משחק השלוליות / גלעד שליט ואריק הניג
אם דחו את גמר גביע הטוטו בגלל הסערה, מדוע המפגש בין עירוני ק"ש למכבי ת"א זכה ליחס שונה? וגם: מדוע יואב כץ צל"ש וצביקה ורשביאק פרגון
ביום שני האחרון סיימו מכבי תל אביב ועירוני קריית שמונה את המפגש ביניהן ב-0:0 מאכזב לאוהדים ולקהל בבית. נוכח מזג האוויר הסוער במהלך כל השבוע, האם בכלל נכון היה לקיימו?
התקצירים של ynet ספורט:
- חיפה חוגגת, ערן לוי בתפקיד מאסטר שף / תקצירי ליגת העל
- צפו בהפסד הדרמטי של מכבי ת"א לקאחה / תקצירי היורוליג
- מנצ'סטר ללא הפסקה, צ'לסי נעצרה / תקצירי אנגליה
- כדורסל: פניני חזר למלחה - וניצח / תקצירי ליגת ווינר
גלעד: כמו אוהדי כדורגל רבים גם אני התלבטתי אם כדאי לנסוע למשחק בקריית־שמונה. אחת הבעיות הייתה שאיגוד השופטים החליט לקבוע בנוגע לקיום המשחק שעתיים לפני שריקת הפתיחה, מה שלא הותיר הרבה אופציות לקהל ממרכז הארץ. זה היה או לצאת מוקדם ולהסתכן בכך שהמשחק יבוטל, או להגיע באיחור. בסופו של דבר אוהדים רבים, כולל אנוכי, החליטו לוותר על התענוג.
המשחק בסופו של דבר נערך, היציעים היו די ריקים, מזג אוויר היה סוער והתנאים פגעו באיכות הכדורגל - זה נגמר ב־0:0 משמים.
עכשיו אני שואל את מקבלי ההחלטות בהתאחדות ובאיגוד השופטים: למה לא דחיתם את המשחק בהתחשב בנסיבות? הרי בסופו של דבר כולם נפגעו: האוהדים ביציעים, הצופים בבית שקיבלו משחק ירוד והקבוצות שטבעו במגרש.
עוד ב-ynet ספורט:
- הנפילה הגדולה של מכבי ת"א? על דייויד לוגאן
- סיבוב דאווין בצ'צ'ניה / יהונתן משעל על הטיול ההזוי של בית"ר
- העיירה הציורית פתח-תקווה / עמיר פלג
- בנאדו שולח עקיצה נוספת לעבר ראובן עטר
- ושחקן הפוטבול האגדי מנתח את משחקי הפלייאוף ב-NFL
אריק: השבוע חווינו מחדל גדול בכדורגל הישראלי. סתם ככה בגלל חוסר שיקול דעת ותבונה הפכו את המשחק בין קריית־שמונה למכבי ת"א לקרקס. כ־1,700 אוהדים שזכאים לצל"ש על אהבתם לכדורגל ושחקנים ומאמנים אמיצים וממושמעים סיכנו את בריאותם במשחק שלא היה לו ערך מינימלי. ליאני הוא אחד השופטים הטובים בליגה וגם במשחק הזה הוא שפט כראוי, אבל למה לעזאזל הוא לא אזר אומץ ואמר למי שצריך שהתנאים האלה לא מאפשרים קיום משחק סביר. פרנסי ההתאחדות לעומת זאת גילו שכל ישר וכושר החלטה כשדחו את גמר גביע הטוטו.
אז מה היה לנו במחזור ה־17
גלעד: שתי קבוצות התחתית, הפועל חיפה ומכבי נתניה, השיגו במחזור האחרון ניצחונות יפים אחרי שכבר היו בפיגור. המאמנים המתנדנדים, טל בנין וניר קלינגר, נשמו לרווחה.אריק: הייתה גם ליגה נורמלית שגיבוריה השבוע היו הקבוצות הנחותות. הפועל חיפה, הפועל רמת־גן ומכבי נתניה שהעניקו לעצמן אורך נשימה במאבק על ההישרדות בליגת העל – המפתיעים מכולם היו שחקני הפועל חיפה בראשות יובל אבידור המוכשר שחי השנה בטלנובלה עצובה. הדבר הבולט ביותר במחזור ה־17, היו ארבעה שערים שגם בליגות אחרות בעולם היו מתגאים בהם. והמבקיעים הם דמארי, ובעיקר גולסה, סבע וקריאף ששעריהם יתחרו כנראה על שער העונה. כדאי לציין גם את שני ה"שפים" שהצטיינו בבישול, בן־חיים וחטיב.
קצת פרגון לא יזיק
גלעד: קיימת תופעה מכוערת אצלנו שנובעת מחוסר ההערכה לחלק מהשחקנים ומהמאמנים. למשל, יואב זיו, המגן השמאלי של מכבי ת״א, שלצד משחקים חלשים נתן גם כמה משחקים מצוינים העונה – אחד מהם במחזור הקודם מול הפועל חיפה, משחק בו הבקיע שער מרהיב. זיו כמגן שמאלי לא טבעי וכשחקן שלרוב לא מצטיין במשחק ההגנה שלו, הוא בין המגינים ההתקפיים הטובים בליגה וגורם משמעותי באגף השמאלי של מכבי, אבל אנחנו נוטים לזכור רק את החסרונות שלו.
מגן נוסף שלא מוערך הוא חיים מגרלשוילי, שמשום מה, קבוצות רבות לא רצו אותו בקיץ והשנה בבית"ר הוא מוכיח שהוא ראוי להיות בנבחרת אם תיפתר בעיית השירות שלו בצה״ל. גם אוסקר גרסיה זוכה לעיתים קרובות לביקורות לא מוצדקות על המערך ושיטת המשחק שלו. לפעמים הביקורות מוצדקות, אך עד כה במבחן התוצאה הוא עומד בציפיות ומכבי שומרת על המקום הראשון.
אריק: התקשורת, כמו כל יהודי טוב, אוהבת להתעלל באנשים – בעיקר באלה שבצרות. אבל אני רוצה להעניק לארבעה מהם את כל העידוד וההערכה לאחר שהצליחו השבוע. קלינגר ובנין היו שניים מטובי הכדורגלנים ש
כץ אולי עוף מוזר, אבל אני רוצה לראות אחד או שניים ממקטרגיו שתורמים משהו, פרומיל מתרומתו. אחרון חביב, ערן לוי. שנים הוא מפגין כדורגל טוב שעיקרו בעיטות אדירות. נוסף למאבקיו במשקל וביריבים הוא נאלץ להתמודד עם טענות שונות על אופיו ודרכי התנהגותו. עד היום עוד לא הבנתי למה מתכוונים המקטרגים. דבר אחד בטוח – בית"ר ירושלים עשתה עסקה טובה ברכישתו.
איש השבוע
גלעד: איש השבוע שלי הוא יו"ר הוועד האולימפי הפורש, צבי ורשביאק. אמנם בתקופתו ראינו כמות מרשימה של אלופי עולם ואירופה אבל במבחן האמיתי, אולימפיאדה, לא רשמנו הישגים מרשימים. אולי חוץ מאתונה שהייתה מוצלחת, אבל בשאר בקושי רב השגנו מדליה. שלא לדבר על לונדון משם חזרנו בידיים ריקות.ורשביאק אמנם הפך את הספורט האולימפי בארץ ליותר מקצועי, אבל זה היה תהליך שקרה באופן טבעי לאור ההתקדמות האדירה בעולם. לנו נותר רק לרדוף אחריהם.
אריק: אם בהתעללות עסקינן, דומה שהאיש המושמץ ביותר בתולדות מדינת ישראל הוא צבי ורשביאק, יו"ר הוועד האולימפי. הוא כל־כך
מושמץ שאנחנו בחרנו לעסוק בחצי הכוס המלאה. אין ספק שהוא עשה משהו וחלק מההישגים האולימפיים שייך לו באיזושהי צורה. אין ספק שכל מי שיבוא במקומו ימצא עצמו מהר מאוד בצרות, כי חלק רב מהחולשה שלו וחסרונותיו נבעו מכך שמנהלי המדינה לא אוהבים ספורט, ואלה שאוהבים לא מסייעים לספורט כהוא זה.
כל הכסף שמגיע לטומרקין, שטילוב ואחרים מנותב למקומות הפחות ראויים. כרגע מתנהל דו־קרב על התפקיד, ונראה שליגאל כרמי יש סיכוי טוב לזכות בגלל המפה הפוליטית. אבל חייבים לציין שלושה מועמדים נוספים, שראויים גם הם לתפקיד: זאב בילסקי, שפיתח את העיר רעננה, היה יו"ר הסוכנות וחבר כנסת ולענייננו הוא היה גם כדורסלן בבית"ר ירושלים!!! לאריה זייף גם יש רזומה מכובד, הוא היה יו"ר מכבי פתח תקוה לפני הלוזונים, נציב ראשות המסים ואיש עסקים. יהודה מעיין, עמד 16 שנה בראש איגוד השייט ולזכותו רשומות מדליות אולימפיות ותארים עולמים ואירופאים נוספים.
מנהרת הזמן
גלעד: רבים מאוהדי הפועל רמת־גן ודאי לא מכירים את ימי הזוהר של הקבוצה. שהמכתש היה מכתש ומליניאק, קופמן ודטנר היו מינוס חמישים קילו. רוב האוהדים הצעירים זוכרים בטח רק את הזכייה הסנסציונית בגביע המדינה לפני עשר שנים. אבל 1964, הרבה לפני שעומר בוקסנבוים וישראל זגורי נולדו, הייתה אחת העונות המוצלחות של הקבוצה.
שנה קודם לכן היא הייתה בליגה השנייה ואז החליט מישהו, כנראה במועצת הפועלים, שצריך לעשות מעשה. הם גייסו לעניין את גדול שוערי ישראל, יענקל'ה חודורוב, שהעלה את הקבוצה לליגה הלאומית (אז בליגה הבכירה) ובתוך עונה אחת ראו במכתש את אליפות המדינה. הכוכבים הגדולים אז היו סמו לוי, הידוע במספרותיו, גדי יניאק, משה פרל ושני הקיצונים המהירים צבי היימן ה"פולני" וששון כתב ה"עירקי". מכל רחבי הארץ הגיעו למשחק האחרון שבו ניצחו הרמת גנים את מכבי חיפה 0:1.
אריק: השבוע הלך לעולמו בגיל 93 מיכה שמבן, אחד מאנשי הספורט הבכירים בהיסטוריה הקצרה שלנו.
תרומתו לכדורסל ולכדורעף הישראלי מעמידים אותו יחד עם יהושע רוזין, שפר ושווייצר בראש אבות הספורט הישראלי. שמבן הקים את הפועל חולון שהפכה לקבוצת הפלא של הכדורסל בשנות ה־50 בכיכובו של מרסל חפץ האגדי.
אחר כך הגיע הדור של דני הדר, דני ארז ואחד מגדולי השחקנים בהיסטוריה, עופר אשד ז"ל, שהחזיק בתואר מלך הסלים במשך שבע עונות רצופות. אחר כך הגיעו מליניאק ופיני גרשון והקימו את הקבוצה המדליקה של שנות ה־70' וה־80' עם אורי שטרן ז"ל, אלימלך, דניאל, בוגין וקרטר. יהושע רוזין כבר זכה להנצחה בדמות רחוב ברמת־אביב, המינימום שאפשר לעשות להנצחת מיכה שמבן, הוא לקרוא לאולם הפחים על שמו.
לפנייה לכתב/ת 
