שקד מצוי: הכירו את העץ המסמל את ט"ו בשבט

השקד המצוי הוא מין נוסף במשפחת הוורדיים, משפחה שרבים בה מיני העצים והם מפליאים גם בטעמם וגם ביפי פריחתם.

לא לחינם בחרו בשקד כצמח המסמל את חג העצים, הוא ט"ו בשבט, שריד פגני לחגיגת האביב העתיקה שבארץ ישראל הפכה לחג הנטיעות.

עוד על ט"ו בשבט בערוץ התיירות:

• ט"ו בשבט: כל מה שרציתם לדעת על חג האילנות
• ושבו בלוטים לגבולם: סיור ט"ו בשבט בגוש עציון
• אילן מיוחסים: סלבס מחו"ל בנטיעות ט"ו בשבט
  

כל גננת שמכבדת את עצמה מכירה עץ אחד או שניים המקדימים בפריחה, שאליהם אפשר יהיה להביא את הילדים בראש השנה לאילנות וללמד על השקדייה.

עצי השקד אינם ענקיים, לפעמים הם בגודל של שיח בלבד. בתחילת החורף הם מתכסים פריחה מרהיבה בגוונים של ורוד ולבן. זה מה שהפך אותם לסמל של החג, ואף הקנה לעצי השקד את כינוי החיבה "שקדייה".

פריחה מרהיבה של ורוד ולבן. השקד(צילום: ד"ר רחלי עינב, טבע הדברים)

שרידי שקדים נמצאו בקברו של תות ענח אמון

כמו הרבה מינים של צמחי תרבות, גם מוצאו של השקד ממזרח הים התיכון. עדיין ניתן למצוא אצלנו עצי שקד הגדלים בבר, בעיקר על קרקעות קירטוניות. בשל העמידות הטבעית שלהם לתנאי הסביבה, לעתים הם משמשים כקנה לצמחי התרבות הטעימים יותר שמורכבים עליהם.

עדויות ארכאולוגיות המכילות שרידי שקדים יש החל מתקופת הברונזה הקדומה, לפני כ- 5,000 שנה. שרידי שקדים נמצאו גם בקברו של תות ענח אמון במצרים. הוא ידע מה טוב...

הפרי בהגדרתו הבוטנית הוא בית גלעין שעיר. למעשה לרוב אנחנו זורקים את הפרי ואוכלים רק את הזרע. לעתים אוכלים את הפרי הצעיר בשלמותו, כאשר יש לו עדיין ציפה ירוקה וחמצמצה, והקליפה שמתחתיה עוד לא התקשתה - "שקדים ירוקים".

עצי שקד גדלים בבר, בעיקר על קרקעות קירטוניות(צילום: ד"ר רחלי עינב, טבע הדברים)

שקדים מרים: מותר לאכול?

ציאניד (Cyanid) זכור לנו מהסרטים. הבלש מריח ריח שקדים ומזהה מיד - ציאניד. שבעה מ"ג של ציאניד יכולים להמית בן אדם בוגר בתוך שניות. היון- CN של הציאניד נקשר למולקולות ההמוגלובין שבדם, ומוציא אותן מתפקוד. רק חמצן נקי יכול להציל את מי שאכל ציאניד.

החומר המופק מהזרעים של השקד נקרא אמיגדלין, והוא מתפרק ויוצר חומצה ציאנית. לפיכך אסור לאכול כמות מרובה של שקדים מרים. זה היה סתם להפחיד... שקדים, ובעיקר מהזנים התרבותיים, הם מאכל בריא מאוד. אז אם אתם בשטח בעונה המתאימה וממש רעבים ועל העצים נותרו רק שקדים מרים, עדיין אפשר לאכול את הקליפה הירוקה שלהם (הפרי).

הזנים התרבותיים מכילים כמות קטנה יותר של חומרים מרים, ועל כן הם טעימים לנו יותר. זרעי השקד התרבותי מכילים כמויות גדולות של שומן, חלבון, ויטמינים ומינרלים, ולכן יש להם ערך תזונתי רב.

שרף (seraph) הוא החומר המופרש מהגבעולים ומהגזע של עץ השקד כאשר הוא נפגע. גם עצים אחרים מפרישים שרף, אבל זה של השקד מפורסם בסגולותיו. את שרף השקדים מכירות גם הדבורים, והן משתמשות בו כמרכיב להכנת הפרופוליס.

מלבד כל תכונות המרפא שבהן לא נעסוק: השרף משמש להכנת דבק. לוקחים גוש שרף יבש ומוסיפים לו מים, הגוש מתנפח ויוצר מרקם ג'לטיני שמשמש להדביק דפים ותמונות. אם הוא מתייבש מוסיפים שוב מים והוא חוזר לעצמו.

ליולדות דרוזיות מכינות האימהות תה מקינמון ושקדים מרוסקים. אפשר להתפנק בו לא רק אחרי לידה. את המתכון הבא קיבלתי מניקולאוס מהכפר קיקוס שבקפריסין. לא דל קלוריות, אבל טעים.

החומר המופרש מהגבעולים ומהגזע. שרף השקד(צילום: ד"ר רחלי עינב, טבע הדברים)

שקדים מצופים בדבש

חומרים:

1 ק"ג שקדים

1/2 ק"ג דבש

1/4 ק"ג סוכר

הכנה: מכניסים לסיר את כל המרכיבים. מחממים על אש קטנה תוך כדי בחישה למשך עשר דקות. מורידים מהאש, מפזרים את השקדים על תבנית (אפשר מרופדת בנייר כדי שיהיה קל לנקות). יש להפריד את השקדים זה מזה כדי שלא יידבקו, ולהשאיר אותם באויר החופשי עד שהם יתייבשו. המהדרין יפזרו שומשום.

שקדים מצופים בדבש(צילום: ד"ר רחלי עינב, טבע הדברים)

מתכון משקה שקדים (thandai)

חומרים:

4 כוסות מים

2 כוסות שקדים

1 כוסות סוכר (או לפי הטעם)

הכנה: משרים את השקדים במים למשך לילה (או במים חמים למשך חצי שעה). לאחר מכן מקלפים את

השקדים. הקליפה החומה יורדת בקלות והם נותרים עירומים בלובנם. טוחנים את השקדים עם כוס אחת של מים, מניחים בשקית בד (חיתול ישן מצוין למטרה הזאת) וסוחטים את התסנין החוצה.

מוסיפים עוד כוס מים, טוחנים שוב ומסננים, כך שלוש פעמים. חסרי הסבלנות ישתו את המשקה מיד, הדואגים לעתיד יעבירו את הנוזל עם שארית המים והסוכר לסיר, יבשלו כמה דקות, יקררו וישמרו את הסירופ כתרכיז להכנת משקאות לשימוש בעתיד.

וכמובן לא נזרוק את שרידי השקדים הסחוטים, אפשר לשלב אותם בעוגות או עוגיות. או בסלט, למי שמחפש עניין.

עונות לאיסוף ולהכנה: אפריל עד יוני.

מגבלות: כל מיני השקד הגדלים בר מוגנים על פי חוק. מותר ורצוי ליהנות משקדים הגדלים במטעים.