כשר, אבל מסריח: אל תכשירו את ההתעללות
איך קרה שמשגיחי כשרות רואים בעלי חיים שעוברים התעללות ב"אדום אדום" או בלולים - ומעניקים לזה חותמת כשרות מהדרין? גם רות קוליאן החרדית תהתה, ניגשה לבית המשפט - ועכשיו היא בדרך לרבנים. "לא אפסיק עד שיוציאו פסק הלכה"
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
התמונות לא נעימות, וקל למצוא הצדקה שלא להסתכל. אנחנו בעד דברים טובים ונגד דברים רעים. אנחנו לגמרי נגד יידוי אבנים על חתולי רחוב, למשל, עמדה הומנית שאמורה להעניק לנו פטור אוטומטי מרפי גינת. ושחיטה כשרה הרי מותרת על פי התורה. ברגע שהחלטנו לא להיות צמחונים, אנחנו לכאורה פטורים מהדיון. כדי שנוכל לאכול את זה, צריך לשחוט את זה, לא?
בואו נדבר רגע על תעודת הכשרות. הבשר של "אדום אדום", למשל, מתהדר בתעודת כשרות מהדרין של הרב מחפוד! לא סתם רבנות, אלא מה שנקרא "בשר חלק". מהסוג שקונים בשביל הקרובים הנודניקים שממש-ממש מקפידים. רק שאין שום דבר חלק בשחיטה במפעלי "אדום אדום". צער בעלי חיים הוא איסור מהתורה.
התרנגולות מורעבות, הביצים כשרות
תורת ישראל מקפידה בנושא עד כדי כך, שאסור לחרוש שור עם חמור, למשל, כדי שלא לצער אותם בקצב הליכה לא תואם. ובכל זאת, משגיח כשרות עשה סיבוב במפעל, ראה את בעלי החיים עוברים התעללות מחרידה - והעניק לזה חותמת. מדבקת קסמים שאומרת שהמוצר הזה הגיע אלינו על פי חוקי ההלכה היהודית. אותו הדבר קורה עם הביצים שמגיעות אלינו מכלובי הסוללה: התרנגולות עוברות התעללות, הרעבה - והביצים מקבלות תעודת הכשר. סליחה, איך הגענו לכאן?
התשובה, כמובן, בנאלית. פשוט לא היה אכפת לנו מספיק. צרכני המזון הכשר הם כוח שוק אדיר שלא מיישם את חובתו המוסרית. נכון, זו לא חובה שנעים ליישם – הרבה יותר נוח לחשוב שאת השניצל קוטפים מעץ השניצל. ויש גם מחיר כלכלי – ביצי חופש, למשל, קרויות להערכתי על שם החופשה שמי שמשקיע בהן לא יוכל לממן.
זה לא חייב להיות ככה. תארו לכם שנתעקש, ועוד לפני פסח הקרוב תוסר תעודת הכשרות מכל מפעל שנוהג באופן לא הומאני כלפי בעלי החיים. נשלם אותו דבר ונאכל אותו דבר, ובעולם יהיה קצת פחות צער. חלום רחוק? לא בטוח.
רוזה פארקס של השניצל
תכירו את רוזה פארקס של השניצל: רות קוליאן (31), חרדית מפתח תקווה, נשואה ואם לארבעה הלומדת משפטים בקמפוס החרדי של הקריה האקדמית קריית אונו. רות צפתה בתחקיר כלבוטק ביום חמישי בערב. בבוקר יום ראשון היא כבר התייצבה בבית המשפט ("הייתי הולכת קודם, אבל בשישי בתי המשפט סגורים"), שם הגישה תביעה ייצוגית נגד תנובה על סך מאה מיליון שקלים.
"המטרה היא שחוק צער בעלי חיים לא יהפוך להמלצה", היא אומרת, "ומי אם לא אנחנו צריכים לעמוד על המשמר?
מדינת ישראל הוקמה ב-48', אבל תורת העם היהודי הוקמה טרם בריאת העולם. ושם כתוב שאסור לצער בעלי חיים ולו בצער הקל ביותר. זה בניגוד מוחלט לחוקי התורה. אני לא אעצור עד שזה ייפסק. אני הולכת להיפגש עם גדולי ישראל, ואני לא אפסיק עד שיוציאו פסק הלכה בנושא".
ומה אתם יודעים? מחאה מצטברת עובדת. אם או בלי קשר לקוליאן, הכריז הרב הראשי לישראל שישקול את המשך מתן הכשרות ל"אדום אדום". למה לעצור שם? בואו לא נפספס את המומנטום הזה. השילוב של שקיפות תקשורתית עם כוח צרכני - הוא כוח. בואו נגיד בקול שכצרכני מזון כשר, אנחנו מצפים שמזון שהושג בכאב מיותר לא יקבל תעודת הכשר. שניצל (זהירות, ספוילר!) לא באמת עשוי משניצל. אנחנו מצווים על שחיטה כשרה, אבל גם על החמלה והרחמים. נפתח כאן פתח לתיקון עולם זעיר. זה אפילו מצדיק זליגה לפאתוס: בואו לא נעצור באדום.
לפנייה לכתב/ת 
