כתום מזעזע: פאי דלעת וצ'יזבט
הרוחות באמריקה סוערות השבוע ומעיבות על חגן של רוחות אחרות - של ליל כל הקדושים. רותי קינן מכינה לרגל ההלואין פאי דלעת מתוק וכתום ויש גם צ'יזבט
אמריקה סוערת וזה ללא ספק העיתוי האומלל ביותר לחגוג את יום כל הקדושים - הלואין - שסימן ההיכר שלו הוא רוחות, ולאו דווקא מהסוג ההוריקני.
עוד בערוץ האוכל:
- אי לבן בים: איל פלוטאנט פריזאי
קופיטקה של דודה פראניה: ניוקי פולני
עוצרים בדרך: אז מה יש לאכול בחדרה?
בימים כתיקונם, הימים שלפני החג (החל ב-31 באוקטובר), הם שעתם העליזה ביותר של חלונות הראווה האמריקנים, שמכולם מחייכים אליכם פרצופים מפחידים של דלעת.
כל כך עליזה, עד שגם ארצות אירופה אימצו אותו לחיקן בשנים האחרונות, על מנהגיו ודלועיו (אין מה לעשות: בעברית, רבים של דלעת הם דלועים). בצרפת למשל הוא קרוי חג הטוסאן (Toussaint) ואנשי שיווק ממולחים לא חוסכים גם כאן במאמצים למכור לכם הכול בחסות הדלעת ולהחדיר חג קניות נוסף ברווח שבין החזרה מחופשת הקיץ לחגי סוף השנה.
למי שמתעניין איך קיבלה הדלעת את התפקיד הראשי בחג הנוצרי בעל השורשים הפגניים, הנה צ'יזבט היסטורי על קצה המזלג: הקלטים, תושביה הקדומים של בריטניה, האמינו כי בסוף הקיץ שבות נשמותיהם של המתים של השנה שחלפה לרדוף את החיים. הם נהגו לחגוג את סוף העונה תוך שהם נוקטים אמצעים שונים ומשונים, ממדורות ענק ועד תחפושות מבלבלות של רוחות רפאים, אותן עטו על מנת שהשדים יניחו להם לנפשם.
הנוצרים, שהגיעו לאי הבריטי כמה מאות מאוחר יותר, הכריזו על החג הקדום בתחילת האלף הראשון כעל חג כל הקדושים או כל הנשמות. באותה הזדמנות הם אימצו גם את המנהגים וסמלי החג הפגני, כוללהפנסים העשויים מלפתות חלולות שנועדו להרחיק את הרוחות. לאלה הוסיפו גם תחפושות, להערים על כוחות הרשע, והוציאו מהארון גם כמה שלדים, שנועדו להעלות את זכרם של המתים ולפייס אותם, כדי שיחזרו בשקט למקום מנוחתם.
החג, על מנהגיו יובא לאמריקה רק במאה ה-19, אך אומץ בחום על ידי האמריקאים. הלפתות, שהוחלפו זה מכבר בדלועים לאחר גילוי היבשת החדשה (בעיקר בגלל הגודל ונוחות הגילוף), הפכו לסמל האולטימטיבי של החג בכלל והאמריקאיות בפרט.
אף כי בבית שבו גדלתי הדלעת שימשה רק כאחד מהירקות שהוכנסו למרק העוף המסורתי וסולקו ממנו עם תום הבישול, במטבח שלי שמור לה מקום של כבוד. אני מכינה ממנו שפע של מרקים בטעמים הנעים מחמצמץ מתוק ועד חריף, וגם את הפאי המסורתי, שהוא, כך נראה לי, הדרך המתאימה להמתיק מעט את החג השנה.
פאי דלעת
המרכיבים:
לבצק:
1 כוס קמח
100 גרם חמאה רכה
2 כפות אבקת סוכר
למלית:
1 ק"ג דלעת, קלופה וחתוכה לקוביות
4 ביצים
3/4 כוס סוכר חום בהיר
1/2 כוס דבש
2 כפות קורנפלור
1/2 כפית מלח
1 כפית גדושה חוואייג' לקפה (או תערובת של ג'ינג'ר, קינמון וציפורן טחונים)
להגשה:
1 מכל שמנת מתוקה, מוקצפת
אופן ההכנה:
- מכינים את הבצק: מעבדים את כל החומרים בידיים או במעבד מזון רק עד שנוצר בצק אחיד. מהדקים אותו לתחתית ודופנות תבנית פאי בקוטר 25 ס"מ. מצננים במקרר.
- מכינים את המלית: מבשלים את הדלעת במעט מאוד מים עד שהיא מתפוררת למגע מזלג.מסננים היטב מהנוזלים ומועכים למחית (במזלג או במעבד מזון). מוסיפים את הביצים, הסוכר, הדבש, הקורנפלור והתבלינים ומערבבים היטב.
- מחממים את התנור לחום בינוני (180 מעלות). מוציאים את התבנית מהמקרר ודוקרים את הבצק במזלג במספר מקומות. יוצקים על פניו את המלית ומיישרים.
- אופים כ-40 דקות או עד שהמלית נראית יציבה וסכין הננעצת במרכז המלית יוצאת נקייה.
- מצננים ומגישים בחום החדר, בליווי קצפת.