האם להרוס או לשפץ בניין שנפגע מטיל?

מה יעלה בגורלם של בניינים, כדוגמת הבניין בראשון לציון , שספגו פגיעה ישירה מטיל? אומנם התשובה העניינית שנקבל מרשויות היא כי זה עניין הקשור למידת הנזק שנגרם, כך גם עיריית ראשון לציון, אומרת הבוקר (ד') כי היא ממתינה לחוות דעת של מהנדסי קונסטרוקציה על מנת להגיע להחלטה - אך בפועל מדובר, ללא ספק, גם בתשובה הטומנת בחובה גם שיקולים כלכליים.

מבצע "עמוד ענן" - כתבות נוספות ב-ynet:

• בלי בית בראשל"צ: "זרוקה ברחוב, אין לאן ללכת"
• הפגיעה בראשון לציון: רצה לראות יירוט - ונפצע
• נותרו חסרי בית בראשל"צ: "שחור בעיניים"
  

עלות השיפוץ למבנה בראשון לציון עומדת, לפי הערכת ערן סיב - יו"ר התאחדות קבלני המשפצים בישראל, על 6 מיליון שקל. עוד טוען סיב כי משך השיקום של הבניין יארך 10-8 חודשים. למרות זאת, גם אם ישופץ הבניין הוא עדיין יהיה "הבניין שבו פגע טיל פאג'ר".

דיירי הבניין שנפגע בראשון לציון מסתכלים על ההרס(צילום: מוטי קמחי)

עלות הריסה ובניית אותו הבניין מחדש עומדת על כמעט פי 5 ונעה בין 20 ל-32 מיליון שקל. כאמל שגראוי, יו"ר קבוצת האחים שגראוי, מעריך את ההריסה והבניה בכ-20 מיליון שקל כולל מע"מ. אמיר נחום, מנכ"ל קבוצת מליבו, מעריך כי בניין בן 8 קומות בראשון לציון שכולל 4 דירות בכל קומה ו 150 מ"ר בכל דירה יהיה יקר יותר לבניה ועלותו תסתכם בכ- 32 מיליון שקל כולל מע"מ.

עלויות אלו מכניסות למעשה שיקול נוסף לשיקול ההנדסי, בדרך לשיקום המבנה. כלומר, לעיתים הפתרון ההנדסי בשיפוץ הבניין נותן מענה, אך לא בטוח שהוא פתרון עדיף – ואז יהיה הגורם הכלכלי לדומיננטי יותר.

בירור עם מחלקת ההנדסה בעיריית ראשון לציון העלה כי, ככל הנראה, בשל היותו של הבניין חדש יחסית – לא חלים עליו זכויות בניה נוספות לאלו שנבנו עליו. כלומר, אם יקום בניין חדש הוא יהיה באותו גודל בדיוק לזה שיהרס. מציאות זאת מגלגלת את עלות השיקום של הבניין כולו על המדינה.

"צריך תמ"א 39 לשיקום בניינים שנפגעו מטילים"

במקרים עברו, הריסת מבנים ובנייתם מחדש לאחר פגיעת טיל, יצאה לביצוע בעיקר כאשר היה מדובר בבניינים ותיקים. במקרים אלו, למעשה, דרבנו הרשויות את פעולות ההריסה, ואז נרקמה עסקת פינוי בינוי שהיא זאת שפיצתה את הדיירים והקטינה את הוצאות המדינה לשיקום נזקי המלחמה. כך, לדוגמא, שוקמו בניינים שנפגעו מנפילות סקאד ברמת גן במלחמת המפרץ הראשונה.

למרות זאת, גם כאשר אין כעת עוד זכויות בנייה על המגרש, עדיין קיימת אופציה לבנות עוד קומות, כלומר להגדיל את זכויות הבניה על הבניין. הדבר אפשרי במתכונת החוקית הנוכחית, באמצעות יצירת תוכנית בניין עיר נקודתית במקום. תכליתה של תוכנית זאת יהיה מתן זכויות בנייה נוספות שיניבו דירות חדשות שיממנו, במלואם או בחלקם, את בניין הבניין החדש.

עו"ד אייל מאמו, מומחה לתכנון ובניה שותף במשרד אגמון ושות' שתפקד בעבר כיו"ר ועדת ערר במחוז מרכז, הסביר: "תוספת של זכויות בניה יכולה להפוך את בניית הבניין מחדש לכלכלית יותר".

לדבריו, "כיום, פגיעת בבניין לא מניבה לתוספת זכויות בניה, אם כל זכויות הבניה נוצלו. אולי, הגיע הזמן לערוך בישראל תוכנית תמ"א, אולי תמ"א 39, שתוסיף זכויות בניה למבנים שנפגעו, וזה יעזור למדינה להפחית את הפיצויים שהיא נושאת בהם. יש בזה הרבה הגיון, ובכל מקרה חשוב ליצור מנגנון שיקצר הליכים תכנוניים על מנת להחזיר את החיים לתקינותם. עניין שכזה יכול לבוא באמצעות תקנות שיתקין שר הפנים".