"סרט 43": זעזוע מוח קולנועי
קומדיית האנסמבל "סרט 43" מארחת המון שחקנים איכות כמו יו ג'קמן, ריצ'רד גיר וקייט ווינסלט, אבל התוצאה הסופית היא אסופת קטעים נטולי הקשר, שחוברו יחדיו לסרט הגרוע אי פעם - רף תחתון לטמטום האנושי. ראו הוזהרתם
"סרט 43" נקרא כך על שם כמות האיי.קיו שתישאר לכם אחרי שתצפו בו. טוב, לא באמת, אבל זה לא רחוק מהמציאות. ודאי נתקלתם, לא אחת, בסרטים שגרמו לכם לתהות מדוע אותו שחקן מוערך ומוצלח הסכים להשתתף בסרט כל כך גרוע. ב"סרט 43" נראה שכוח חייזרי היה אחראי להבאתם של יו ג'קמן, קייט וינסלט, האלי ברי, אמה סטון ואחרים מוצלחים, לגיבוב הטמטום שמישהו החליט לכנות בשם "סרט".
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
במהלך כשעה וחצי מוצגים בפני הצופים כ-15 סרטונים קצרים ואינספור כוכבים הוליוודים שמופיעים בהם ללא כל חיבור, למעט סיפור רקע על שני בני נוער שיושבים מול המחשב, מצפים לראות כמה צפיות יהיו לסרטון האדיוטי שהעלו לרשת. אחיו הצעיר של אחד מהם, מותח את השניים, וכנקמה, האח הגדול רוצה לגרום לנזק למחשב הנייד של אחיו הפוחז.
על מנת להצליח בתוכניתו ולגרש את אחיו הקטן מחדרו, הוא ממציא סיפור על "סרט 43" שמתחבא ברשת ואסור לאף אחד לראות אותו. אמרתם "אסור" לילד מתבגר, כאילו אמרתם "יאללה, לך חפש". החיפוש אחר הסרט האסור מוביל לאסופת הסרטונים הללו, תירוץ לזמן את האנסמבל העצום שמופיע בהם, וכולל מלבד מי שכבר הזכרנו גם את נעמי ווטס ובעלה ליב שרייבר, ג'רארד באטלר, אנה פאריס, קירן קאלקין, אומה ת'ורמן, ג'וש דוהמל ועוד ועוד.
הלו, זה יוטיוב?
בין הסרטונים תמצאו את ריצ'רד גיר בתור מנהל חברה שממציאה את ה-iBabe. בדומה ל-iPod, הא מאפשר לך לשמוע את המוזיקה שאתה אוהב, ובשונה ממנו מעוצב בדמותה של בחורה עירומה לחלוטין (כשהמאוורר המקרר את המערכת ממוקם באיבר מינה וכך הוא מקצץ את איבריהם הפרטיים והעדינים של בני נוער שחייבים לדחוף אותו לכל מקום אפשרי).
תוכלו גם לקבל את האלי ברי בבליינד דייט עם סטיבן מרצ'נט, משחקים "אמת או חובה" ותוך כדי צוחקים על מיעוטים, לועגים לנשים וגם לילדים עיוורים. אפילו אסתי גינזבורג מפציעה לחצי דקה, מחופשת לפיה מקסימה שתמצוץ לכם בעבור חופן מטבעות זהב.
הרעיון ל"סרט 43" עלה לפני כעשור, אבל אף חברת הפקה לא הסכימה לשתף פעולה או לקחת אחריות על תוכן מהסוג הנחות הזה. אבל בסופו של דבר, ובעיקר אחרי מיליוני סרטוני יוטיוב מטופשים שעלו, מישהו חשב שזה יכול להיות אחלה רעיון ואישר. נדמה שמאז שהפך יוטיוב למכתיר הבלתי רשמי של הסלבריטאים של המאה ה-21, כאילו נעלמו לחלוטין מדדים אחרים לקיומו של המין האנושי, והרשת הפכה לבמה של כולם, כשהרייטינג הוא המדד המוביל.
הבעיה הגדולה היא שהיום אתה כבר לא צריך להיות מיוחד כדי להיות סנסציה, אתה פשוט צריך לזעזע, ולא צריך כלים מיוחדים, או אפילו מוח, כדי להצליח בזה. כך סרטונים של בני נוער שמתעללים בעצמם ובאחרים הופכים להיות הדברים הנצפים ביותר ברשת ועד מהרה מגיעים לטלוויזיה, זוכים לרייטינג ובסוף גם הופכים לסלבס.
הנוער לאן?
"סרט 43" הוא ניסיון פתטי של מבוגרים להיות חלק מהעולם הזה של הצעירים, ואולי גם נסיון נואש של אותם שחקנים להיות "נחשבים" בעולם של הנוער - הרי הם קהל הצופים העתידי, זה שצריך כבר מעכשיו לשכנע להגיע לקולנוע במקום להוריד למחשב. אבל מירידה כזו לאשפתות, קשה לעלות.
אפילו הסרטון היחיד שיכול היה להיות מוצלח, מאבד את פוטנציאל שלו: אליזבת בנקס ביימה סיפור משעשע על נערה צעירה שבמהלך דייט ביתי עם בן זוגה ללימודים, מקבלת את הווסת הראשונה. ההיסטריה תוקפת את הגברים בסביבה, הכוללת את אחיו הגדול של בן זוגה הצעיר - שתר אחר ספוגים גדולי ממדים, טמפונים ושאר מוצרים נשיים שמטרתם, מעבר לשימוש הנשי, הוא גם לספוג את כל הבדיחות הדביליות על נשים במחזור.
זה כולל גם את אביהם של הנערים, שמאבד את יכולת הדיבור, אך לא את היכולת להפליץ כשמושכים לו באצבע, ואף את אביה של הנערה שמבקש יריעת פלסטיק כדי שבתו היקרה לא תלכלך לו את הריפודים. ההצגה הנלעגת של גברים ניאנדרתלים שממשיכים לשמר את המסורת עתיקת היומין הקשורה לנשים ומחזור, היתה יכולה להיות מוצלחת אילולא הטמטום המקיף סביב.
"סרט 43" זוכה לתואר הסרט הגרוע ביותר שתראו אי פעם. הוא לא מצחיק ואין בו שמץ של שנינות, אבל יש בו לעג מכוער למיעוטים ובעיקר לנשים שמוצגות כנחותות, עירומות (פיזית) ומהוות מקור לגיחוכים גבריים, בעיקר מצד בני הנוער שבאו לצפות בו, ולקבל הוכחה שהעולם שלנו הולך בכיוון רע מאד.
