"משלמים פה כמו בדנמרק - ומה מקבלים?"
שנה אחרי המחאה, וכל המסים עלו. מעמד הביניים שעובד, נוסע ברכב וצורך - ישלם יותר. האם ההשקעה חוזרת אליו דרך התקציב? יועצו לשעבר של שר האוצר, עומר מואב, סבור שהעלאות מס משרתות קבוצות מיעוט, "הרוב צריך להגיד לממשלה, 'אל תיקחו ממני עוד כסף ואל תיתנו לי עוד שירותים'"
השלב השני בחבילת גזירות המס שהטילה ממשלת נתניהו על הציבור ייכנס לתוקפו במהלך סוף השבוע. בחצות הלילה שבין שישי לשבת, יעלה המע"מ מ-16% ל-17% ועימו צפויים להתייקר בהדרגה כל המוצרים במשק, למעט הפירות והירקות.
ההתייקרות תורגש במיוחד בתחנות הדלק, שכן בנוסף להתייקרות של 7 אגורות לליטר שתתבצע בעקבות העלאת המע"מ יעלה מחיר הדלק ב-48 אגורות נוספות בחצות הלילה שבין שבת לראשון, בעקבות התייקרות הנפט בעולם.
עליות המחירים הצפויות בחודש הקרוב יצטרפו לעליית מחירי הבירה והסיגריות, שנכנסה לתוקפה בסוף החודש שעבר. בנוסף, בתחילת 2013 יעלה מס ההכנסה באחוז אחד עבור שלוש מדרגות המס העליונות.
את המחיר ישלמו כל אזרחי המדינה, אך יש מי שרואה בכך גזירה המוטלת בעיקר על מעמד הביניים. מעמד זה, המורכב מאזרחים המחזיקים ברכבים שעימם הם נוסעים לעבודה, המרוויחים משכורות הנעות בין 7,500 ל-15,000 שקל בחודש ושאינם מקבלים הטבות או תשלומים מקופת המדינה, ישלמו יותר עבור מוצרים ויעבירו חלק גדול יותר משכרם לקופת המדינה דרך מס ההכנסה.
על פי נתונים שפרסמה מחלקת המחקר של הכנסת בסוף השנה שעברה, עשירוני השכר 5-8 נושאים בכ-17% מנטל המיסוי הישיר (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומיסי נדל"ן) וכ-43% מנטל המסים העקיפים (מע"מ, בלו על הדלק, מיסי יבוא, מיסי קניה, ארנונה ועוד).
"מי שמשלם מסים בישראל זה שלושת העשירונים העליונים ונטל המס עליהם מאוד גבוה, בעיקר ביחס למה שהם מקבלים", אומר פרופ' עומר מואב, כלכלן מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת ווריק אשר שימש כראש הפורום המייעץ לשר האוצר בתחילת הקדנציה שלו.
לטענת מואב, הכסף שמועבר למדינה בצורת מסים לא עושה את דרכו חזרה אל השכבות שנושאות בעיקר נטל המס. "אדם שעובד ומשלם מסים, מה קורה כאשר הוא מפוטר? איזה דמי אבטלה הוא יקבל? אם נולד לו ילד פגוע שדורש טיפול, מה הוא יקבל מהמדינה? איזה איכות של שירות הוא יקבל בבית החולים? בבית הספר?
"בכל פעם שמדברים בישראל על איכות הסביבה או איכות החיים זה נשמע כמו מותרות. אומרים לך: 'בזמן שאחנו נאבקים על קיומנו אתה מדבר איתי על שבילי אופניים?!' אבל מי שבעשירון העליון משלם מסים כאילו הוא חי בדנמרק. ההונאה הגדולה היא שאומרים שנטל המס נמוך, אבל זה רק הממוצע. מי שבעשירון העליון משלם בהיקף גבוה. מה הוא מקבל בתמורה?!".
בניגוד לתדמית הציבורית שדבקה בה, מואב דווקא סבור כי הממשלה הנוכחית מנהלת מדיניות של פזרנות ופופוליזם - לא של ריסון תקציבי ומיסוי נמוך. "יש לנו ראש ממשלה שהאג'נדה שלו היא צמצום הוצאות והורדת מסים, אבל הוא עושה בדיוק הפוך. עד שבאה ממשלת נתניהו, הגידול בתקציב היה 1.7%, והוא הגדיל אותו ב-2.6%. מצד אחד יש אידיאולוגיה אבל מצד שני יש פסיכולוגיה. כל יום ראש הממשלה קם ושואל את הציבור מה הוא רוצה. הוא ראש ממשלה שנבחר בהליך דמוקרטי והוא נותן לכל אחד להכתיב לו מהלכים בניגוד להשקפת עולמו".
| עשירון הכנסה | מסים ישירים | מסים עקיפים |
| 10 | 0.13% | 6.09% |
| 9 | 0.3% | 5.86% |
| 8 | 0.51% | 6.67% |
| 7 | 0.73% | 7.93% |
| 6 | 1.16% | 9.25% |
| 5 | 2.44% | 9.94% |
| 4 | 4.42% | 11.02% |
| 3 | 8.4% | 12.48% |
| 2 | 18.14% | 14.38% |
| 1 | 63.7% | 16.36% |
מקור: עיבוד של מחלקת המחקר של הכנסת לנתוני הלמ"ס
הרוב צריך לדרוש פחות מסים - לא יותר תקציב
לפני שנה בדיוק רעשה הארץ מקולה של המחאה החברתית-כלכלית הגדולה ביותר בתולדות המדינה. התוצאות של המחאה הזאת, כפי שבאו לידי ביטוי בהמלצות ועדת טרכטנברג, כללו הרחבה ניכרת של תקציב המדינה לצד העלאה של המסים הישירים (מס הכנסה ומס חברות).
כיום, שנה לאחר פרסום ההמלצות, מואב טוען כי שכרם של המפגינים יצא בהפסדם. "מחאת האוהלים החמירה את המצב של המעמד הבינוני, כי המפגינים ביקשו מהממשלה לסגור להם את הפער שבין ההכנסה להוצאה. מיעוט, כמו החרדים או המתנחלים, יכול לבקש את זה. קבוצת מיעוט עם כוח פוליטי יכולה להגיד לממשלה 'תסבסדי אותי'. הרוב לא יכול לעשות את זה, לממשלה אין כסף לזה. הרוב צריך לבקש להיפך, שישאירו לו את הכסף ביד.
"כשבא אדם מהמעמד הבינוני ומבקש חינוך חינם. המשמעות היא שחצי מהילדים בגיל הזה, שהם חרדים ומוסלמים ועוד 10% שבאים ממשפחות מעוטות יכולת, יקבלו את ההטבה מבלי לשלם מסים. כלומר, אותו אדם שעד עכשיו שילם על הילד שלו משלם מעכשיו גם על הילדים שלהם. זו המתימטיקה. הרוב צריך להגיד לממשלה, 'אל תיקחו ממני עוד כסף ואל תיתנו לי עוד שירותים ושהחרדים יסתדרו לבד'. אני מוריד את הכובע בפני מי שרוצה לשלם מכיסו למען החרדים או החלשים אבל כשבאים ומוחים שרע ואז מבקשים צעדים שירעו את המצב עוד יותר, זה נראה לי מטופש".
המלצות ועדת טרכטנברג דווקא נתנו משקל רב לשאלה, כיצד ניתן לוודא שמשלמי המסים יהיו אלה שנהנים מהתקציב. מסיבה זו קבעו, למשל, כי ההטבות שתעניק המדינה בשוק הדיור ינתנו רק למי שעומד במבחן הכנסה (לפחות משרה מלאה אחת למשק בית). אך קביעה זו נותרה מחוץ ליישום של המלצות הוועדה, בלחצה של סיעת ש"ס. בנוסף, הוועדה קבעה כמקור למימון חלק מההשקעה בחינוך חינם מגיל 3 קיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, שגם הוא, לא יצא בסוף לפועל.
מואב לא מופתע מכך. "אמרתי למוחים עוד בקיץ שעבר, שלדרישה שלהם לדיור ציבורי יש משמעות אחת: החרדים יקבלו דיור והם ישלמו על זה. הנבואה שלי התגשמה במלואה. המוחים צעקו שצריך דיור ציבורי, נתניהו החליט להקצות תקציבים, שר השיכון מש"ס אז הכל נבנה לטובת הציבור החרדי ועכשיו מעלים מסים לציבור".
לפנייה לכתב/ת 
