ערבי וחרדי לא בשכונה שלי? החוק שימנע אפליה

הצעת חוק, שהונחה על שולחנה של הכנסת באחרונה, מציעה להטיל קנס על בעל זכויות בנכס מקרקעין - אם ביצע אפליה בין קונים פוטנציאליים. הכוונה היא לאפליה על בסיס גזע, דת, לאום, מוצא, מגדר, נטייה מינית, השקפה פוליטית, מעמד אישי, מוגבלות והורות.

כתבות נוספות על אפליה בערוץ הנדל"ן :

• דו"ח: מוסדות התכנון מפלים יישובים ערביים
• "לא הפלינו מזרחים, נלחמנו בספסרי נדל"ן"
• דירה להשכרה לסטרייטים בלבד. האם זה חוקי?
• הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
  

ההצעה תשפיע בעיקר על עסקאות בשוק הנדל"ן בערים מעורבות כגון יפו, ירושלים, חיפה ועכו. סביר להניח כי ההצעה החדשה לא תעלים את תופעת האפליה שבה היא מנסה להילחם - אך יחד עם זאת, היא בהחלט עשויה להגביר את המודעות לתופעה הפסולה ולהביא לצמצום ממדיה. 

על פי דברי ההסבר לחוק, הצעת החוק באה על רקע התגברות הגזענות בישראל. עוד עולה מדברי ההסבר כי מתרבות הצהרות מצד בעלי נכסים, לפיהן הם אינם מוכנים להשכיר או למכור את נכסיהם לקונים או שוכרים בשל השתייכותם ללאום מסוים, בשל צבע עור, בשל מוגבלות וכדומה. מצב דברים זה אינו משתלב עם העובדה כי עקרון השוויון ואיסור האפליה הם ערכי יסוד בחברה הישראלית.

כבר כיום אנשים החשים עצמם מופלים על רקע האמור לעיל, מגישים תביעות בסיוע אגודות לזכויות אזרח. כך, למשל, תושב עכו, ערבי ופעיל חברתי, ביקש לרכוש דירה בפרויקט מגורים יוקרתי בעיר מגוריו - ונדחה רק בשל היותו ערבי, כך לטענתו.

לדבריו, בשיחתו עם נציג המכירות הוא מסר את שמו, ואילו הנציג - שהבין כי מדובר בערבי, השיב לו כי שמו יירשם ברשימת המתנה. במועד מאוחר יותר נאמר לו כי לא נותרו דירות מסוג הדירה בו הוא התעניין ונותרו רק דירות גדולות ויקרות יותר.

ביוזמתם של עורכי דינו של התובע, נשלחו מספר תחקירנים לאותו משרד מכירות על מנת לבחון אפשרות לרכישת דירה מהסוג בו התעניין התובע. לתחקירנית שהגיעה למשרד המכירות נאמר כי יש דירות פנויות מסוג הדירות אותו ביקוש לרכוש, ולשאלה אם הם מוכרים דירות לערבים, ענה לה הנציג בשלילה מפורשת. כאשר תחקירנים ערבים הגיעו למשרד המכירות, נציגי המכירות של אותה חברת הנדל"ן סגרו את המשרד מטעמים שונים.

שכונה לדתיים, מגדל להיי-טקיסטים

באותה נשימה יש לציין כי ישנה פרקטיקה רווחת, במסגרתה מיזמי נדל''ן מיועדים לאנשים ממגזרים מסוימים, בעלי מקצועות מסוימים או מאפיינים מסוימים. כך, לדוגמא, בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון, התבקש בית המשפט לבטל את זכייתה של חברת "באמונה" במכרז על מתחם "שוק האתרוג" בשכונת עג'מי ביפו - משום שזו התכוונה למכור את הדירות שייבנו לבני הציבור הדתי-לאומי בלבד.

דוגמא נוספת היא תביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי כנגד השתתפות של קבוצות רכישה מפלות במכרז השוק הסיטונאי בתל-אביב. התביעה התבססה על פרסומים בדבר התגבשות קבוצת רכישה, שהצהירה כי בכוונת חבריה להקצות את הדירות במחירים נמוכים לאנשי היי-טק ולאנשי שוק ההון בלבד.

הצעת החוק המדוברת מרחיבה את נושא האפליה של בעלי מוגבלויות. היא מציעה לאסור על בעלי הנכס למנוע מבעלי מוגבלויות לבצע התאמות בנכס הנדרשות לשם שימוש סביר בו. כל זאת, כמובן, כאשר ההתאמות אינן פוגעות בשלמותו ובערכו של הנכס. אם בכל זאת ימנע בעל הנכס מהשוכר לבצע התאמות - הוא יהיה חשוף לתביעה על פי פקודת הנזיקין, שיכולה להגיע לשיעור פיצוי בסך של 63 אלף שקל ללא הוכחת נזק.

זאת ועוד, אם תובע בהליך אזרחי הוכיח כי בעל הנכס סירב לקדם הסכם שכירות או מכירה בשל אחת מעילות האפליה, או התנה את השכירות או המכירה לקבוצה הנמנית עם אלה המופיעים בעילות האפליה - אז הוא עבר על החוק ולכן יוטל עליו קנס בסך 150 אלף שקל.

למרות הכל, גם אם הצעת החוק תתקבל - סביר להניח כי האפליה לא תיכחד לגמרי. זו תתקיים באופן סמוי, שכן גילויה יחשוף את המפלה לסנקציות של קנסות כבדים, יחד עם פרסום שלילי בתקשורת. עם זאת, צריך לזכור כי איסור האפליה לא נובע אך ורק מהחשש מקנסות, גינויים חברתיים ועונשים דומים. איסור האפליה, במיוחד בערים מעורבות, יקדם דו קיום.

זאת ועוד, יחס שוויוני בעסקאות מקרקעין יגדיל את קהל הקונים הפוטנציאליים לכל נכס - ולכן קיומו של יחס שוויוני גם משרת את אינטרס המוכרים למצוא רוכש, מלבד אינטרס הקונים.

הכותב הוא מומחה בנדל"ן ושותף במשרד עורכי דין דורון, טיקוצקי, צדרבוים, עמיר, מזרחי