אמריקה, פני מקום: תרבויות אסיה משתלטות

הפתגם אומר כי בעל המאה הוא בעל הדעה. מאז ימיו של קולומבוס, בעל המאה בעולם הוא מדינות המערב, החל מספרד ופורטוגל בשעתו ועד הדוד סם שהוא בעל המאה בימינו.

טורים נוספים מאת טל רשף :

• למה כשבאירופה יש שפל, בסין נמשך השגשוג?
• העושר עבר דירה: מותגי היוקרה פורחים באסיה
• פני הדור כפני הסמיילי: טכנולוגיה מותאמת-אסיה
  

מי שיש לו כסף יש לו גם אמירה בכל נושא אחר, מגיאו-פוליטיקה ועד תרבות, כן, תרבות. ארצות המערב הפיצו את התרבות המערבית ברחבי העולם בזכות היותן הכלכלות המובילות. מה שמעלה את השאלה מה תהיה דמותה של התרבות העולמית כאשר אסיה תהיה בעלת הממון העולמית?

היום, לאחר 500 שנות דומיננטיות כלכלית מערבית, האלף-בית המקובל הוא הלטיני, כלומר האירופאי; נהוג לאכול בסכין ומזלג ליד שולחן מוגבה; ללבוש חולצה ומכנסיים, או לחילופין חצאית  ובכלל לחיות על פי הרגלים וקודים שנוצרו וטופחו באירופה.

בעשרות השנים האחרונות ההגה הוא כאמור בידיים של ארצות הברית ועקב כך נשלט העולם על ידי תרבות צריכה אמריקאית באופיה, מזון מהיר אמריקאי, בידור אמריקאי וגם טכנולוגיה. כולנו מכירים היטב מושגים דוגמת סיינפלד, CNN, מקדונלד'ס, וודי אלן ומיקרוסופט, וכולנו יודעים לדקלם בשפת המקור ש-time is money.

המאפיינים האמריקאים השתלטו על העולם. מקדונלד'ס(צילום: איי פי)

ובכן, ראינו כיצד מושפע העולם תרבותית מההגמוניה הכלכלית המערבית ששלטה בו במאות השנים האחרונות. כעת בואו נכניס למשוואה הזאת את הגורם החדש: עלייתן של כלכלות אסיה. בעל המאה עומד להתחלף. סין עומדת להפוך לכלכלה הראשונה בתוך מספר שנים, הודו דולקת בעקבותיה, ואל העשיריה הפותחת שועטות מדינות דוגמת קוריאה, וייטנאם ואינדונזיה.

מה זה אומר לגבי המחר של תרבות העולם? 

הכלכלות העולות באסיה צומחות מתוך תרבויות בלתי מערביות. תרבויות שיש להן מטבח משלהן, תפיסת עולם ומערכת ערכים שונה משל המערב. תוצאות ראשוניות כבר ראינו צצות סביבנו: מסעדות סיניות, יפניות והודיות, אשר פעם היו מקור למזון אקזוטי, היום הן חלק מהמיין-סטרים (אופס! מושג אמריקאי).

בעקבות המזון נחשפנו גם לתכנים ולדרך חיים. האולימפיאדה מפגישה אותנו עם הדרך האסיאתית להכשיר ספורטאים, עולם המחשבה שלנו כולל כבר מושגים דוגמת יוגה, אשרם, פנג-שואי וקראטה, הם משמשים בעיקר קבוצות רוחניות, ספורטאים וחובבי תרבויות זרות, אבל הם הולכים ותופסים תאוצה, המעגלים הללו מתרחבים וצפוי כי התכנים הללו ייטמעו בתרבות העולם המרכזית בעתיד.

טקס הפתיחה באולימפיאדת בייג'ין. המערב הכיר את סין(צילום: AFP)

השפעת המזרח, שבאה בעקבות עליית כלכלות המזרח, חודרת בכל פעם לשטחי תרבות חדשים. זה התחיל עם המדינות אשר החלו להתפתח מוקדם יותר מהאחרות. ראינו את תרבות וכלכלת יפן מביאה לנו סושי לכל בית, סרטי מאגנה והחלקה יפנית לשיער.

הונג-קונג תרמה את ברוס לי וג'קי צ'אן, ואליהן מצטרפת קוריאה, זאת שעד כה הביאה רק גריל קוריאני וקולנוע קוריאני שעדיין מדברים אל קהלים מצומצמים, פורצת אל התודעה עם קיי-פופ. ריקוד ה-Gangnam Style הופך ללהיט וזוכה למאות מיליוני צפיות ביוטיוב. ריקוד קוריאני? מי היה מאמין רק לפני שנים אחדות. 

ריקוד ה-Gangnam Style הקוריאני: 

ומה יביא המחר? כיצד זה צפוי להשפיע עלינו? כלכלות אסיה צפויות להמשיך ולצמוח. על פי כל התחזיות אסיה תהפוך בעוד כמה עשרות שנים ל"סיטי" של העולם במקום מערב אירופה וצפון אמריקה, וזה הרוצה לצפות כיצד זה ישפיע על חיי היומיום (ומתוך כך גם על הרגלי הצריכה של העולם) מומלץ לו להתוודע אל התרבויות השוכנות במזרחה של היבשת שלנו.

מניין להתחיל? היריעה רחבה כל כך, אבל חיוני ללמוד את הפרטים. הנה כמה דוגמאות על קצה הצ'ופ-סטיק: סין, בעל המאה החדש, מביאה איתה חשיבה טאואיסטית הרואה את העולם כיין-יאנג שבו משתלבים ניגודים בזרימה מתמדת המשתנה ויוצרת הרמוניה, לצד תפיסה קונפוציאנית של היררכיה, שינון וטקסיות. הודו מביאה בכנפיה חשיבה הינדית שבה לגורל הקבוע מראש יש חשיבות גדולה, המציאות היא "סמסרה", כלומר התגלגלות שבה כל דבר נוצר, מתקיים ומתכלה, ועובר שינוי בין מעגל למעגל.

בתחום העסקי, סין מציגה בפנינו את ההישגים של "מודל סין" המשלב שוק חופשי עם ניהול מרכזי, ואילו הודו מביאה איתה את תרבות ה"ג'וגאד" של אלתור ומציאת פתרונות בלתי אלגנטיים מחוץ לקופסא, וכלכלה של הכל ברופי  המעלה על נס את האדם הפשוט והצריכה הצנועה.

מרבית תרבויות המזרח באות מתוך מסורת של מעמדות חברתיים, של טקסיות וציות שבהם הניהול הטוב אמור להיות אבהי באופיו, העסקים מבוססי קשרים אישיים, לממשל תפקיד ונוכחות בכל מרכיב של החיים באופן לגיטימי, והגיאו-פוליטיקה לא אמורה להיות מנוהלת על ידי המעצמות, ביגוד למה שמצווה המוסר הנוצרי של המערב, ואולי צפוי לנו עולם מדיני פלורליסטי נטול התערבות מעצמתית. מי יודע.

כל אלה הם נקודות אפשריות למחשבה המועלות כאן בחטף ובאקראיות. העתיד נתון במידה רבה בידיהן של תרבויות אסיה, כפי שהיה עד כה בידי תרבויות המערב, קונפוציוס וגנדי ישפיעו יותר ויותר, ככל שתרד השפעתם של ישו ושל אריסטו. יש לכך משמעות תרבותית כמובן, והיות וזה יעצב במידה רבה את עולם הצריכה של המחר יש לכך גם משמעות עסקית אדירה. גם כאן, כמו בכל דבר הקשור אל מזרח אסיה, הדרך אל ההבטחה הכלכלית עוברת דרך ההבנה הבין-תרבותית.

טל רשף מנהל את פורום אסיה-ישראל לעסקים, יועץ ומרצה עסקי לעסקים באסיה , מחבר הספר "המדריך הישראלי לעסקים בסין". מרצה לעסקים ותרבויות בחברות ובחוגי בית