אילן מיוחסים: סלבס מחו"ל בנטיעות ט"ו בשבט
לשתול עצים זה לא רק עניין מקומי. לאורך השנים באו לישראל מגוון ידוענים, החל מברוק שילדס ועד פרנק סינטרה, וכולם כרעו ברך ונטעו שורשים ביערות, וגם בעם היהודי. היפים והעצים
תחושת החיבור אל האדמה מתעצמת כשאוחזים בידיים שתיל רענן ומטמינים את שורשיו באדמה הלחה. ההתרגשות שבנטיעה סוחפת אנשים בכל גיל, מנהיגים ואפילו אישים מפורסמים מהעולם. מאלברט איינשטיין, דרך ז'קלין קנדי ועד אליזבט טיילור וקירק דאגלאס, כולם כרעו ברך ונטעו שתיל צעיר באדמות ארץ ישראל.
עוד על ט"ו בשבט בערוץ התירות:
- מי פורח עכשיו? מדריך פרחי חורף למתחילים מדרום ועד צפון: לנטוע ולטייל ברחבי ישראל
- ביקור חג בבנק הזרע: כך הופכים שתילים לעצים
רובם ביקרו בארץ בשנותיה הראשונות כשהיערות היו עדיין צעירים. תמונות שנשלפו מארכיון קק"ל לכבוד ט"ו בשבט וחגיגות 110 שנים לקק"ל, מספרות את סיפור היער אז והיום.
איינשטיין ותורת הייחסות של השתילה
פרופסור אלברט איינשטיין לא נזקק לתורת הייחסות כדי לשתול עץ. ב-1923 הוא עמד ב"חצר מגדל" הסמוכה לכנרת ונטע באדמתה שתיל. חצר מגדל הוקמה ביוזמת קרן קימת לישראל וארתור רופין, עת שחיפשו דרכים לקליטת היהודים שעלו לארץ ישראל.
הרעיון היה להקים יישוב חקלאי שיפרנס ויכלכל את תושביו ללא צורך בתרומות. אדמות מגדל נקנו ב-1906 על ידי גרמנים קתולים, ובמרס 1909 רכש מהם האגרונום יוסף טריידל 6,000 דונמים בעזרת כספים שגייס פרופסור אוטו ורבורג מיהודי רוסיה.
בשנת 1910 הוקמה במקום חוות חקלאית שפעלה על בסיס של עבודה עברית על ידי חלוצי העלייה השנייה. בחווה היו גידולי פלחה, רפת, שלחין ומשתלה שבה גידלו עצים לנטיעות. בין האישים המפורסמים שהתגוררו בה היו הסופרים א.ד גורדון, יוסף חיים ברנר ויוסף טרומפלדור.
חברי גדוד העבודה התגוררו בסמוך לחצר ועבדו בסלילת כבישים וחקלאות. הקשיים הכלכליים בסוף מלחמת העולם הראשונה גרמו לקריסת החווה וליוזמה חדשה של הקמת "עיר גנים" מתרומות של יהודי ארצות הברית.
נטע שורשים בעם היהודי. איינשטיין בחצר מגדל (צילום: הארכיון הציוני)
ברוק שילדס נוטעת בסטף
הנשיא יצחק בן-צבי היה בין ראשוני החוקרים של תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל ואהבתו לארץ לא ידעה גבול. אחד הנושאים העיקריים שעסק בהם היה חיפוש אחר הוכחות לרציפות ההתיישבות היהודית בארץ לאורך הדורות.
שנה לאחר בחירתו כנשיא השני של מדינת ישראל ב-1953 הוא נטע עץ בסטף, במקום שבו ישנם מתקנים חקלאיים עתיקים המעידים על התיישבות קדומה. הכפר הקדום סטף שוכן מערבית לירושלים, בצדו המזרחי של הר איתן. הוא משלב נופי יער הררי, מעיינות נקבה, בריכות אגירה, אתרים ארכיאולוגיים, חקלאות עתיקה, בוסתנים, טרסות ותעלות מים.
עין סטף, היה המעיין המרכזי של הכפר והוא נובע מתוך מערה טבעית. "בוסתן השלום" שוקם וטופל על ידי תלמידים יהודים וערבים. בשטח הבוסתן מצויים עצי פרי, שומרה ובור מים שיהיה במקור גת לדריכת ענבים. כרמי הגפנים שגדלים על הטרסות מעידים על תעשיית יין עתיקה. מעל הכרם קק"ל נטעה תאנים כחלק מפרויקט שימור זני עצי פרי עתיקים ובנוסף נטעו עצי זית, רימון ובוטנה.
קק"ל מטפלת ומשמרת את מתקני החקלאות העתיקה במקום, בוסתני פירות נשירים, כרמי זית עתיקים, חורש ים תיכוני וחורשת עצי אלון קדומים יוצאי דופן בגודלם. בשנת 1983 הגיעה לארץ לביקור השחקנית האמריקנית הצעירה, ברוק שילדס וגם היא נטעה עץ בסטף.
שנות ה-80 היו שייכות לה, וגם אנחנו זכינו לביקור. ברוק שילדס נוטעת
סינטרה והדאגלסים בנווה אילן
הזמר האמריקני פרנק סינטרה והשחקן קירק דאגלס, שהגיע לארץ עם בנו מייקל, נטעו עצים ביער נווה אילן. סינטרה ביקר בארץ ב-1962 והדאגלסים ביקרו כאן ב-1965. קק"ל רכשה את השטח, שהיה ידוע בשם ח'רבת אל-הווא (חורבת הרוחות) ואת בית האבן הגדול שעמד במרכזו ונקרא "בית האפנדי".
הגבעה שלטה על הדרך לירושלים והייתה בעלת חשיבות אסטרטגית בשנים שקדמו להקמת המדינה. קק"ל נטעה ופתחה את יער נווה אילן, ולפני כ-15 שנים הוקם בו גן פסלים בשיתוף עם ארגון המורים לציור ולאמנות בהסתדרות המורים. בעקבות הפרויקט קיבל המקום שם נוסף "יער המכללות".
בגן מוצבים חמישה פסלים: יעלים, פרי יצירתה של יעל שגב, רוח (השראה) מאת אלי שוקי, חלון לנוף של יהודה אשל, דמות ביער מאת איילה פרידמן והפסל "כסאות" של איציק עדי, שנוצר כמחווה לספר משלי.
הדאגלסים (מייקל מימין וקירק משמאל) בנווה אילן, 1965
קנדי מספר 1
שתי נטיעות מפורסמות היו הזרעים הראשונים שבעקבותיהם צמח יער. הסנטור טד קנדי ורעייתו היו הראשונים שנטעו עץ בשנת 1966 ואחריהם הגיעה השחקנית אליזבט טיילור שנטעה במקום עץ בשנת 1971.
המקום הוא "פארק עצמאות ארצות הברית" והוא ממוקם בהרי יהודה ומשתרע על פני כ- 30 אלף דונם. בצפון הפארק מצויים רכס הר יעלה ושמורת נחל שורק, ובדרומו רכס סנסן. קק"ל החלה בפיתוח הפארק בשנת 1976, במלאות 200 שנה לעצמאות ארצות הברית.
לאורך ציריו הראשיים הוכשרו חניוני פיקניק, מתקני נופש פעיל ומצפורים, מהם נשקפים נופי נחל שורק והרי יהודה, מירושלים ועד חופי הים התיכון. הותקנו שבילים להולכי רגל, שוקמו שטחי חורש טבעי ושומרו אתרים ארכיאולוגים. הפארק חובק בתוכו נוף הררי, ערוצי נחלים, שמורת הטבע נחל דולב ושמורת נחל המערה. אליזבט טיילור חזרה לפארק אחרי הקמתו ונטעה בו עץ נוסף ב-1978.
אליזבט טיילור נוטעת עץ בנס הרים, 1971 (צילום: ארכיון קק"ל)
קנדי מספר 2
אנדרטת "יד קנדי" ניצבת על רכס מבודד המתנשא לגובה 823 מטרים מעל פני הים, בלב יער עמינדב. היא הוקמה לזכרו של ג'ון פיצג'רלד קנדי, נשיא ארצות הברית שנרצח בנובמבר 1963.
האנדרטה עוצבה כגזע עץ כרות המסמל את חיי הנשיא שנגדעו בגיל 46. המבנה מתנשא לגובה 72 מטרים ומוקף ב-51 עמודי בטון כמספר המדינות האמריקניות. המבנה עוצב על ידי האדריכל דוד רזניק והפסל דוב פייגין ונחנך בשנת 1966.
אלמנתו של ג'ון קנדי, ג'קלין קנדי, ביקרה בישראל בשנת 1978 ונטעה עץ בסמוך לאנדרטה. בשנת 2006 הגיעה השחקנית לארץ כאורחת "מרכז פרס לשלום" ונטעה גם היא עץ ביד קנדי. בשנת 2006 הגיעה השחקנית שרון סטון לארץ כאורחת "מרכז פרס לשלום" ונטעה גם היא עץ ביד קנדי.
שביל משולט יורד במדרון ההר וחובר ל"שביל ישראל" בסמוך לשמורת "חורבת סעדים". הדרך חולפת על פני חלקת עצי ארז שניטעה על ידי קק"ל ומגיעה לקבוצת עצי אלון מצוי נדירים בגודלם, שמהווים מקור משיכה למטיילים. משם מתחברים אל "שביל המעיינות" שעובר בין טרסות גבוהות המעידות על קיום חקלאות קדומה.
ג'קי קנדי נוטעת עץ באנדרטה לזכר בעלה, 1978 (צילום: דן שפנר)
רוק הדסון בפארק ירושלים
עמק הארזים, שהיום הוא חלק מפארק ירושלים, נראה לגמרי אחרת בשנת 1983 כשכוכב הקולנוע האמריקני, רוק הדסון, נטע בו עץ. עמק הארזים משתרע מצפון לכביש 1 בין סיבוב מוצא למחלף גולדה מאיר, ובמרכזו זורם חלקו העליון של נחל שורק.
שמו של העמק נובע מטעות היסטורית של זיהוי עצי ברוש, הצומחים ליד עיינות תלם, כארזים. כדי לתקן את הטעות נטעה קק"ל חלקת ארזים ועציה הצעירים בולטים בשטח. שלט ירוק שעליו רשום "פארק עמק הארזים" יוביל אתכם בדרך חצצית אל פתחת נחל חלילים. לאורך המסלול מערות, טרסות, בוסתנים של עצי שקד, תאנים, זיתים ותפוחים.
רוק הדסון מקבל חולצה של עמק הארזים (צילום: יוסי זמיר)
בגן לאומי עיינות תלם ניצבים בתי אבן שהוקמו בתחילת המאה ה-20 ומהווים עדות לניסיונות התיישבות יהודית וגידולים חקלאיים, שהתבססו על המעיינות הנובעים באזור.
בור מים עתיק מרשים ביופיו, שמדרגות אבן סובבות את קוטרו הפנימי, עומד בצלה של אלה רבת שנים. הבור מזוהה עם התקופה הרומית וצמוד אליו מבנה אבן שסביבו בוסתן ארץ ישראלי.
עצי רימון צעירים עומדים לצד תות עץ לבן ועץ תאנה. שוקת בטון מעידה על ניסיונות שערכו מתיישבים יהודים כדי להקים במקום מפעלים לייצור סבון ועיבוד עורות.
ומה איתכם? כבר נטעתם עץ בארץ ישראל?
לפנייה לכתב/ת 
