוצרים ושירותים רבים, החל ממחיר לחמים ומוצרי מאפה שעלות יצורם מושפעות ממחירי המים, חשמל, דלק ומחירי החיטה, דרך מוצרים רבים נוספים, לדוגמא פשוטה, עקב עליית מחיר החשמל, מחירי המיזוג בקניונים יאמירו ובעקבותיהם עלויות החנויות שחלקן יגלגלו את תוספת העלות אלינו הצרכנים.
כתוצאה מתרחיש זה, אנו צופים שההוצאות הכוללות של המשפחה הממוצעת יעלו בשנה הקרובה בסביבות ה- 1,000 שקל לחודש, שהם 12,000 שקל לשנה למשפחה . סכום זה קרוב מאד לסכום אותו מכניסה המשפחה הממוצעת בחודש יחיד, והמשמעות היא שבשנה הבאה תהיה לנו משכורת אחת פחות לשימושנו, כיוון שההוצאות על הסעיפים הרגילים שלנו גדלות.
בשורה קשה למשפחה
כשאנו ששומעים על עליות המחירים, אנחנו מתמלאים דאגה ואפילו כעס על כך. אז מה עושים וכיצד נערכים לשינוי כל כך מהותי בסל ההוצאות המשפחתי? התחושה של רובנו היא שאין מה לעשות, משום שאנו מאמינים שכבר קיצצנו וצמצמנו כל מה שהיה אפשרי ומזמן ויתרנו על מותרות. השאלה היא האם נתרגם את הדאגה, גם לעשייה ברמה האישית, האם נפעל במהירות ובנחישות כדי להתמודד עם המציאות החדשה?
הנפגעים העיקריים מההתייקרויות הנן השכבות החלשות ומעמד הביניים, שעוד לפני עליות המחירים, חורקים שיניים במאמץ לאזן את התקציב המשפחתי.
משפחות חד הוריות, בעלי עסקים עצמאיים, בעלי הכנסה נמוכה, משפחות עם מפרנס יחיד, חשופים יותר להשפעת ההתייקרויות. ללא לקיחת אחריות ונקיטת צעדי מנע נחרצים, כאן ועכשיו, משפחות אלו עלולות להיקלע לקשיים כלכליים ואף להגיע לקריסה כלכלית.
אל המשוואה הזו, יש להוסיף גם את העלייה בהיקף האבטלה ואת הירידה בביטחון התעסוקתי. אלו מכניסים משקי בית רבים לסיכון, ואף יכולים ליצור מצב שבו במשך מספר חודשים ההכנסה של המשפחה אף קטנה בשל פיטורין, ירידה בהכנסות אצל עצמאים, קיצוצי שכר וכן הלאה.
הקדימו לפעול
עליות המחירים מורידות את רמת חיינו, באופן כפוי ולא מבחירה, בשיעור של כ-10%. במאמרים קודמים דנתי רבות בחשיבותו של חסכון בשיעור של כ- 10% מההכנסה, והתגובות שחזרו תהו כיצד ניתן לחסוך כל כך הרבה, כאשר מרבית ההוצאה הולכת לדברים הבסיסיים ובקושי מסיימים את החודש.
במצב הנוכחי עקב שורת ההתייקרויות, עליות המחירים כופים עלינו את צמצום בשיעור הזה. כמעט כל משפחה בישראל, נדרשת לעשות שינוי מידי בהתנהלות הכלכלית ולהקטין את היקף ההוצאות החודשי בשיעור של 10% לכל הפחות. מי שלא יעשה זאת, ירגיש כיצד השינוי נכפה עליו באופן כואב יותר כאשר מצבו הכלכלי יורע.
ללא תכנון כלכלי שלוקח בחשבון את עליות המחירים, גם משפחות שמתנהלות בצורה אחראית ומסיימות את החודש מאוזנות ואפילו עם חסכון, עלולות להיכנס בעקבותיו למדרון המסוכן של הלוואות, לסחרור אשראי ולבעיה כלכלית אמיתית.
אלו הנמצאים תחת עול החובות, החזרי ההלוואות והמשכנתאות הגדולות, ירגישו כיצד החופש שלהם לתמרן בין ההוצאות הולך וקטן, וכך גם האפשרויות שלהם לקחת אשראי ואמצעים אחרים שיאפשרו להם מרווח נשימה.
אחת הדרכים להקטין את החזרי ההלוואות החודשיים היא באמצעות הלוואה זולה הנפרשת על פני יותר שנים, מדובר בפתרון דרסטי שיש בו סיכון להסתבכות כלכלית, וכן כדאי לתכנן אותו בקפדנות ולהשתמש בפתרון זה רק כאשר פתרונות אחרים אינם אפשריים.
מי יקצץ – אנחנו או הבנק?
בהתרגשות שלקראת החגים אנו עשויים להתפתות לשלל ההצעות להלוואות והצעות נוחות לפרוש את הקנייה לתשלומים נדיבים ולשלם לאחר החגים, תשלומים אלו, יחד עם ההתייקרויות עשויים להרע ולסכן את מצבנו הכלכלי.
הבנקים וחברות האשראי שמעודדים היום את נטילת האשראי עשויים אז לאחר החגים, כשהמצב הכלכלי של המשפחה יהיה פחות טוב, לחסום את האפשרות להגדיל את האשראי ואז כשלא תהיה ברירה יהיה קיצוץ כואב, כפוי ומידי בהוצאות. מצב זה דומה לבלימת חירום, שמטלטלת את כל המשפחה.
כבר כיום עוד לפני ההתייקרויות הצפויות, רבים מתקשים לסיים את החודש ללא אוברדרפט, תשלומים והלוואות, ומרגישים שאין מהיכן לקצץ, הם עובדים מהבוקר עד הערב, לא מבלים, ובטח לא מרגישים שהם חיים מעל לרמת החיים שהם יכולים להרשות לעצמם.
ואכן באמת לרבים מאתנו, מדובר בקיצוץ כואב וקשה לעשייה, שנגזר עלינו בלי שבחרנו בכך.
בנקודה זו הברירה היחידה שנותרה לנו היא לבחור בדרך פעולה שתהיה בבחינת "להפוך את הלימון ללימונדה" , במקום להמתין ולצבור חובות ולשחוק את משכורתנו על החזר הלוואות, עלינו לבחור לבצע מהלכים משמעותיים ודחופים.
משתלם לנו לבחור לצמצם בהוצאות כבר עכשיו ולהחליט בעצמנו לאן ילך התקציב החודשי , בהתאם לסדרי העדיפות שלנו, ויתכן שנוכל לשמור על תקציב קטן גם לסעיפים שעושים לנו טוב כמו סעיפי הטיפוח, הבילויים והחופשות. לעומת מצב חירום כלכלי שבו מרחב התמרון מצומצם ובו הבנק מחליט "לסגור את הברז" ו/או נתקשה לשלם את המשכנתא.
אז נצטרך לצמצם בסכום גבוה יותר, ותהיה לנו פחות שליטה על חלוקת הכסף לסעיפי התקציב, כיוון שמרביתו ילך להוצאות הקבועות ולהחזרי החובות וההלוואות.
מאיפה אפשר לקצץ?
גם אלו שמבינים את הצורך לקצץ, מרגישים שהם במבוי סתום ושאין להם במה לצמצם את התקציב. הניסיון מלמד, שכאשר יורדים לפרטים, משנים חשיבה ועובדים עם תוכנית מסודרת ועם קווים מנחים, ניתן לחסוך בסעיפים רבים וכמעט תמיד ניתן להגיע לתקציב מאוזן שיהיה אפשרי ואף יגרום לעלייה הדרגתית ובטוחה ברמת החיים.
אחד הסעיפים המרכזיים שבהם ניתן לחסוך הוא סעיף המזון ומוצרי המכולת. שעומד היום על כ- 2,750 שקל לזוג ממוצע עם 2 ילדים, בסעיף זה ניתן לחסוך עד 30% בהוצאה.
כדי לצמצם בסעיפי המזון והמכולת יש לשנות את החשיבה שלנו, לגבי אוכל ומוצרי מכולת ולעבור מחשיבה אליה התרגלנו של " צריך" לגישה שבה אנו מתכננים את סל המזון השבועי בהתאם לתקציב ובונים תפריט כזה שעומד בתקציב שלנו.
הדרך להקטנת ההוצאה בסעיף המזון והמכולת עוברת דרך 10 כללים לקנייה נכונה. העיקריים שבין אותם כללים הם שהתקציב חשוב מהרשימה, וכאשר חורגים ממנו מוותרים על מצרכים. לכן בתחילת הדרך אנו ממליצים ללכת לסופר עם מזומן בלבד, בגובה התקציב השבועי, בצורה זו לא ניתן לחרוג מהתקציב ומפנימים הרגלים נכונים של קנייה. קנייה בחנויות זולות, קנייה שבועית ,התעלמות ממבצעים ומתשלומים, צמצום המלאי במזווה.
צרכנות נבונה במקום קיצוץ
אחת הדרכים לשמור על רמת החיים, הוא להיות לצרכנים נבונים, כאלו שכל תקופה בוחנים את כל שורת ההוצאות הקבועות שלהם, כך ניתן לחסוך בסעיפי התקשורת, לנצל את מהפכת המחירים בתחום, לוותר על מכשירים יקרים ולבחור דיל משתלם.
גם בתחום הביטוח, בחינה והתאמת הכיסויים, לעיתים הכפולים בתחום של ביטוחי החיים, הפנסיה והבריאות, ניצול הטבות המס, בחינה של ביטוחי דירה ורכב, יכולה לחסוך הרבה וזו גם הזדמנות להיות מוגנים טוב ומעודכן יותר.
בהזדמנות זו בדקו גם עמלות בנק, אפשרות למחזור או פריסה מחודשת של המשכנתא, לאור הריבית הנמוכה.
בדקו את מנוי הכבלים והאינטרנט, מנויי העיתונים ועוד. בדיקה יסודית של כל הסעיפים, ביטול של חלקם, עשויה להניב חסכון של מאות שקלים ויחסכו מהמשפחה את הצורך להצטמצם ולהזדקק לאשראי.
השנה הקרובה מציבה אתגר כלכלי למשפחות בישראל, לקיחת אחריות על המצב פעולה נחושה יכולה לעוזר לנו לעבור את המשבר, ולצאת ממנו חזקים יותר ובמצב כלכלי טוב יותר. בתקופה הקרובה מומלץ להימנע מתשלומים, הלוואות ואוברדרפט ולנסות למצוא פתרונות אלטרנטיביים שיסייעו לנו להסתדר גם בלעדיהם.
מעמד הביניים והשכבות בעלות הכנסה נמוכה במדינת ישראל עוברים וצפויים לעבור תקופה לא קלה של גזרות וצמצומים ושל עלייה ברמת האבטלה. על מנת לעבור בהצלחה את התקופה הזו, כל אחד מאיתנו חייב לעשות בדק בית כלכלי ולבחון צעדי מנע של צמצום וייעול כל שקל שיוצא, כיוון שבשנה הקרובה תחסר לו משכורת.
הכותב הוא מנכ"ל חברת "יבולים " המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים
לפנייה לכתב/ת 
