הערכה: 1 מכל 4 עסקים בענף האופנה בסכנה
לפי סקירת BDI, הסיכון בענף האופנה בישראל הולך וגדל. חנויות ורשתות נסגרות בגלל התחרות עם הרשתות הבינלאומיות, שהגיעו לכרבע מההכנסות בענף. האם השכירויות הגבוהות בקניונים, עליית שכר העובדים והקטנת הקניות של הצרכנים תחסל את העסקים הקטנים והבינוניים?
- בוניטה תסגור את כל סניפיה עד סוף השבוע
- רשת האופנה גריפ נמכרה לאבי הופמן
- סריגמיש הפסיקה את הייצור ופיטרה את העובדים
בשנים האחרונות מדד הסיכון של הענף נמצא בעלייה מתמדת, כאשר מתחילת שנת 2012 עלה מדד הסיכון בענף בכ- 3%. מאז 2009 נכנסו לארץ רשתות ענק מחו"ל שמוכרות אופנה לרוב במחירים נמוכים מאלו שהיו נהוגים בשוק הישראלי. בין היתר H&M, פוראבר 21, ברשקה ואמריקן איגל. אלו גרמו לחברות האופנה בישראל להקדים את מבצעי סוף העונה, להרבות במבצעים ולהוריד את רמת המחירים. הרשתות הללו אף זכו לתנאי שכירות נוחים יותר בקניונים ובמרכזי הקניות, לעומת הרשתות המקומיות.
עקב כך, רשתות מקומיות כגריפ, סריגמיש, ובוניטה נקלעו לקשיים. רשתות ישראליות אחרות – עומדות על המדף. רשתות לא מקומיות כאלקוט ובנטון, נקלעו לקשיים, ככל הנראה שכן אינן ממוצבות כזולות או שלא יצרו בידול מספק.
החשש, אותו הביעה לאחרונה הבעלים של בוניטה פרידה ראובני, הוא שבסופו של דבר, הרשתות הישראליות הבינונית יכחדו כמעט כליל ויישארו רק הקבוצות הגדולות החזקות כקסטרו, פוקס וגולף.
שכר העובדים עלה בעוד הצרכנים קונים פחות
לפי BDI, התחרותיות בענף גבוהה, גם בקרב המותגים המקומיים וגם בקרב המותגים הבינלאומיים. לא רק התחרות ועלויות השכירות בקניונים נוגסות ברווחים, אלא גם העלייה בשכר העובדים - השכר החודשי הממוצע בענף, בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2012 עמד על כ- 7,771 שקל, גידול של כ- 4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
לזאת יש להוסיף את ההאטה במשק והירידה בפדיון החנויות. וכן ההאטה במשק שמקטינה את הפדיונות. סיבה נוספת לקשיי הענף: נאמנות צרכנים בינונית. הלקוחות בענף פתוחים לאימוץ מותגים מתחרים חדשים מה שפוגע במתחרים הוותיקים.
בנוסף, בישראל פועלות כיום כ-4,500 חנויות אופנה ומספרן הולך וגדל בשל פתיחת מרכזי מסחר חדשים, מה שגורר קניבליזציה: שחיקה ברווח של חנויות קיימות בשל חנויות חדשות ברשת שנפתחות בקרבת מקום.
בשל כך, גם מוסר התשלומים הממוצע בענף הוא פחות טוב ביחס למוסר התשלומים בכלל המשק. ימי האשראי שניתנו בפועל בענף עמדו על כ- 113 ימים, כלומר, פיגור של 15 ימים, זאת בהשוואה לכלל המשק, בו ימי הפיגור עומדים על כ- 10 ימים.
קיצוץ בפרסום ומבצעי סוף עונה מוקדמים
הבנקים, שהם לקוחות של BDI משתמשים בניתוח העסקי שהחברה עורכת עבור מתן אשראי לחברות. מנכ"לית משותפת ב-BDI, תהילה ינאי מסרה: "מה שקרה בענף בשנה האחרונה - קריסת רשתות ומחירים שצנחו - לא מפתיע, לאור מצב המשק והצלחת רשתות בינלאומיות מסוימות על חשבון רשתות מקומיות.
"אנו מעריכים כי סך ההכנסות ממכירת מותגים מקומיים ב-2011, היווה נתח כספי של כ-77% מסך הכנסות הענף, כלומר הרשתות הבינלאומית אחזו בנתח של כמעט רבע מהכנסות הענף".
לפי ינאי, "ההתמודדות של הרשתות הגדולות עם מצב היא בהקטנת ההוצאות, כך לדוגמא, החברות הציבוריות בענף האופנה הציגו, ב-2011, ירידה בהיקף ההוצאות על פרסום, כאשר חברת פוקס ויזל בלטה עם קיטון של כ- 11% ביחס לאשתקד. חברת קסטרו וקבוצת גולף הציגו גם הן ירידות בהיקף ההוצאות על פרסום של כ- 8%.
"אולם הרשתות הבינוניות והחנויות הפרטיות מלכתחילה לא הוציאו סכומים גבוהים על פרסום ולכן הן מתקשות לקצץ בהוצאות. אנחנו רואים רשתות שמתחילות במבצעי סוף עונה חודש אחרי שהחלה העונה, והן לא מצליחות להתמודד, קשה להחזיק מחירים במקום בו אין נאמנות".
האם הרשתות הבינוניות ייעלמו ויישארו רשתות גדולות ומעצבים?
"יהיה צמצום בתקופות מסוימות ובסופו של דבר, תהיה תחלופה, אך הקטנים והבינוניים לא יעלמו. יש דרישה לרשתות קטנות מצד הצרכנים, כי אנשים לא רוצים ללכת עם אותם דברים, בטח לא נשים. זה אמנן מחזק לכאורה את המעצבים, אך המחירים שלהם גבוהים ולא מתאימים לכולם. מכאן שרשתות המקומיות הקטנות תמיד יישאר מקום".
לפנייה לכתב/ת 
