תגובות למבקר המדינה: "הפיקוח על המזון ייבחן"

משרדי הממשלה ותנועות צרכנים מגיבים לפרסום חוות הדעת של מבקר המדינה בעניין הפיקוח על מחירי המזון ומוצרי החלב.

• מבקר המדינה: יש להחזיר מוצרים לפיקוח
  

• יוניליוור לרשתות: נייקר מאות מוצרים
• הפיקוח על מחיר הקוטג' - מה הסתירו באוצר?
  

ראש-הממשלה בנימין נתניהו, אמר בהרמת כוסית לשנה החדשה עם עובדי משרד רה"מ: "יש לנו עדיין אתגרים גדולים. אחד מהם הוא להפחית את יוקר המחיה, זו בעיה שאנחנו חייבים לטפל בה, טיפלנו בה, נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה, בייחוד במה שכרוך במחירי המזון. אני מודע לקשיים של האזרחים, ואנחנו נידרש לטפל בבעיה הזאת תוך כדי שמירה על ניהול אחראי של כלכלת ישראל ומקומות העבודה של אזרחי ישראל. גם בזה נטפל בשנה הקרובה".

התמ"ת: "שורה של צעדים להוזלת סל הקניות"

ממשרד התמ"ת מסרו כי: "משרד התמ"ת התייחס בשנה האחרונה לטענות אשר עלו בדוח המבקר ומפורסמות היום ונקט מספר צעדים משמעותיים בנושא. מיד עם כניסתו לתפקיד, הורה שר התמ"ת, שלום שמחון, יחד עם שר האוצר, על הקמת ועדת המזון, בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, אשר בחנה אל כשלי השוק בתחום המזון והציגה דוח מקיף ושורת המלצות, שיתנו מענה לכשלים אלו ולמרבית טענות המבקר.

בעוד שהמבקר התמקד בהשפעת הסרת פיקוח המחירים על עלייתם, בדקה ועדת המזון את כלל מרכיבי שוק המזון הישראלי ומצאה כי הוא מאופיין במספר כשלים, שהביאו במהלך השנים לעליית מחירים לא מוצדקת ולכן קבעה שורת צעדים להוזלת סל הקניות שתחילתם בעידוד התחרות בתחום הייצור והייבוא, עבור דרך יחסי המסחר שבין הספק לרשת השיווק, ובין רשת השיווק לצרכן וכלא בחיזוק המודעות והכוח הצרכני.

"על מנת לפתור באופן מבני את הכשלים שהתגלו, ערך הצוות בחינה יסודית לכל אורכה של שרשרת הערך של מוצרי המזון, תוך בדיקה מעמיקה של כל חוליה בה, החל מראשית דרכו של מוצר כחומר גלם במקטע החקלאי, במקטע היצרני או במקטע הייבוא, דרך השיווק וההפצה, ועד הצבתו על המדף ברשתות הקמעונאיות ורכישתו על ידי הצרכן. כלל ההמלצות על פרקיהן והכלים המוצעים בהן מבטאות פתרון משולב שיאפשר הורדת מחירים.

"אחת ההמלצות של ועדת המזון היא כי שרי האוצר והתמ"ת ימליצו על מוצרים בסיסיים שיכנסו לפיקוח מחירים זמני עד ליישום מלא של המלצות הוועדה שיביאו לשינוי משמעותי בענף ולהגברת התחרות. המלצה זו, לצד המלצות נוספות הן- הגברת שקיפות המחירים לצרכן, הגבלת ריכוזיות קמעונאית ברמה האזורית, עידוד עסקים קטנים, איסור הסדרים בלתי תחרותיים ביחסי ספק-קמעונאי והפחתת מכסים, יובאו לאישור הממשלה במסגרת חוק ההסדרים.

משרד החקלאות

"מדיניות זו של הסרת מוצרי החלב מפיקוח הינה המשך למדיניות שהוחל בה בסוף שנות ה- 90, וכחלק ממדיניות כלכלית כוללת להעצמת הליברליזציה בכלכלה הישראלית ואשר הובילה להיצע רחב ומרשים של מגוון מוצרי חלב לצרכן הישראלי, מן הייחודיים שקיימים במדינות המערב. מגוון מוצרים המאופיין בקצב מרשים של כניסה ויציאה של מוצרים חדשים למדפים, ובמגוון רחב ומשתנה של גדלי וסוגי אריזות של המוצרים. אלו הם מסממני ההיכר המובהקים של תחרות שקיימת בענף החלב. מדיניות זו גם קיבלה גושפנקה רשמית של ממשלת ישראל וכנסת ישראל במסגרת חוק החלב שאושר בכנסת ישראל בשנת 2011.

"יחד עם זאת יש לציין כי מדיניות השארת קבוצה של מוצרי יסוד כעוגן למחירי החלב המשיכה לכל אורך הדרך. בנוסף, המליצו גורמי המקצוע במשרד להרחיב את הפיקוח בשיטת דיווח הריווחיות לכ- 10 מוצרים מעבר ל 10 להם נקבע מחיר מירבי והדיווח הורחב גם לדיווח ריווחיות של רשתות השיווק.

"מבקר המדינה מציין כי המלצת ועדת המחירים להסרת הקוטג' מפיקוח מיולי 2006, נעשתה בניגוד להחלטת ממשלה מאוגוסט 2005. אך המבקר לא מציין שהחלטת הממשלה הזו קבעה להשאיר בפיקוח מחירים 4 מוצרים בלבד (לעומת 10 מוצרים שעודם בפיקוח כיום). בנוסף, החלטת ממשלה זו התקבלה ביוזמת משרד האוצר על סמך המלצות ועדה שמעולם לא הגישה המלצות ומסקנות ולכן גם לא יושמה. מבקר המדינה אף פרסם לגבי דרך מינויה ואופן פעולתה דוח ביקורת חמור.

"ההחלטה להוציא את הקוטג' מפיקוח נבעה דווקא משום שלדעת חברי ועדת המחירים כגוף (ולא כהנחייה פרטנית של מי מחבריה) נוצרו תנאי תחרות בענף לגבי מוצר זה:

• שלוש המחלבות הגדולות ייצרו קוטג' במגוון של אריזות/טעמים/תכולת חלבון ושומן.
  
• מדד ריכוזיות הייצור של הקוטג' ירד באופן משמעותי בין השנים 2000 ל – 2006, דבר המוכיח על תחרות בעוד שמדד הריכוזיות של מוצרים שנשארו בפיקוח חמאה, לבן, שמנת חמוצה- דווקא עלה.
  
• אין חולק כי מדובר בתנאים בולטים לתחרותיות במוצר שגם אם מחירו היה עולה בטווח הקצר אפשר היה להניח שמחירו ירד בטווח הבינוני והארוך.
  

"מ-1999 מועד הוצאת מחצית המוצרים מפיקוח ועד 2008, עלו מחירי מוצרי החלב שלא בפיקוח בשיעור דומה לאלה המפוקחים. הפער שנפער במחיר הקוטג' החל בשנת 2009, שלוש שנים לאחר הוצאת הקוטג' מפיקוח, וכשנה לאחר רכישת תנובה על ידי גורם עסקי פרטי. התנהלות תנובה בשנים אלה של עלייה חריגה במחיר הקוטג' נמצאת תחת בדיקה וחקירה של הממונה על ההגבלים העסקיים. אשר על כן נראה כי חוות הדעת של מבקר המדינה היא בבחינת חוכמה שבדיעבד.

"משרד החקלאות בשנים האחרונות עוסק באינטנסיביות בניתוח דוחות ריווחיות מוצרי החלב והמחלבות. ולראייה, בשנת 2012 מסר המפקח על המחירים של משרד החקלאות לוועדת המחירים את נתוני הריווחיות של המחלבה הגדולה, ונציגיה אף זומנו לשימוע בפני ועדת המחירים. ועדת מחירים לא מצאה לנכון להמליץ לשרים להשיב את הקוטג' לפיקוח.

"יצוין עוד, כי 2 ועדות שמונו על ידי הממשלה ושפעלו בשנה האחרונה בעקבות גל המחאה הציבורית בנושא מחירי המזון בישראל, לא המליצו על מנגנון הפיקוח על המחירים בקביעת מחיר כמנגנון הראוי שיוביל לריסון מחירי המזון במדינה, והמליצו רק על הגברת הדיווח על הריווחיות ומעקב בהתאם, וכן על אפיקים נוספים שאינם בתחום הפיקוח אלא הגברת התחרות והמודעות הצרכנית.

"מבקר המדינה מציין בחוות הדעת שלו כי: "...אמנם הפיקוח על המחירים הוא פתרון ביניים חלקי ולא יעיל להסרת פגיעתם של כשלים תחרותיים...", אך מסקנת הדוח הפוכה - כי "מדיניות הפיקוח צריכה להימשך תקופה ארוכה ויש אף להרחיבה למוצרים נוספים.

"עמדת משרד החקלאות וקובעי מדיניות הפיקוח על המחירים, עד לכניסת שרת החקלאות לתפקידה, הייתה כי, תנאי תחרות לא יתפתחו במשטר מונצח של פיקוח על המחירים. זרז משמעותי ליצירת תחרות בטווח הבינוני והארוך היא הסרת מוצרים מפיקוח וכאמור זו גם מדיניות ממשלת ישראל בעבר ובהווה, מדיניות שתרמה להזנקת כלכלת ישראל. ולגבי ענף החלב הביאה להרחבת הצריכה של מוצרי חלב לרווחת צרכני החלב ומוצריו. יתרה מזאת, מדיניות של פיקוח על מחירים מעודדת ריכוזיות ויציאת יצרנים ממעגל היצור כמו גם תופעות של סבסוד צולב בין מוצרים.

עם זאת, במספר מוצרי עוגן בעלי אופי ריכוזי מובהק, שהם מוצרי יסוד, הוחלט נקודתית על השארתם בפיקוח ומדיניות זו ממשיכה עד היום.

"חוות הדעת של מבקר המדינה מותירה תחושה קשה של רצון להשתלח, בניגוד למקובל, בשני עובדי ציבור בכירים ועתירי ניסיון והישגים במשרד החקלאות. בחוות הדעת המבקר גם מציין את שמותיהם הפרטיים. המבקר לא נהג כך עם פקידים אחרים במשרד האוצר ו/או התמ"ת החברים אף הם בוועדת המחירים, וכמובן שותפים להחלטותיה.

מבקר המדינה העדיף להתעלם מהעובדה המצוינת בחוק הפיקוח על מחירי מוצרים ושירותים 1996 שהמלצות שניתנות ע"י ועדת המחירים לשרים ניתנות 'כגוף', ולא באופן פרטני. להזכיר כי ועדת המחירים כוללת גם 2 חברים ממשרד האוצר, כשאחד מהם משמש כיו"ר.

"המשרד מצר על התנהלות המבקר בכל הקשור להפצת הדו"ח. משרד מבקר המדינה העביר את הדוח הסופי לאמצעי התקשורת שבוע לפני מועד פרסומו הרשמי אך עד לרגע זה, לא הועבר הדו"ח לידיעת המבוקרים שבין השאר נדרשים על ידי אמצעי התקשורת להגיב על מסמך שהם כלל לא יודעים את תוכנו".

משרד האוצר: "הרפתות לא יעילות"

 מהאוצר נמסר בתגובה: "וועדת טרכטנברג קבעה כי 'פיקוח על מחירים אינו אלא פתרון זמני, חלקי ולא יעיל...'. נדגיש כי דו"ח מבקר המדינה מצביע על כך שמבנה מקטע הרפתות ואופן חישוב מחיר החלב הגולמי מכביד על הצרכן שלא לצורך ומביא למחירים גבוהים המסבסדים חוסר יעילות בקרב היצרנים. יישום המלצות וועדת קדמי לעניין משק החלב צפוי להוריד את מחיר החלב הגולמי בכ-15%. טיפול בכשלים במקטע הקימעונאי, בהתאם להמלצות הוועדה, יוביל להגברת התחרות והורדת המחירים לצרכן".

איציק אלרוב: "עסקה אפלה בין משרד החקלאות לאוצר"

איציק אלרוב מתנועת "הצרכנים" מסר בתגובה: "תנועת 'הצרכנים' לא מתפלאת על הממצאים החמורים שמצא מבקר המדינה במדיניות הפיקוח על המחירים של משרדי הממשלה השונים. אזרחי ישראל מרגישים בכיסם את המשמעות של אותה אוזלת יד של משרדי הממשלה בפיקוח על המחירים.

"אוזלת היד מתעצמת עוד יותר כשאנו קוראים את הדו"ח ומבינים שהעלייה במחירי מוצרי החלב לא נובעת רק מחוסר פיקוח, אלא גם כתוצאה מעסקה אפלה בין משרד האוצר למשרד החקלאות. התוצאה של אותה עסקה הייתה ידועה מראש ולמעשה נחזתה מראש על ידי משרד החקלאות, אולם האינטרס הצר של מספר גורמים הקשורים לשוק החלב גבר על האינטרס הציבורי, הצרכני והכלכלי. הציבור משלם על כשלי השוק המתוכנן שעליהם אומר הממונה על ההגבלים העסקיים 'התחרות אינה נמנית על מטרותיו של חוק תכנון החלב'. מבקר המדינה מוסיף וכותב קלא הוזכר במפורש שיקול של שמירה על האינטרסים של הצרכנים.

"נדמה כי חברות עסקיות קיבלו 'רשיון לעושק' מפקידי ממשל מושחתים. שומרי הסף שהיו אמורים להגן על כיסנו, פעלו לטובתם של מפקיעי המחירים. זוהי שחיתות הון-שלטון שאזרחי ישראל נפגעים ממנה בכיסם יום יום", אמר יעקב לבי מתנועת המחאה. הגיע הזמן להשתחרר מאחיזת החנק של גורמים אינטרסנטיים שונים ולהפוך את שוק המזון לתחרותי יותר למען רווחתם של כלל אזרחי מדינת ישראל.

"כמו כן, תנועת המחאה דורשת מממשלת ישראל לבחון את המדיניות של תכנון משק החלב והביצים, כיוון של פי דוח המבקר לנושא החלב, מדיניות זו אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הצרכני. כמו ברוב מדינות העולם גם בישראל כשלי השוק המתוכנן וההגנה הגבוהה אותם מקבלים היצרנים והמחלבות, לא מאפשר ולא תוכל לאפשר כל תחרות. קיימים מודלים אחרים בעולם שהפכו במהלך העשורים האחרונים את החקלאות כולל שוקי החלב והביצים לתחרותיים בניגוד לשוק הישראלי.

"בנוסף אנו חושבים שלאור המתרחש בימים אלו בשווקים, יש צורך דחוף להגביל את הפטור שניתן מהגבלים עסקיים למוצרי חקלאות וכן את פירוק מועצות הייצור שאינן תורמות להגברת התחרות ואולי אף להיפך. לאור חוות הדעת של מבקר המדינה, אנו דורשים משר התמ"ת מר שלום שמחון לבטל את העלייה האחרונה במחיר הלחם המפוקח שנעשה בניגוד להוראות וללא בדיקה מספקת של העלויות".