שתף קטע נבחר

 

אין לכם כסף - כי אין לכם זמן

ההוצאות חונקות והמינוס גדל? יש לכך סיבה - לא הקדשתם זמן לעסוק בעניינים הכלכליים של משק הבית. כמה דקות של מחשבה לפני קנייה גדולה והקפדה על שיריון זמן שבועי לתכנון כלכלי עושים את ההבדל. Time is money

בפגישה עם אורן ונופר, הם סיפרו לי שגם השבוע לא הספיקו להכין מאזן הוצאות משפחתי. "לא מצאנו זמן לנשום השבוע. בין הלימודים של נופר לאירוע משפחתי שהיה להם, התבזבזו יומיים, ובארבעת הימים הנותרים תמרנו בין עבודה בשעות נוספות, כדי לסגור את החודש עם מינוס קטן יותר, לבין ענייני הבית והילדים.", אמר אורן.

 

 

אורן ונופר הם באמת זוג עסוק. הם מגדלים שני ילדים, בגילאי 5 ו-שנתיים, עובדים בעבודות תובעניות ועושים 20 שעות נוספות בחודש ונופר לומדת לתואר שני במקביל, מנסים לתמרן בין המשכנתא, עלויות הגנים, ההוצאות האחרות והעדר הזמן, ואל כל אלו מתווספות המחויבויות שכולנו מכירים.

 

שאלתי אותם, איך יתכן שהם מוצאים זמן ללימודים, ל-20 שעות נוספות בחודש ולכל שאר הדברים, אך במשך השבועות האחרונים לא מצאו ולו שעה אחת כדי לבצע את הכנת מאזן ההוצאות, אותה לקחו על עצמם?

 

הסברתי לנופר ואורן שככל שהם יעבדו קשה יותר, כך מצבם הכלכלי יתדרדר ואילו אם ישנו את גישתם לזמן, בשעה אחת של ניהול תקציב בחודש ישיגו הרבה יותר מאשר 30 שעות נוספות בעבודה. הם הסתכלו זה על זו, והחליטו שלמחרת, כאשר אחד מהם יטפל בילדים, האחר יכין לבדו את מאזן ההוצאות.

 

באושר ובעוני

החיים הלחוצים אותם חווים אורן ונופר הם תולדה של החלטות כלכליות פזיזות אותן קבלו ב-3 השנים האחרונות. כשבתם הבכורה חן, הייתה בת שנתיים, הם קנו דירה חמודה שהחזר המשכנתא עליה היה 3,800 שקל לחודש שהם 29% מהכנסתם.

 

שנה לאחר מכן, העניינים החלו להסתבך. לאחר לידת בנם, ניב, המשפחה התרחבה ועמה גם ההוצאות. בזכות עזרת ההורים בטיפול בניב, ההוצאות עלו ב-2,200 שקל בלבד, אך מכיוון שהמדד התייקר בתקופה זו, גם המשכנתא הצמודה שלקחו גדלה לכדי 4,000 שקל בחודש. משכנתא של למעלה מ-30% מההכנסה, מותירה להם הכנסה פנויה קטנה מדי. כאשר צעד זה מלווה בהרחבת המשפחה, הכניסה לחובות הינה תוצר ישיר של ההחלטות הללו.

 

נופר ואורן קבלו החלטות שמשפיעות על מצבם הכלכלי, מבלי לתכנן מראש ולהבין את המצב הכלכלי. הם נגררו ממהלך אחד לשני על אוטומט, כי כך עושים כולם, מבלי להסתכל על ההשלכות הכלכליות של החלטות אלו ל-20 השנים הבאות.

 

על פי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם לאחרונה, עולה כי קרוב לשליש מהמשפחות במדינת ישראל בסכנת עוני. סכנת עוני היא לא תוצר בלעדי של הכנסה נמוכה, אלא כל זוג שנכנס לחובות וצורך מעבר להכנסתו, גם אם הכנסתו גבוהה מצוי בסכנת עוני. גם משפחות מעמד ביניים, כמו נופר ואורן, נמצאות בסכנות עוני כיוון שקבלו החלטות כלכליות שמסכנות אותם כלכלית.

 

מרבית הזוגות הצעירים שפועלים כמו נופר ואורן, בוודאי אומרים לעצמם: אז מה הוא מציע, שלא נקנה דירה ונזרוק כסף על דירה שכורה, או שחלילה לא נביא ילדים? התשובה היא אחרת, קניית דירה וילדים הם צעדים מבורכים, אולם הם חייבים להיעשות במסגרת של תכנון וחשיבה כלכלית, שבה בוחנים, האם אנו יכולים להוריד את רמת החיים? האם אנו מוכנים לכך? האם כדאי להתפשר ולקנות דירה זולה יותר? או אולי שנה מאוחר יותר? והכי חשוב, עלינו לשאול את עצמנו, האם אנו מוכנים להסתכן בחיי עוני, ואם לא כיצד ביכולתנו להימנע מהם?

 

משלמים את המחיר

יומיים אחר כך קיבלתי מנופר ואורן את מאזן ההוצאות שלהם, שהראה שהם משלמים מחיר כלכלי יקר על העדר הזמן הפנוי. התמונה שעלתה ממאזן ההוצאות המשפחתי הייתה מדאיגה, משום שהראתה כי מידי חודש היקף החובות שלהם עולה ב 4,200 שקל .

 

מכיוון שאין להם זמן לקנות בצורה מתוכננת ולהכין רשימה חכמה, הם עושים השלמות רבות על הדרך. בין אם מדובר בפריטים לניב כגון חיתולים או תחליף חלב, ובין אם מדובר בקניית בשר באטליז, עבור ארוחת הערב, או השלמות של מצרכים במכולת השכונתית. אמנם את הקנייה החודשית הגדולה הם עושים בסופר זול במיוחד, אבל הקניות היומיות היקרות מוסיפות לתקציב שלהם מאות שקלים מיותרים בחודש.

 

אין להם זמן לנהל משא ומתן עם ספקים, ולכן הם משלמים סכומים גבוהים עבור הכבלים וחבילות התקשורת הסלולרית, ועל מנוי לעיתון אותו לא הספיקו לבטל. אורן ציין כי הוא כבר התקשר למוקד שירות הלקוחות של הכבלים, אבל נשבר לאחר 5 דקות המתנה ואמר לעצמו שיתקשר שוב ביום אחר. בינתיים הם משלמים מאות שקלים מיותרים מדי חודש, כי אין להם זמן לטפל בכך.

 

הם ניסו לבחון האם יוכלו לקבל העלאה בשכר ומכיוון שבמקום העבודה של שניהם יש הקפאת שכר, הם הבינו שלא משם תבוא ישועתם. רבים מאתנו, מעדיפים תחושת ביטחון ויציבות ומוותרים ומוכנים להתפשר על מה שלדעתנו מגיע לנו. עלינו להבין כי במאה ה 21 מקומות עבודה לא מספקים ביטחון תעסוקתי, וכי הדרך היחידה להשיג ביטחון היא ע"י השגת נכסים שיבטיחו תלות קטנה יותר בהכנסה מעבודה.

 

במקום לצמצם את התקציב בצורה דרסטית, וכדי ללכת בעקבות חלומו, אורן החל לסרוק את מודעות הדרושים באינטרנט בחיפוש אחר עבודה רווחית יותר. הוא הגיע למספר ראיונות ובאחד מהם הציעו לו תפקיד בכיר יותר, עם שכר הגבוה ב-3,000 שקל משכרו הנוכחי ואפשרויות קידום. אורן הגיע לפגישה הבאה מאושר, בגלל ההישג ובגלל שהרגיש כי השכר החדש מביא לביטוי את ההערכה לה הוא זכאי.

 

ויתור על רמת חיים או מדרגה לעלייה בהם?

תהיתי כיצד אורן ונופר נתנו ל-3 שנים, שבהם המצב מתדרדר, לעבור מבלי להביא את עצמם לשבת יחד על ההוצאות, ולמרות שהם אומרים זה לזו שהם חייבים לשבת על התקציב באופן דחוף. שאלתי אותם מה זה עבורם לנהל תקציב, ונופר השיבה "לוותר על הבגדים והפינוקים הקטנים" ואורן אמר "להיות אחראים, להפסיק לקנות כשבא לי."

 

מתשובותיהם היה ברור שהם רואים ניהול תקציב כצמצום ומחסור ולכן לא פלא שהעדיפו לדחות את הגזרה וליהנות עוד קצת לפני יום הדין. למרות הדרך שבה הוא נתפש בעיניהם, ניהול תקציב הוא בדיוק הדרך להעלות את רמת החיים ואת הביטחון הכלכלי, מבלי לסכן את המצב הכלכלי של המשפחה ומבלי לצבור דאגות.

 

כדי לעשות את הסוויץ' במחשבה, היה על נופר ואורן לוותר על ההרגלים הנוכחיים שלהם, ולשאוף לשינוי. הדרך לעשות זאת הייתה ליצור מטרה ויעד ברורים. בקשתי מהם לתאר לי את התרחיש הכלכלי בו היו רוצים להיות בעוד עשור, זה שדורש תעוזה וכולל הגשמת חלומות. "אני הייתי רוצה להרוויח לפחות 15,000 שקל נטו, אני בטוח שאני שווה הרבה יותר ממה שאני מרוויח" אמר אורן. "אני חולמת על דירה עם עוד חדר וגם על איזו דירה קטנה להשקעה" ספרה עדי.

 

האנרגיה בחדר השתנתה לחלוטין, נופר ואורן דברו בהתלהבות ושמחה, לכן שאלתי אותם: האם אתם מוכנים לשים זאת כיעד עבורכם? האם אתם מוכנים לשנות את מצבכם הכלכלי? "בוודאי!", ענו שניהם בהתלהבות.

 

את ההתלהבות הזו רתמנו לצורך התחלת השינוי. בני הזוג התגייסו, והצליחו לשבת יחד על התקציב ולצמצם הוצאות בסעיפים השונים.

 

כבר חצי שנה שאורן ונופר מנהלים תקציב. מידי שבוע הם יושבים יחד, בוחנים את ההכנסות וההוצאות שלהם, והופכים את ניהול התקציב לחלק מהשגרה. המינוס שלהם כבר הצטמצם ובעוד כחצי שנה הם עתידים לעבור לפלוס.

 

כעת נופר הרגישה שתורה הגיע להגשים את החלום, ולפני שבועיים היא התקשרה אלי ובקשה להצטרף לקורס לצבירת נכסים. שאלתי אותה מה הניע אותך לעשות זאת עכשיו? והיא ענתה "הבנתי שאם אני אחכה שחלומות יתגשמו, זה לא יקרה. הבנו גם שאם נצבור נכסים נוכל ליהנות מהחיים ומגידול הילדים. הגיע הזמן לדאוג שהחלומות שלי יתגשמו."

 

הכותב הוא מנכ"ל חברת "יבולים " המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ירון ברנר
תקדישו זמן ותחסכו
צילום: ירון ברנר
מומלצים