הקרב על הירקון: צעד אחד לפני הכיבוש של א"י

היום באופנה דמיון מודרך. לשם כך נגיע לגדה הצפונית של הירקון, סמוך לשפך ושם, על גבעונת שאי אפשר להחמיץ אותה, ניצב עמוד שיש. הוא הולך לאיבוד בתוך ה-הו-הא של בלייני נמל תל אביב.

הסביבה פעילה, גדושה, ריחנית וקולנית. הנהר הרחב, הים הכחול, הטיילת הנפלאה והמועדונים המזמינים מסיחים את הדעת. הבה נעלה על הגבעונת ונקרא את השורות המעטות החקוקות על העמוד:

עוד פינות חמות בערוץ התיירות:

• הצילום שפוברק: הרצל והפוטושופ במקווה ישראל
• אתר הסנדל: כף רגליכם עוד לא דרכה במקום כזה
• חורבת סמארה: הרולס-רויס של האבטיחים
  

מילים חסכוניות. מי, מה, למה? לכן אנחנו צריכים דמיון מודרך. נעצום עיניים, נשתדל להתנתק מההווה על מראותיו וקולותיו, ונדלג אחורה יותר מ-90 שנה, אל הימים שבהם הצבא הבריטי לחם לכיבוש הארץ מידי האימפריה העות'מאנית.

אחד מ-3 עמודי הזכרון לקרב הבריטי-עותמני ברידינג(צילום: דודו דיין, טבע הדברים)

פעולה אחת לפני הקרב לכיבוש הארץ

ליל חורף סוער וגשום. מצפון לירקון ערוכים הטורקים, רועדים מקור במחפורות הבוציות. מדרום לירקון ערוכים הבריטים, רועדים מקור במחפורות הבוציות. הטורקים לא יודעים מה צפוי. הבריטים דווקא יודעים. בשׂרונה, המושבה הגרמנית (כיום הקריה בתל אביב), הרחק מעיניהם הצופיות של הסיורים הטורקיים, הכינו הבריטים גשרי חביות.

הבריטים החרימו מהטמפלרים הגרמנים שטיחים ויריעות בד, שיונחו על הגשרים ויבליעו את קול פרסות הסוסים של טורי הצליחה. בלילה הזה, 21 בדצמבר 1917, חצו הבריטים את הנהר, רכובים על סוסיהם או שוחים במים, והסתערו על הטורקים.

שלושה ראשי גשר נכבשו באותו הלילה, משפך הירקון ועד ל"עשר טחנות" שבאזור קניון איילון. הטורקים המופתעים נסוגו צפונה. הבריטים התייצבו על הקו החדש והכינו כוחותיהם לקרב המכריע - כיבוש הארץ כולה.

אנדרטה לציון הקרב הבריטי. רידינג(צילום: דודו דיין, טבע הדברים)

חולות השממה הפכו ליישוב פורח

אחרי המלחמה, גאים בהצלחתם, הביאו הבריטים שלושה עמודי אבן מחורבות אפולוניה (ותודה לאיתן איילון ממוזאון ארץ ישראל, על המידע). אחד הוצב ליד אצטדיון רמת גן, שני ליד גשר אבן גבירול והשלישי הוצב כאן, בין הירקון לרדינג. הגשר החדש, גשר ווקופ, נקרא על שמו של הנציב העליון הידידותי ארתור ווקופ.

גשר ווקופ. נקרא ע"ש הנציב הבריטי(צילום: דודו דיין, טבע הדברים)

והנה לנו פרט מעודד: במגילת היסוד של הגשר, ב-1938, כאשר פרט לתחנת הכוח רדינג

לא היה שום דבר, נכתב: "מי ייתן והגשר הזה ירחיב את גבולותיה של תל אביב צפונה לירקון. חולות השממה אשר שם יהפכו בימים הקרובים ליישוב פורח..."

ואל תגידו שהתחזית לא התממשה. ההתחלה הייתה בלילה ההוא, שלזכרו הוצב העמוד הזה. זהו. אפשר להתעורר, לחזור למציאות וגם ליהנות ממנה.