קוריאה הולכת לבחירות. איך זה ישפיע על ישראל?

אחרי ארה"ב ורגע לפני ישראל, אזרחי קוריאה הדרומית ילכו החודש להכריע גם הם מי ייבחר לעמוד בראש המדינה שלהם.

כתבות נוספות בנושא דרום קוריאה :

• שחיתות זה עניין גיאוגרפי: דרום קוריאה כמשל
• בדרום קוריאה אוכלים כלבים להתמודד עם החום
• ג'ג'ו: פלא עולם ונשות-הים של דרום קוריאה
  

נשיא קוריאה הוא ראש הרשות המבצעת ותקופת כהונתו היא לחמש שנים. הנשיא נבחר לקדנציה אחת בלבד למרות שבתקופת שלושת הנשיאים האחרונים נדונה האפשרות לאפשר לנשיא לרוץ לשתי קדנציות כפי שמקובל בארה"ב.

השנה, לראשונה מאז הקמתה ב-1948, יוכלו להצביע בבחירות לנשיאות בדצמבר לא רק אזרחים הגרים בקוריאה אלא גם אזרחים דרום קוריאנים הגרים בחו"ל. זכות זו נמנעה מהם במשך שנים משיקולים כלכליים (עלות עריכת בחירות בחו"ל) וביטחוניים (החשש מהשפעת קוריאה הצפונית על תוצאות הבחירות באמצעות סוכנים).

תקדים נוסף בבחירות אלו היא מועמדותה של פארק גיון הי (Park Geun-hye) לנשיאות מטעם מפלגתו של הנשיא הנוכחי לי מיונג באק (Lee Myung-bak) - ולראשונה קיימים סיכויים גבוהים שבקוריאה תבחר אישה לנשיאות המדינה. עבור ישראלים רבים שמה של פארק גיון הי לא אומר דבר, אולם עבור אזרחי קוריאה, פארק ידועה כבתו של פארק צ'ונג-הי, נשיאה של קוריאה הדרומית בין השנים 1979-1961.

תרומתו המרכזית למדינה היה פיתוחה הכלכלי המואץ מאמצע שנות ה-60 ובניית הבסיס למעמדה הכלכלי העולמי הנוכחי של קוריאה. בתקופת נשיאותו נורמלו היחסים הדיפלומטים בין קוריאה לישראל וחברות דרום קוריאניות החלו לבנות פרויקטים גדולים במדינות המזרח התיכון והמפרץ הפרסי.

גם בקוריאה "זו הכלכלה, אידיוט"

עד לפני מספר חודשים מעמדה של פארק בסקרים היה ללא עוררין, אולם התחזקותם של שני מועמדים נוספים - מון ג'ה אין (Moon Jae-in) מהמפלגה הדמוקרטית המאוחדת והמועמד העצמאי האן צ'ול סו (Ahn Cheol-soo), הידוע בקוריאה בזכות עושרו הרב וחברת התוכנה שלו AhnLab - החלו לערער את מעמדה בסקרים.

בשבועות האחרונים המירוץ בין שני המועמדים המובלים צמוד מאוד ואף נבחנת האפשרות לשיתוף פעולה בין מון להאן במטרה לאחד כוחות מול פארק ולנצחה.

ג'יימס קרוויל, יועצו של ביל קלינטון בבחירות לנשיאות ארה"ב מול גו'רג' בוש, טבע את הביטוי "זו הכלכלה, אידיוט" בכדי להדגיש את חשיבות הכלכלה במסע הבחירות של קלינטון. ובכן, השנה הכלכלה מהווה נדבך מרכזי בבחירות לנשיאות קוריאה הדרומית, כפי שהיא היתה בבחירות לנשיאות הקודמות - עם בחירתו של הנשיא לי מיונג באק. לי נבחר ברוב גדול על סמך המצע הכלכלי שלו והבטחותיו לפיתוחה הכלכלי של קוריאה.

אם קוריאה הצפונית, המהווה איום צבאי לאורך השנים על ביטחונה של קוריאה הדרומית, לא תיזום פרובוקציה צבאית לקראת הבחירות, ניתן להעריך שמעמדה של השכנה מצפון בדיון הציבורי בבחירות לנשיאות יהיה שולי ביחס לדיון בנושאים הכלכליים המטרידים את מקבלי ההחלטות והמצביעים בקוריאה.

מבחנו המרכזי של הנשיא או הנשיאה החדשה של קוריאה יהיה בשמירה על הפיתוח הכלכלי בקוריאה למרות המשבר בכלכלת אירופה והמיתון בארה"ב. המיתון באירופה ובארה"ב לא יהיו האתגרים הכלכליים היחידים שעמם יאלץ להתמודד הנשיא הבא. סין, שכנתה של קוריאה, מהווה מצד אחד שותפת סחר חשובה ביותר של המדינה ומצד שני מהווה איום כלכלי על חלק מהתעשיות המתקדמות שלה. ההשקעה הרבה של חברות סיניות במחקר ובפיתוח בשנים האחרונות מתחילה לתת את אותותיה בתחרות שהן מקיימות מול תעשיות עתירות הידע בקוריאה.

סיאול, בירת קוריאה, מודעת לכך ולכן היא מחפשת טכנולוגיות מתקדמות בעולם על מנת להיות כמה צעדים טכנולוגים קדימה לפני החברות הסיניות והיפניות. אחד היעדים החשובים שאליו פונות חברות קוריאניות היא ישראל. חברות קוריאניות הקימו בשנים האחרונות בארץ מרכזי מחקר ופיתוח ואף עוסקות ברכש טכנולוגיות המפותחות על ידי חברות ישראליות.

פוטנציאל הסחר בין ישראל לקוריאה הוא אדיר. לדוגמא, שוק חדש יחסית המשווע לטכנולוגיות ישראליות, שחלקן כבר בשימוש בקוריאה, הוא תחום האנרגיה הירוקה שמתפתח בהשקעות ענק בקרב התאגידים הגדולים בקוריאה. קוריאה שואפת להיות מספר אחת בעולם במגוון תחומים ולחברות הישראליות יש את הידע והטכנולוגיה ליצור סינכרוניזציה עם תאגידים קוריאנים בתחום האלקטרוניקה, ביו-טכנולוגיה, סלולרי ועוד.

מי שיבחר החודש לנשיאות קוריאה ויכנס לבית הכחול - מעונו הרשמי של נשיא המדינה - מודע לכך שמבחנו המרכזי יהיה המשך הצמיחה של כלכלת קוריאה. לחברות ישראליות יש פוטנציאל רב לשיתוף פעולה בצמיחת הכלכלה, אל להם לפספס את הרכבת.

ד"ר אלון לבקוביץ הוא רכז תכנית אסיה באוניברסיטת בר-אילן. הוא ישתתף בכנס השלישי לעסקים עם קוריאה שיתקיים ב-4-3 בדצמבר במלון לאונרדו סיטי טאואר ברמת גן, ביוזמת מכון היצוא הישראלי וקבוצת YONACO