בשן ועין: רופא השיניים ומשפחתו שברחו מהנאצים

אליעזר (ארוין) מנסבך למד רפואת שיניים בגרמניה, ועלה לארץ עם משפחתו עם תחילת השלטון הנאצי. בארץ התקבל לעבודה בקופ"ח, ניהל מרפאת שיניים והיה לרופא השיניים הארצי בהסתדרות רופאי השיניים בארץ. זהו סיפור המשפחה, פרק א'

נדב מןפורסם: 09.11.12 , 07:20

אליעזר (ארוין) מנסבך נולד בשנת 1902 בקרלסרואה (Karlsruhe) שבגרמניה. בנערותו הצטרף לתנועת ה"בלאו-ווייס" ושימש בה מדריך. מנסבך היה מחונן בכישרון אומנותי-גראפי. רצונו היה ללמוד בתחום זה, אבל היו אלו שנות מלחמת העולם הראשונה ומכיוון שלא רצה בפעולות הרג המלוות כל מלחמה - יצא ללמוד רפואת שיניים בעיר פרייבורג, ולאחר מכן בבון וברלין.

עוד טיולים לעבר בערוץ התיירות:

המורה של מנסבך היה פרופ' קנטרוביץ', שהגיע יותר מאוחר לארץ. בשנות הלימודים הכיר את מרגוט (לבית זלוטניצקי) ונישא לה בשנת 1928. בשנים 1930-1 נולדו בנותיו: דבורה ושושנה. לאחר הלימודים התקבל כרופא

שתי חברות יצאו לדרך

מגרמניה לארץ ישראל

נדב מן

רוזה זיימן ועלמה פרידלנדר עזבו ב-1928 את גרמניה לא"י, בכדי לבדוק האם כדאי להביא לפה את משפחותיהן. הן "חרשו" את הארץ ולא שכחו לתעד את שראו. ב-1939 עלו כולם ארצה

שתי חברות יצאו לדרך: מגרמניה לארץ ישראל

ומנהל מרפאת השיניים במפעלי קרופּ באסן, שם רכש נסיון רב בארגון וניהול שרותי בריאות ציבורי. במקביל המשיך את פעילותו הציונית ועמד בראש ההסתדרות הציונית בעיר אסן.

היו אלו שנים שבהן הלכה וגדלה התנועה הנאצית בגרמניה. במפעלי קרופּ שבהם עבד, "נישלו" אותו אט אט מעבודתו, עד שבשנת 1933 החליט לעזוב את גרמניה ולעלות לארץ ישראל.

הוא הגיע ראשון, ובהמשך אותה שנה הגיעו אשתו ושתי בנותיו. בארץ התקבל לעבודה בקופת חולים כללית וניהל את מרפאת השיניים של הקופה בתל אביב. בהמשך היה לרופא השיניים הארצי בהסתדרות רופאי השיניים בארץ. הוא פיתח את רפואת השיניים הסוציאלית - רפואה מונעת וביטוח רפואי ברחבי היישוב בארץ.

מרפאת שיניים ניידת עבור החיילים

בשנת 1935 היה ממקימי שכונת 'קריית עבודה' מדרום ליפו - מהשכונות הראשונות שחברו להיות העיר חולון. בביתו הייתה גם מרפאת שיניים. עם פרוץ מלחמת העצמאות, הקים מרפאת

שיניים ניידת עבור החיילים בדרום הארץ. באותה שנה, 1948, עת עבד במרפאה בביתו, פגע בו צלף ערבי מתל א-ריש, שהייתה בשכנות לקריית עבודה. הוא שרד ימים ספורים בלבד לאחר פציעתו.

"מרפאת מנסבך" היא כיום מרפאת קופת חולים הראשית בעיר חולון ברחוב משה בילינסון, וקרויה ע"ש אליעזר מנסבך.

אצל בתו שוש, שחיה בקיבוץ כברי, מצאתי חומר רב על-אודות משפחתו ופועלו של אליעזר. אחותה של שוש, דבורה, חיה כיום בקיבוץ נתיב הל"ה. הנה לפניכם סיפורה של משפחת מנסבך ב-3 פרקים.

1. היה לו, לאליעזר, כישרון אומנותי ועין של צלם. אתחיל את הסיפור מתקופת היותו מדריך בתנועה הציונית בלאו-ווייס. מתוך צילומים שעשה בטיולי חניכיו באזור מגוריהם בגרמניה, ביער השחור, בנה אליעזר אלבום תצלומים. בתצלום נראה שער האלבום.

2 טיול.

3 ארוחה בשדה. אליעזר יושב במרכז.

4. אליעזר מכין את ארוחת השדה.

10-5. צילומים שנעשו בזמן הטיולים.

6.

7.

8.

9.

10.

11. צילום משנת 1932, שנה לפני עליית משפחת מנסבך לא"י. סביב שולחן מסעדה יושבים: (הרחוקים) - משפחת ד"ר בנימין (רופא ילדים) ואשתו, לידם בתם חנה בנימין.

משפחת בנימין היתה ידידה של משפחת מנסבך ועלו אתה באותה שנה לא"י. חנה בנימין הייתה ממקימי קיבוץ בית הערבה וכיום חיה בקיבוץ כברי. לפניהם בשולחן יושב אליעזר עם בתו ומרגוט אשתו.

12. 1932, חופשה בים הצפוני. שתי המשפחות - מנסבך ובנימין - בילו יחדיו. בתצלום: ד"ר בנימין עם שתי בנותיו.

13. באותה חופשה, מימין: מרגוט מנסבך עם ביתה דבורה, לידם גברת בנימין עם בתה, חוה, שחיה כיום בקיבוץ הזורע.

14. הבנות דבורה וחוה מבלות על חוף הים.

15. דייג על חוף הים, עם הילדה דבורה.

16. סבתא אלזה זלוטניצקי (אמה של מרגוט) עם נכדתה דבורה.

17. אמא מרגוט עם בתה, דבורה, מאזינות לשירי א"י מפי הזמר יוסף שפינדל - "למה עזבתיני.....".

18. עם הגיעו לא"י, מוצא אליעזר זמן ליצור אלבום לקורות המשפחה מצאתם את גרמניה וקליטתם בארץ. "לך לך". נתן שמו של האלבום ובתוכו הדביק תצלומים וגזרי עיתונות מהתקופה. בתצלום: שער האלבום.