כנס רגולציה בי-ם: "ללמוד ממדיניות ה-OECD"

כיצד ניתן להגן על הצרכנים מבלי לפגוע ביצרנים? לסוגיה הזו ולסוגיות נוספות בתחום הרגולציה ניסו למצוא פתרונות ודרכי פעולה בכנס, שנערך בימים שני ושלישי בירושלים. בכנס השתתפו כ-20 אורחים מה-OECD ומהמדינות המובילות ביצירת מנגנונים יעילים לאכיפה ופיקוח על הציות לרגולציה, שהציגו את הדרכים בהן הם מתמודדים עם הסוגיה, וכן שמעו על הניסיון בישראל, על מנת לגבש כללים עבור כלל המדינות החברות ב-OECD. האירוע אורגן על-ידי מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת ובהובלה מקצועית של היועץ המשפטי של המשרד, וקיומו בארץ מעיד על המעמד של ישראל בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי.

עוד בכלכלה בעולם:

אמריקה, פני מקום: תרבויות אסיה משתלטות

אחמדינג'אד מרוצה: בורסת טהרן מהצומחות בעולם

יותר מהצפוי: ארה"ב צמחה ב-2% ברבעון השלישי

ב-OECD מבינים כי הצורך להבטיח יישום יעיל של הכללים והתקנות הוא גורם חשוב בתהליך יצירת אמון של האזרחים בממשלה. האתגר הוא בפיתוח אסטרטגיית אכיפה שתורמת לרמת הציות הגבוהה ביותר, תוך שמירה על "עלויות" נמוכות ככל האפשר. הארגון שואף ליצור רגולציה יעילה אשר תעודד תחרות, סחר והשקעות, וכן תקבע סטנדרטים גבוהים להגנה על החברה, על הסביבה והכול על בסיס מתודולוגיה סדורה למדידה והערכה.

מי יפקח על השקיפות?

בפני מקבלי ההחלטות ניצבות דילמות לא מעטות. מתי צריך לייעץ לעסקים ומתי צריך להעניש אותם, מתי מפעילים אכיפה פלילית ומתי מסתפקים בסנקציות במסגרת אכיפה מינהלית, מתי משלבים בין אכיפה ממשלתית לאכיפה עצמית ועוד.

דילמה לדוגמה היא זו: בעקבות עליית מחירים, אישרה החודש הממשלה את המלצות ועדת קדמי בתחום המזון. הוועדה מצאה שנוצר דואופול בשוק המזון והציעה כלים

 רגולטיביים לפתרון. בין היתר הוועדה המליצה להטיל מספר מגבלות על רשתות המזון, למשל בפתיחת סניפים על בסיס אזורי, בצורך להקצות מדפים למוצרים חדשים ולאפשר שקיפות מחירים.

כדי לאפשר שקיפות, הציעה הוועדה לחייב את רשתות המזון לפרסם את המחירים באינטרנט, כדי שהצרכן יידע מה מחיר המוצר לפני שהוא יוצא לקניות ובצורה זו להגביר את התחרות. במקרה הזה ויתרו במשרד התמ"ת על הפיקוח ההדוק על המחירים ברשתות ולכן הממשלה רק תאכוף את עצם גילוי המידע והשוק כבר יעשה את שלו - ללא התערבות חזקה של הרגולטור.

שר התמ"ת, שלום שמחון, התייחס לסוגיה בשבוע שעבר בראיון ל-ynet. "במקומות בהם נראה שיש עליית מחירים לא מידתית, לא סבירה ולא עניינית, בהחלט נשקול להטיל פיקוח נקודתי במקום כזה או אחר, בנקודת זמן מסוימת", הוא אמר. "אני אישית נגד פיקוח באופן גורף, פיקוח יוטל רק אם חברה כזו או אחרת תעלה מחירים באופן לא ריאלי".

סנכרון בין רגולטורים

בעיה נוספת היא חוסר סנכרון בין רגולטורים במשרדי ממשלה שונים. בענף היין, למשל, קיימים כ-250 יקבים קטנים, רבים מהם ממוקמים על קרקעות חקלאיות. אבל חוק התכנון והבנייה אוסר על שימוש בחלקה חקלאית לצורכי תעשייה ומסחר. לכן, משרד הבריאות אינו יכול לתת רישיון לאותם יקבים, ומכיוון שהוא לא מוכן לפקח עליהם, עלול להיווצר סיכון בריאותי.

הפתרון במקרה הזה עשוי להיות באמצעות החלטה משותפת של הרגולטורים במשרדי הממשלה השונים על מנת ליצור מקרה חריג, לפיו יהיה שימוש חורג בקרקע חקלאית לצרכים מוגדרים כמו אלה של יקבי הבוטיק.

התלבטות נוספת היא אם להעמיד מעסיק לדין פלילי על הפרה כלשהי, או להסתפק באכיפה מנהלתית, המסתכמת בקנס או בסנקציות. מהניסיון המצטבר במשרד התמ"ת מסתמן כי ברוב המקרים עדיפה אכיפה מנהלתית על הפלילית. בנוסף דנו בכנס בסוגיה האם האכיפה צריכה להיות על-ידי משרדי הממשלה או שאפשר להעביר אותה לשלטון המקומי.

ישראל והשוק העולמי

רגולציה אפקטיבית חשובה מאוד גם בתחום הייצוא וההשקעות בארץ. היועץ המשפטי של משרד התמ"ת, עו"ד מיכאל אטלן, המוביל המקצועי של הכנס מצד ישראל, אמר ל-ynet כי צריך להיות יצירתי במציאת איזונים ומי שעושה זאת מרוויח. לדבריו, איזון נכון מצליח להשיג את המטרה הרגולטורית כמו הגנה על הצרכנים למשל, מבלי לפגוע בעסקים. "המגמה בעולם היא פישוט ברגולציה. ישראל לא יכולה להישאר מאחור".

רגולציה מוצלחת תהיה אפקטיבית במקרים מסוימים, גם מבלי שיהיה צורך במנגנון אכיפה "דרקוני". זה דורש יצירתיות ושיתוף פעולה. בסופו של דבר זה פועל לטובת החברות בארץ וגם מגדיל את האטרקטיביות שלנו כלפי משקיעים זרים".

לנה זייגר, מנהלת מחלקת OECD במשרד התמ"ת, הוסיפה כי קיום הכנס בארץ "מראה את המעמד המקצועי שישראל הצליחה לבנות לעצמה בארגון". לדבריה, מנהל סחר חוץ ונציגת התמ"ת ב-OECD פועלים כדי לקדם פעילויות מסוג זה. "אסור שנהיה פסיביים, אלא שנשכיל למצות את הידע שנצבר בארגון והיכולת ללמוד מעמיתים במדינות האחרות וכן שנקדם פעילות בארגון בנושאים שמעניינים אותנו. ברגע שאתה פעיל - אתה יכול להשפיע. זו אחת הסיבות שלמעשה אנחנו שם".

עריכת הכנס בישראל, שאותו פתח השר שמחון והשתתפו בו גם כ-170 נציגים ישראלים מרשויות השלטון השונות, היא דוגמה טובה לפעילות ישראל בארגון כ"תורמת וגם נתרמת" ולקידום נושאים בעלי עניין לישראל בסדר היום של ה-OECD.

הדברים שנשמעו בכנס מראים כיצד טיוב מערך האכיפה והפיקוח משפיע לטובה על התנהלות העסקים. כך, בבריטניה, כתוצאה מדירקטיבה של האיחוד האירופי, נכנסה לתוקף רגולציה חדשה בנושא בטיחות מזון. במקום להתמקד באכיפה "נושכת", פתחו שם במבצע ענק של הסברה והכשרה. 80% מהעסקים שהשתתפו בהדרכות דיווחו לאחר מכן על שיפור בניהול הסיכונים הכללי בפעילותם ובמערך הרגולציה הפנימי

 של הארגון. 47% דיווחו על עלייה ברווחיות. מכאן עולה שלא תמיד צריך לאזן בין הצורך בציות לבין תועלת לעסקים, ולעיתים יש פתרון שכולם נהנים ממנו. מערך האכיפה הוא ידידותי ומלמד, שמוביל לא רק לציות לרגולציה אלא גם לתועלות לגורמים הכפופים לה.

יתרה מכך, יש מה להרוויח ממיסוד של הידברות בממשלה ותאום ואפילו תכנון משותף בין רגולטורים בכלל וגופי אכיפה בפרט. יש דרכים שונות וזו תורה ששווה להשקיע בלימוד שלה. בכנס נשמעו התבטאויות רבות מצד הרגולטורים הישראלים המשתתפים בסדנה, אשר בטאו את צימאונם להדברות בין הרגולטורים השונים כחלק מטיוב הרגולציה והאכיפה.