מבקר המדינה: יש להחזיר מוצרים לפיקוח
יש לקבוע סל מוצרי מזון בסיסי ולפקח על מחיריו, כך לפי חוות דעת שמפרסם היום משרד מבקר המדינה. לפי המבקר, הצרכנים הופקרו כשמוצרים כקוטג' ומרגרינה הוצאו מפיקוח ללא מחשבה מספקת ומחירם זינק בפראות, כשאיש בממשלה לא מונע את השתוללות היצרניות. "הוצאה עתידית של מוצרים מפיקוח חייבת בדיקה מעמיקה ומעקב מתמשך"
משרדי הממשלה הפקירו את הביטחון התזונתי של הצרכנים במדינת ישראל והניחו לשוק הלא תחרותי לקבוע מחירים גבוהים שזינקו לצד רווחי היצרנים והיבואנים, כך לפי חוות הדעת שפרסם היום (ד') מבקר המדינה ונציב קבילות הציבור השופט בדימוס יוסף שפירא, על מחירי כלל המזון ומחירי מוצרי החלב בפרט. הלילה פורסם ב-ynet כי בחוות הדעת נאמר שברגע שהוצאו מפיקוח, זינקו מחירי מוצרים כקוטג', מרגרינה, איטריות ותחליפי חלב לתינוקות ובין 2005 ל-2011 - איש לא עשה דבר בנידון. יותר מכך: בתמורה לכך שהאוצר יאשר את חוק תכנון משק החלב, הסכים שר החקלאות דאז, שלום שמחון להסיר את הפיקוח מרוב מוצרי החלב.
- יוניליוור לרשתות: נייקר מאות מוצרים
-
הפיקוח על מחיר הקוטג' - מה הסתירו באוצר?
"על משרדי האוצר, התמ"ת והחקלאות וכן על הממשלה כולה, לתקן את הליקויים ולקיים פיקוח ממשי על מחירי מוצרי מזון חיוניים, באמצעות קביעת סל מוצרי מזון חיוניים שעל מחיריהם יתקיים פיקוח הדוק" כותב המבקר.
עוד הוא דורש: "יש לבחון את הצורך בחידוש הפיקוח ברמה הגבוהה ביותר על מחירי מוצרי חלב בסיסיים" וכן לטענתו חובה שבהליך קבלת ההחלטות יובא בחשבון גם האינטרס של ציבור הצרכנים באמצעות שיתופם בהליכים". בנוסף נאמר החוות הדעת כי על יחידת הפיקוח על המחירים להשוות בין מחירים בארץ לחו"ל, לבדוק את רמת הריכוזיות בשוק "ולהגביר את זרימת המידע מהצרכנים אליה".
המוצרים הוצאו מפיקוח המחירים השתוללו
החלק הראשון של חוות הדעת, עוסק במחירי המזון במדינת ישראל שהאמירו ב-10% תוך 6 שנים ובהוצאת מוצרי מזון מפיקוח – צעד שהתגלה כהרה אסון. החלק השני, עוסק בפיקוח על מחירי המוצרים בענף החלב, שכישלונו המזהיר בא לידי ביטוי בהסרת הפיקוח מגבינת קוטג' שמחירה טיפס בשיא, רגע לפני מחאת הקוטג' ב-2011 ל-9-8 שקלים לגביע של 250 גרם.
| המוצר | התקופה הנבדקת | עליית המחיר הריאלית | העלייה במדד מחירי המזון הריאלי |
| קפה שחור | פברואר 91* - יולי 11 | 65% | 4% |
| אבקת קקאו | דצמבר 92* - יולי 11 | 139% | 11% |
| שוקולד | אפריל 92* - יולי 11 | 73% | 8% |
| משקה תוסס | ינואר 06 - יולי 11 | 20% | 9% |
*התקופה הנבדקת היא ממועד הסרת הפיקוח על המוצר (טרם כניסת חוק הפיקוח לתוקף)
ב-2010, שיעור הרווחיות של החברות המייצרות מוצרים שמחירם נתון בפיקוח פעיל, עמד על פחות מ-10% בעוד שעל המוצרים שהוצאו מפיקוח, שיעורי הרווחיות של ההחברות היו 20%-30%. קוטג', מרגרינה ואפילו איטריות, התייקרו מאז שהוצאו מפיקוח.
גבינת קוטג' התייקרה ב-35% בעוד שמדד מחירי המזון הריאלי עלה ב-11% באותה תקופה. מחירה הריאלי של מרגרינה עלה ב-31% בעוד שמדד מחירי המזון הריאלי באותה תקופה עלה רק ב-11%. מחירן הריאלי של איטריות עלה בכ-36% בעוד שמדד מחירי המזון הריאלי עלה רק בכ-9%. נראה שלא נערכה בדיקה של המחירים אחרי שהוצאו מפיקוח. איך זה קרה? לפי חוות הדעת – באשמת משרדי הממשלה.
גם מחירי תחליפי החלב עלו אחרי שהוצאו ב-2001 מפיקוח. מדוע אחרי משבר רמדיה לא נערכה בדיקה מחדש של השוק? למרות פניות חוזרות ונשנות לתמ"ת, יחידת הפיקוח על המחירים לא בחנה מחדש לעומק את מצב השוק וכך גם נהגה רשות ההגבלים העסקיים. השוק הופקר.
הסירו את הפיקוח בלי מחשבה תחילה
לפי חוות הדעת, רמת הפיקוח על מחירי מוצרי חלב הורדה לרמה הנמוכה ביותר בשוק ריכוזי, בלי שבשלו תנאי תחרות של ממש, כל זאת בניצוחו של משרד החקלאות. הסרת הפיקוח פגעה קשות באינטרסיים הכלכליים של ציבור הצרכנים ושיבשה את האמון שלו באופן קבלת ההחלטות על-ידי גופי השלטון.
משרדי התמ"ת והחקלאות עומדים במרכז האש, משום שהפיקוח על המחירים נתון בידיהם. התמ"ת מפקח על מחירי הלחם והמלח, בין היתר, ומשרד החקלאות מפקח על מחירי ביצים ומוצרי חלב. משרד האוצר אחראי על הוועדה לפיקוח על המחירים.
לפי חוות הדעת, משרדי התמ"ת, החקלאות והאוצר לא ביצעו כראוי את תפקידם בפיקוח על כלל מוצרי המזון שבאחריותם. הם לא פעלו לזיהוי מוצרים שיש להחיל עליהם פיקוח, לא קבעו אמות מידה אחידות, או שיטה סדורה להסרת מחירי מוצרים מפיקוח ובעת בחינת ההסרה, התייחסו לשיקולים כלכליים בלבד, ולא לשיקולים חברתיים ובריאותיים בקבלת ההחלטה.
הם לא פעלו לפי אמות המידה שקבע התמ"ת לעדכון מחירי המוצרים שבפיקוח, ולא כללו בשיקוליהם את רווחת הצרכנים והאינטרנסים שלהם. כמו כן, מרגע שהורדה רמת הפיקוח על מחירו של מוצר, לא עקבו אחר מחירו ואחר התוצאות המהלך.
פיאסקו הקוטג': עסקה אפלה בין האוצר לחקלאות
בחוות הדעת יש כמובן דגש מיוחד על מחיר גבינת הקוטג' ולא בכדי: ממועד הסרת הפיקוח על הקוטג' ועד סוף אוקטובר 2010, התייקרה גבינת קוטג' 9% ב-34% וקוטג' 5% התייקרה ב-35.5%, זאת למרות שמדד המחירים לצרכן עלה ב-11% בלבד. גם מעדן החלב דני התייקר בשיעור חריג של 33.1% וגבינת גלבוע פרוסה ב-37.7%, כשבתקופה המקבילה התייקרו מוצרי חלב שבפיקוח ב-10% בלבד בממוצע.
בנוסף, מינואר 2009 עד ספטמבר 2010, חלה ירידה הדרגתית של 11% במחיר החלב הגולמי אך לא היתה כל הוזלה במחירי מוצרי החלב לצרכנים. חוות הדעת מתייחסת גם לחוק תכנון משק החלב שחוקק באותה עת. החוק נולד כתוצאה מעסקה "אפלה" בין האוצר למשרד החקלאות: האוצר תמך בחוק הסדרת משק החלב בעוד שמשרד החקלאות הסכים להסיר את הפיקוח הפעיל מרוב מוצרי החלב. התוצאה: מחיר החלב הגולמי בישראל גבוה ב-60 אג' לעומת ארה"ב ובריטניה ומרווח העיבוד גבוה ב-74-90 אג' ומחירי המוצרים בעלייה.
נראה כי החוק הגן על יציבות משק החלב, אך כיוון שהרגולציה היתה חד צדדית: היא הסדירה את נהלי הרפתות והכבידה על הרפתנים אך שיחררה לחופשי את החברות והצרכנים - הופקרו.
לפי מבקר המדינה, היו ליקויים בהחלטה לביטול הפיקוח הפעיל על קוטג'. למשל, ההחלטה סותרת החלטת ממשלה קודמת בה נקבע במפורש שקוטג' 5% שומן בגביע של 250 גרם יישאר בפיקוח. כמו כן זהו שוק שבו תנובה קבעה וקובעת את הטון, כך שלפי המבקר, הסרת הפיקוח נעשתה בלי הנחת תשתית ראויה ובלי דיון של ממש. נראה שהגופים האמונים על התחום לא מילאו את חובתם לבחון את כל השיקולים שמן העניין והראשון שבהם: טובת הצרכנים.
ולראייה: ארבעה חודשים בלבד אחרי שהוסר הפיקוח מגבינת קוטג', עלה מחירה ב-6%. מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות עו"ד ירון לוינסון כתב על כך לוועדה, וכתב שוב גם ביוני 2008 אז המחיר של קוטג' האמיר בחדות ונע בין 6.19 ל-7.15 שקלים לגביע – עלייה של 28%-48%.
חברת תנובה היא השולטת בשוק הקוטג', אך המפקח הקודם על המחירים במשרד החקלאות יצחק בן דוד, לא דרש, בין 2010-2007 דיווח שנתי מהמחלבות על רווחיות המוצרים שהועברו מפיקוח פעיל לפיקוח על מחירים בלבד, כנדרש בחוק הפיקוח. מ-2005 ועד ינואר 2012, אף רו"ח חיצוני לא בדק את הדו"חות הכספיים של תנובה המוגדרת כמונופול בשוק החלב. הוועדה לפיקוח על המחירים לא עקבה אחרי המוצרים שרמת הפיקוח עליהם הורדה או הוסרה ולא בדקה את מחירי המוצרים המפוקחים אלא אם החברות ביקשו להעלות מחירים.
אף אחד לא דרש דיווח על רווחיות מהחברות
תנובה לא לבד: פיקוח ברמה נמוכה מחייב את החברה המפוקחת בדיווחי רווחיות ומחירים, אך לפי הדו"ח, יחידת הפיקוח לא בדקה מחירים באופן קבוע ולא הקפידה על קבלת דיווחי רווחיות מחברות המזון מדי שנה. נראה שהמשרדים כלל לא רוצים לפקח על המחירים, שכן מאז 1998 רוב המוצרים יצאו מפיקוח. ב-1999 בוטל גם הפיקוח הפעיל על מחירי הגבינות הלבנות. ב-2006, מחיריהם של 20 מוצרים היו נתונים בפיקוח פעיל, כשעד 2009 בוטל הפיקוח של 10 מוצרים בארבע פעימות, ורק עשרה נותרו תחת פיקוח.
אולם כמה מהמוצרים שהוצאו מפיקוח הם מוצרי בסיס שצורכת רוב האוכלוסיה ובייצורם לא מתקיימת מידה נאותה של תחברות לכן הורדת רמת הפיקוח הביאה לפגיעה בצרכנים והם נאלצו לשלם מחיר גבוה על מוצרי יסוד.
נראה כי מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, הממשלה הובילה מעבר מסובסידיה למצרך לסובסידיה לנצרך. במקביל, נסוגו המדינה והרשויות המקומיות מאחריותן להפעלת מוסדות רווחה והעבירו את האחריות לגורמים פרטיים ולמגזר השלישי. מאז 2001 המצוקה בשכבות רבות בציבור מעמיקה בשל קיצוץ הקצבאות ומחירי המזון רק מאמירים.
לפי חוות הדעת, משרד החקלאות המליץ להוריד את רמת הפיקוח על מחיריהם של 9 מתוך 10 מוצרים שמחיריהם היו בפיקוח פעיל, בלי ביסוס והנמקה ראויים ובלי שבדק בפירוט לגבי כל אחד מהם, אם שוררים בשוק תנאי תחרות המאפשרים את הורדת רמת הפיקוח ואם המהלך אכן יתרום להגברת התחרות במשק ולהורדת מחירים. גם משרד האוצר, שנציגו מכהן כיו"ר ועדת המחירים הממשלתית, לא דרש בדיקה כזאת. התוצאה: עלייה ניכרת בכל המוצרים שהוצאו מפיקוח.
במשרד המבקר ממליצים שלא להוציא מוצרים מפיקוח בלי עבודת מטה כזאת. בעתיד על ועדת המחירים לשתף את הצרכנים והאוצר במהלכים כאלה, כדי שההליך יהיה תקין ושקוף.
יש לחשב מחדש את שיטת הפיקוח
בנוסף, על הוועדה לפיקוח על מחירים של משרדי האוצר, החקלאות והתמ"ת, לפעול לאיתור ולבחינת מוצרי מזון שיש להחיל עליהם פיקוח. הקריטריונים לבחירת מוצרים כאלה, צריכים להיות לא רק כלכליים אלא גם חברתיים ובריאותיים - עבור רווחת הצרכנים. בנוסף על הוועדה לערוך בדיקות שוטפות, לעדכן את המדדים עליהם מסתמכים ממדדים כלליים לספציפיים לעדכן את רכיבי סל התשומות (לפיו נקבעים מחירי מוצרים בפיקוח) לפחות אחת ל-3 שנים ולעדכן את חישוב המרווח הקמעונאי (ההפרש בין המחיר לקמעונאי לבין המחיר לצרכן), שנקבע לפני שנים רבות על 11.6%-15.7% ומאז לא עודכן. כמו כן יש לבדוק אם היצרניות נותנות הנחות לרשתות השיווק ולשקלל זאת במערכת השיקולים בעת קביעת המחירים המפוקחים לצרכן.
המלצות המבקר נוגדות את החלטת הממשלה בעקבות ועדת טרכטנברג, לפיה, "פיקוח על המחירים הוא פיתרון זמני, חלקי ולא יעיל להפגת פגיעתם של כשלים תחרותיים ויש לצמצם את השימוש בו ככל שניתן". חוות דעת המבקר אף נוגדת את דו"ח ועדת קדמי לבחינת התחרותיות בשוק המזון בו נקבע כי "פיקוח על מוצרי מזון יכול להיות כלי מדיניות יעיל לטווח הקצר", והומלץ כי הפיקוח על כל מוצר יוגבל לשנתיים בלבד. המבקר ממליץ ההיפך: "הסרת הפיקוח ממחירי המוצרים צריך שתיעשה רק לאחר בחינת תנאי השוק ולכן, אין להגביל את הפיקוח לפרק זמן קבוע מראש".
לפנייה לכתב/ת 
