שאמה צופה שינוי דרמטי: מע"מ מופחת על מזון
בדיון שכינס יו"ר ועדת הכלכלה בנוגע למדיניות הפיקוח על מחיר הלחם, אמר שאמה-הכהן כי הוא צופה שינוי דרמטי במדיניות המע"מ של הממשלה כך שעל מוצרי יסוד האזרחים ישלמו מס מופחת מאשר על "מותרות". לדבריו, "זו אחת הסוכריות של הממשלה שתוגש לציבור עם הצעת התקציב הבא"
האם בקרוב נשלם מע"מ שונה על מוצרים שונים? יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד) צופה שינוי דרמטי במדיניות המע"מ של הממשלה שעשוי להתחולל בזמן הקרוב, כך שייקבעו שיעורי מס מדורגים למצרכים ולמוצרים השונים, כגון מע"מ נמוך במיוחד למוצרי יסוד ומע"מ גבוה יותר למותרות. הוא רמז על כך היום (ב') בדיון אותו יזם על מדיניות פיקוח המחירים של מוצרי המזון לקראת גל ההתייקרויות הצפוי אחרי החגים.
עוד התייקרות אחרי החגים: הפעם במוצרי החלב
מבקר המדינה: משרדי הממשלה פגעו בצרכנים
תגובות למבקר המדינה: "הפיקוח על המזון ייבחן"
שאמה-הכהן אמר רק כי הוא מרגיש ש"המע'מ הדיפרנציאלי מתקרב מאוד אלינו". אבל בתשובה לשאלת ynet אם תחזיתו מבוססת על מידע או שהיא בגדר הערכה הוא רמז, "זו הערכה אבל לא על סמך חלומות לילה", ואפילו הוסיף, "נראה לי כי זו עומדת להיות אחת הסוכריות של הממשלה שתוגש לציבור יחד עם הצעת התקציב הבא". יו"ר הוועדה מקורב לראשי הליכוד.
האם צפויה הוזלה במחיר הלחם האחיד?
בדיון רמז המפקח על המחירים במשרד התמ"ת דוד שטיינמץ על אפשרות של הוזלת מחיר הלחם האחיד שבפיקוח. לדבריו, "יכול להיות שהמחיר הבסיסי של הלחם לא נכון וצריך להוריד אותו. אנחנו מכל מקום כבר התחלנו לבדוק את הנושא".
יו"ר הוועדה אמר כי הוא כינס את הדיון לבקשת חברי כנסת כדי לקבל את תמונת המדיניות של הפיקוח על המחירים בכלל ועל מחיר הלחם בפרט. הוא התייחס לדו"ח מבקר המדינה שמצביע על שורה של כשלים וממליץ לחשוב מחדש על מדיניות הפיקוח.
המפקח על המחירים גילה כי המאפיות שדרשו לייקר את הלחם ב-9% "בגלל תוצאות הרווחיות", מוכרות את הלחם לרשתות השיווק במחיר נמוך מהמחיר המרבי שהתיר המפקח. "גם אם נעלה את מחיר המכירה ב-9% לא נגיע למחיר המרבי", אמר.
הוא ציין כי העלייה במחירי התשומות (בעיקר גרעיני החיטה) אכן הובילה בסופו של דבר להחלטה לייקר את מחיר הלחם אבל רק ב-6.53%. הוא העריך כי סבסוד ההעלאה היה עולה למדינה כ-25 מיליון שקל בשנה, וגילה את קיומה של בדיקת אמינות תמחור הלחם במאפיות ואם ראוי להוריד את המחיר הבסיסי.
מנכ"ל הרשות לצרכנות של ההסתדרות עו"ד ירון לוינסון, טען כי ועדות המחירים הממשלתיות לא משתפות את הצרכנים בדיוניהן וקולו של הציבור לא נשמע. דברים דומים אמר גם כלכלן המועצה לצרכנות שלומי דגן. נציג האוצר בוועדות המחירים דחה את האשמה וטען כי הארגונים הציבוריים מוזמנים לשימועים.
"אחד המשברים הגדולים"
גלעד זילברברג מנכ"ל חברת "מאיר בייגל" המייצרת דברי מאפה טען כי ענף המזון ניצב על סף "אחד המשברים הגדולים ביותר שעם ישראל הולך לדעת". לדבריו "הריכוזיות גברה והשוק לא יכול להתקיים יותר אחרי שהרווחיות נשחקה ואי אפשר להעלות מחירים בגלל המחאה החברתית".
זילברברג תמך בכוונה המוצהרת להעלות מחירים של יצרני המזון הגדולים דוגמת קונצרן יוניליוור. הוא אמר כי "כל עוד עד הם לא יעלו מחירים אני לא אוכל לעשות זאת. אנחנו חוד החנית של התחרות אבל אנחנו גם נמות ראשונים כי אין לנו גב פיננסי"
ח"כ עמיר פרץ (עבודה) קרא לאמץ את שיטת המע"מ הדיפרנציאלי המקובלת במדינות אחדות באירופה, והציע לקבוע 3 רמות מוצרים עליהם יוטלו שיעורי מס שונים: 5% מס על מוצרי יסוד, 8% מס על מוצרים חיוניים ו-18% מס על מוצרי מותרות. לדבריו, "האוצר לא ירוויח פחות כי הצריכה תגדל".
אמירה זו גררה את תגובת היו"ר שאמה-הכהן שאמר, "אני מרגיש שהמע"מ הדיפרנציאלי מתקרב מאוד גם אלינו". ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס) הוסיף כי "צריך לעקוב אחרי שיטת הפיקוח ואולי אף לשנות את הכללים ולשמוע את הציבור". ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה) האשימה את הציבור שקונה בלי אבחנה. "כשבצרפת ניסו להעלות את מחיר הלחם היו הפגנות המוניות", ציינה וקראה להחרים את מוצרי יוניליוור אם יתייקרו.
מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, אמר כי מחיר חומרי הגלם עלה כמו גם המסים ושכר המינימום, אבל בעלי העסקים לא יכולים להעלות מחירים. סמנכ"ל המכירות של יוניליוור, ענת גבריאל, טענה כי בהשוואה לעולם יוניליוור בישראל נמצאת בתחתית טבלת הרווחיות. לדבריה, התייקרות מוצרי החברה תעלה לצרכנים רק 15 שקלים בשנה.
לפנייה לכתב/ת 
