איך אפשר לעשות עסקים עם סמסונג?
דרום קוריאה היא ביתן של חברות ענק כמו סמסונג, יונדאי ו-LG. לאחרונה, פארק גואן-היי, הנשיאה הנבחרת החדשה של המדינה מעודדת יזמות צעירה ושיתופי פעולה של חברות הענק עם מדינות שונות וביניהן גם ישראל. אז כיצד אפשר לממש את הפוטנציאל העסקי הגלום בשיתוף הפעולה עם המדינה?
אנחנו יודעים כי דרום קוריאה היא ביתן של חברות ענק בינלאומיות כמו יונדאי, SK, LG וסמסונג, אך למעשה מדובר במדינה ובחברות שבישראל הן כמעט בלתי מוכרות, הן מבחינת היכרות עם המותגים והן מבחינת מגוון המוצרים שהגיעו לכאן.
אפל נגד סמסונג: ניצחון קטן לקוריאנית
בלתי מספיק: על קשרי ישראל ודרום קוריאה
קוריאה הולכת לבחירות. איך זה ישפיע על ישראל?
חברות ענקיות אלו ועוד ענקיות רבות שמוכרות פחות בארץ, הן למעשה מעצמות כלכליות, אשר טופחו ע"י ממשלות קוריאה לדורותיהן כחלק מיחסי הון-שלטון ברורים ויעילים בעבר, ולאורך מספר עשורים עד ימינו אנו. הן עוסקות בכל. החל מרכיבי אלקטרוניקה, דרך סלולר, מוליכים למחצה, בנייה, ספינות ענק ועוד. הן מכונות הצ'ובל ("Chaebol"), תאגידי ענק אשר נשלטים על ידי לא מעט משפחות בקוריאה הדרומית והחל משנות ה-70 היו למעשה מנוע הצמיחה של המדינה.
מהכיבוש היפני ועד החלוקה ל-2 מדינות
קוריאה הדרומית עברה טלטלות רבות במהלך ההיסטוריה, בתחילת המאה ה-20, עוד הייתה המדינה תחת כיבוש יפני. לאחר מלחמת העולם השנייה צבא ארצות הברית שם קץ לכיבוש זה,
תוצאה נוספת של המלחמה הייתה החלוקה של קוריאה לשני חלקים נפרדים (קו רוחב 38): קוריאה הצפונית אשר קיבלה את תמיכת והשפעת ברית המועצות, וקוריאה הדרומית (לימים רפובליקת קוריאה) אשר הושפעה וקיבלה תמיכה מהאו"ם וממדינות המערב. ב-1948 הוקמו שתי ממשלות נפרדות לשתי המדינות בפעם הראשונה.
תוך היסטוריה עקובה מדם של הפיכות צבאיות ואזרחיות, הצליחה קוריאה הדרומית (דווקא בעידן הדיקטטורה של פארק צ'אנג היי שהחלה ב-1960 ונסתיימה בהירצחו על ידי יד ימינו בשנת 1979) לצמוח ולהפוך להיות מעצמה כלכלית אדירה, כאשר, ב-1996 הצטרפה כחברה אל מדינות ה-OECD וחברה ב-G20 (פורום 20 המדינות עם הכלכלות החזקות בעולם).
כיום, דרום קוריאה נחשבת לכלכלה הרביעית בגודלה באסיה, אחרי סין, הודו ויפן, כאשר אנליסטים רבים מציינים שעד תחילת העשור הבא היא תעקוף את יפן ותהפוך לכלכלה השלישית בגדולה ביבשת.
על מה מוציאים 890 מיליארד דולר בשנה?
הנשיא לי מיונג באק, מי שהיה לפני כן מנכ"ל יונדאי, עבר להיות ראש העיר של סיאול ומשם הגיע לנשיאות המדינה הדרומית והיה לימים ידוע בכינויו מנכ"ל קוריאה, דחף את תחום האנרגיה המתחדשת ודאג להקצות 2% מהתוצר הלאומי הגולמי (כ-890 מיליארד דולר) להפחתת הפליטות ופיתוח טכנולוגיות ירוקות כך שב-2020 קוריאה מתוכננת להיות המעצמה המובילה בעולם בתחום.
קשרי השלטון עם חברות הענק ברורים וכך בהנחיית הנשיא המכהן, פעלו ועדיין פועלים אותם תאגידי ענק בהשקעות של מיליארדי דולרים לקידום טכנולוגיות אלו. בניגוד לסין, אשר פעלה עד כה בעיקר בזירה המקומית עם התקנת אלפי טורבינות בשנה, מבקשות חברות כגון סמסונג או יונדאי להפוך להיות החברות המובילות בתחום ברמה העולמית עד שנת 2015.
"כשהנשיא לוקח חברה ומבקש: תבנו כאן מפעל, החברה עושה בדיוק את מה שביקש כבר למחרת היום, כשמצידו השני של המטבע ברור כי החברה תקבל הטבות רגולציה וכדומה" אומר עופר פורר, הנספח המסחרי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה הישראלי, בדרום קוריאה.
הפוטנציאל הוא במותג
ועתה, לראשונה בהיסטוריה של הרפובליקה, עלתה לראשותה נשיאה נבחרת. פארק גואן-היי, ביתו של הגנרל פארק צ'אנג היי, אשר בניגוד לאביה, מונתה דמוקרטית לנשיאת קוריאה הדרומית, ומביאה עמה רוח חדשה של יזמות צעירה. שיתופי הפעולה האפשריים עם ישראל הם בעיקר בתחום הטכנולוגי ותחום האנרגיות הירוקות, טכנולוגית אבטחה ממתקפות סייבר וכיו"ב.
"בקוריאה, יכולתך לצמוח היא פונקציה ישירה של המיתוג שלך בעולם .ישראל הינה מותג יזמי-טכנולוגי עולמי מוכח ומכאן היכולות האמיתית והפוטנציאל של ישראל להיכנס אל השוק הקוריאני" מוסיף פורר. לכן, החלה ממשלת קוריאה לבחון יחד עם ממשלת ישראל קידום שיתופי פעולה כמו הסכמי סחר חופשיים (בניגוד מוחלט להחלטות עבר שמנעו כמעט לחלוטין ייבוא למדינה ובכך חיזקו את מעמד התאגידים), המהווים הזדמנות גדולה עבור השוק הישראלי.
כמו כן, ממשלת קוריאה החליטה להיענות בחיוב להצעת ממשלת ישראל להגדלת תקציב קרן המחקר והפיתוח הדו-לאומית, KORIL-RDF, אשר תקציבה הוכפל השנה.
אך לא רק הסכמי סחר, מרשימים ככל שיהיו, הינם המפתח לפוטנציאל, אלא גם עולם חברות ההזנק (סטארט-אפ) אשר עד כה לא התאפשר מימוש הפוטנציאל שלהם מבחינה גיאופוליטית, קשרי הון שלטון חזקים, ותאגידי ענק שהיוו חסמי כניסה לא ריאליים ליזמים צעירים בקוריאה. כל אלה משנים כיוון למודל חדש של פיתוח יזמויות קטנות בהנחיית הנשיאה החדשה ועל פי המודל הישראלי.
בעידוד הנשיאה, התאגידים עצמם החלו משקיעים בחברות יזמיות על-פי מודל חברות היישום האוניברסיטאיות הישראליות, כך שכשהן יבשילו הן יבצעו "ספין-אוף" - יהפכו לחברות נפרדות, ולא יבלעו כ"עוד תת-חטיבה בסמסונג או יונדאי".
מול יוזמה נפלאה זו קמות להן יוזמות מתחרות כחברת KB השקעות, אחת מקבוצות הפיננסים הגדולות בקוריאה, אשר אימצה את המודל של "יוזמה" הישראלית כבסיס להשקעה ברעיונות וביזמיות קטנות.
דוגמא נוספת לשת"פ מעניין הינה קריאת משרד החינוך המדע והטכנולוגיה הקוריאני (MEST) בסוף 2012 (ובשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה הישראלי - MOST) לשיתוף פעולה בין המדינות לתחום הננו טכנולוגיה לתעשיות המוליכים למחצה והאנרגיות המתחדשות.
ההשתלבות בעולם העיסקי של קוריאה כרוך בניהול עסקים עם תאגידי ענק אשר דורשים זמינות, ידע ומיומנויות פנים אירגוניות אשר חסרות ליזם הפונה אליהם מחו"ל. "כדי לעבוד בקוריאה היזם הישראלי חייב לעבוד עם גורם מקומי. פערי שפה,הבדלי שעות ותרבות מחייבים את הקוריאנים לעבוד עם מקומיים" אומר עופר פורר.
"בנוסף, בתוך החברות עצמן ישנה פוליטיקה פנימית, דינמיקה פנימית משל עצמם, שחייבים להבין אותה, ולכן גורם מקומי שמכיר את התרבות והדינמיקה הזו יוכל לקדם את הפתרון הישראלי באופן טוב יותר מאשר כל אחד אחר"
אז איך עושים עסקים עם סמסונג?
"הכי חשוב זה לאתר את ההזדמנות הנכונה ולחבר את החברה הישראלית אל אותו גורם מתווך בקוריאה. גורם ביניים, שעושה את האינטגרציה הטכנולוגית בתאגידים עצמם, מכיר את האנשים, יודע למי לפנות ואיך לעשות מעקב מולם בהמשך".
פורר מוסיף כי "כך לדוגמא, אפילו חברת מקורות, אשר אינה נחשבת חברת הזנק בשום קנה מידה, עדיין פעלה בשוק הקוריאני באמצעות גורם שלישי, שהוביל לבסוף להסכם שיתוף פעולה עם תאגיד תשתיות המים הענק K-Water. כך מומחיות התשתיות הקוריאנית מתחברת עם מומחית ניהול המים הישראלית, ויחד שתי החברות מתוכננות להתחרות בשוק העולמי כמוצר הוליסטי אחיד.
"נוסחת ההצלחה", לדברי פורר, "טמונה בצורך למצוא את ההשלמה הטכנולוגית בין שתי המדינות".
לפנייה לכתב/ת 
