טיול שורש: המולדת ששנאה (ושונאת) את סבתא
הגעתי לאוקראינה בשבוע שבו המפלגה האנטישמית נכנסה לראשונה לפרלמנט. במוזיאון מלחה"ע השנייה הוצגו טלית ופיסות תיל, אבל יהודים לא הוזכרו, ובית הכנסת באוז'הורוד הפך לאולם קונצרטים. ביקור בארץ שלא יודעת לזכור את יהודיה
בגלל המזל הייחודי שלי, הגעתי לאוקראינה בשבוע שבו המפלגה הלאומנית-והאנטישמית "סבובודה" (חופש), גרפה כמעט 10% מקולות הבוחרים במדינה, ולראשונה נכנסו חבריה לפרלמנט. רגע לפני שנחתתי בבירה, קייב, הזהירו אותי שלא לגלות לאנשי ביקורת הגבולות כי אני מגיע כאורח של הארגון היהודי "לימוד FSU" ("לימוד לדוברי רוסית בעולם"), היוזם כנס עבור יהודים מחבר העמים - אלא להצהיר כי אני תייר המעוניין להכיר את האזור שבו נולדה סבתי לפני 92 שנים.
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו
הייתה לי רק בעיה אחת, אני לא דובר את השפה המקומית, והמקומיים לא דוברים אנגלית או יידיש. כשהצגתי את הדרכון הישראלי שלי בביקורת הגבולות, העובדת הצעירה נראתה מבוהלת. לידה ישבה אישה חמורת-סבר במדי גנרל, כולל דרגות, עיטורי גבורה, כובע וניצני שפם. הגנרלית הביטה בדרכון שלי ובי לסירוגין. לבסוף, הושיטה לי את הדרכון, חייכה חיוך קטן מתחת לשפם, ואמרה לי בעברית: "מה נשמע?" ניצלתי.
אזרחים סובייטים חפים מפשע
מנמל התעופה של קייב, הגעתי לאחד מהסמלים הבולטים של העיר. על גדת נהר נהר הדנפייר, מתנשא פסל מתכת בגובה עשרות מטרים של "אמא מולדת". אמא מולדת היא אישה המניפה חרב ומגן, ומסמלת האומץ שהפגינו האזרחים האוקראינים ב"מלחמה הפטריוטית הגדולה", כפי שמכונה מלחמת העולם השנייה בקרב העמים הסלאביים.
הפסל עומד בסמוך למוזיאון המנציח את המלחמה, ומחולק לאולמות גדולים שכל אחד מהם מוקדש לנושא אחר: חיל הים, חיל האוויר, הצבא הגרמני ויש גם אולם המוקדש ליהודים. על הקירות תלויים חפצים דוגמת טלית ותפילין, ספרי קודש, מדי אסיר, פיסות של גדר תיל וגם התמונה המפורסמת של שחרור מחנה הריכוז בוכנוולד.
פרט קטן אחד חסר שם: בכל האולם שהוקדש ליהודי אוקראינה שכמחציתם נספו בשואה, לא הופיעה המילה יהודים. רומן קוגן, מנכ"ל "לימוד FSU", הסביר לי שבשלט נכתב כי "במהלך המלחמה נרצחו הרבה מאוד אזרחים סובייטים חפים מפשע".
רצח בסיוע הידידים המקומיים
מי שלא הופתע כמוני מהיחס של האוקראינים ליהודי ארצם, הוא נתן רועי, עיתונאי לשעבר, סופר וחוקר השואה, שהתלווה אלינו לסיור. לדבריו, באוקראינה התרחשה תופעה ייחודית של אנטישמיים מקומיים שהתנדבו לסייע לנאצים במלאכת ההשמדה של היהודים, במסגרת משטרת העזר האוקראינית (Ukrainische hilfs polizei).
"כבר בימים הראשונים של הפלישה הגרמנית לברית המועצות, אוקראינים-לאומנים הקימו מליציות מקומיות, שהפכו בהמשך למשטרת העזר האוקראינית. אנשי המשטרה הזו השתתפו בפוגרומים ובמעשי אונס של נשים יהודיות, לעיניי משפחותיהן, ואף תיעדו זאת במצלמותיהם.
"בהמשך סייעו האנטישמים האוקראינים להעביר את היהודים למחנות השמדה, ולסייע ברצח יהודים, הן באופן אקראי, והן באופן ממוסד, כמו למשל בבאי-יאר, גיא הנמצא צפונית מערבית לקייב, שם רצחו הנאצים ועוזריהם האוקראינים כ-50 אלף יהודים".
בית הכנסת הפך לאולם קונצרטים
התחנה הבאה במסע היו הערים מונקטש (Mukachevo) ואוז'הורוד (Uzhhorod) במערב המדינה. לפני מלחמת העולם הראשונה היה שייך האזור הזה לאוסטרו-הונגריה, בהמשך שלטה במקום צ'כוסלובקיה, במהלך מלחמת העולם השנייה – הונגריה, בת בריתה של גרמניה הנאצית, ולאחר מלחמת העולם השנייה האוזר סופח על ידי אוקראינה, שהייתה חלק מברית המועצות.
בעקבות מלחמות העולם הראשונה, רבים מיהודי מונקטש עברו לאוז'הורוד (שרבים מכנים אותה אוז'גורוד), וחיו שם חיים יהודיים תוססים. בין היתר הוקם באוז'הורוד בית כנסת מפואר. בזמן הכיבוש הנאצי, יהודי האזור הועברו לטירה עתיקה המתנשאת מעל מונקטש, ומשם גורשו למחנות הריכוז וההשמדה.
לאחר המלחמה החליט השלטון הסובייטי כי בית הכנסת הגדול באוז'הורוד יהפוך לאולם הפילהרמונית וישמש לקונצרטים של התזמורת המקומית. עזרת הנשים שבקומה השנייה של המבנה פורקה. סמל המגן-דוד הענק שנקבע בחזית בית הכנסת, נעקר - ולא נותר כל סימן המעיד כי המקום היה פעם הלב הפועם של הקהילה היהודית, ממנה נותרו כיום בודדים בלבד.
דאגה מהחיבור למפלגה האנטישמית
גורמים יהודיים שונים כבר פנו אל הרשות המקומית, וביקשו להקים בבית הכנסת, שהפך לאולם קונצרטים, מוזיאון שינציח את יהודי העיר והאזור. לצורך קידום התוכנית, נערכה מסיבת עיתונאים בבניין העירייה לכבוד כנס "לימוד" שנערך בעיר. במסיבת העיתונאים השתתפו בין היתר ראש העיר ויקטור פוגורלוב (Victor Pogorelov), מייסד ארגון "לימוד FSU", חיים צס'לר, חברת הכנסת ומזכ"ל מפלגת "ישראל ביתנו", פאינה קירשנבאום, סגן נשיא ועדת התביעות, הרב מנחם הכהן, ושגריר ישראל באוקראינה, ראובן דין-אל.
לאחר שכל הנוכחים נשאו דברים, הפליא ראש העיר בחלוקת מחמאות לדוברים, ואמר כי הוא מצפה מיהודי העולם לתרום כסף כדי שהמבנה יתן ביטוי גם ליהודים שגרו באזור והתפללו שם. ראש העיר הסביר כי הוא משוכנע שהדבר יעודד את התיירות לאזור וייתן ביטוי להיסטוריה היהודית העשירה של העיר. הוא הוסיף כי כבר לפני כעשר שנים תוכננה הקמת מוזיאון, אולם המהלך הוקפא בשל היעדר תקציב.
הרב מנחם הכהן, אדם נעים הליכות וחייכן בדרך כלל, האדים ודרש שדבריו יתורגמו מעברית לאוקראינית. "זה יפה מאוד שמדברים על תיירות, וזה חשוב מאוד לפתח תיירות, אבל צריך לזכור את החוב המוסרי כלפי היהודים שגרו במקום", אמר הרב הכהן. ראש העיר בחר שלא להגיב, וסיים לאלתר את מסיבת העיתונאים.
מחוץ לבניין העירייה, שוחחו צ'סלר, השגריר והרב. השגריר סיפר על הבחירות ועל התחזקותה של המפלגה האנטישמית במדינה: "מה שמדאיג הוא לא כמה אחוזים קיבלה המפלגה, כי בכל מדינה יש קיצוניים. מה שמדאיג אותי ואת מדינת ישראל זה החיבור בין מפלגת חופש ובין מפלגת האופוזיציה המרכזית. זה בהחלט מדאיג אותנו".
לאחר מכן המשיכו השלושה לדון בשאלה איך ניתן לקדם את הקמת המוזיאון היהודי, ואז צ'סלר אמר בנחרצות: "חייבים פרויקטור שיזיז את הדברים קדימה. בלי פרויקטור שום דבר לא יתקדם". דממה מתוחה השתררה, ואז אמרתי לשלושה: "אל תסתכלו עלי, אני בקושי יודע לכתוב כתבות".
לפנייה לכתב/ת 
