תם עידן הלא-לא: החרדים חייבים להתפשר

העיתונים החרדים, שלאחר הבחירות קיבלו קוראיהם את הרושם כי יהדות התורה וש"ס זכו לרוב המנדטים בכנסת, תוקפים בימים האחרונים את יושב ראש מפלגת יש עתיד, מכנים אותו "בור ועם הארץ", ומאיימים כי הוא וחבריו מבקשים להשמיד את העם היהודי, בדורשם שוויון בנטל הביטחוני והכלכלי.

 << כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו  >>

• עשר נשים נעצרו לאחר שהתפללו בכותל
  

אמש גם הרב עובדיה יוסף תקף את לפיד בחריפות, ולאחרונה, איימו חברי כנסת חרדים כי הציבור הקדוש ייצא להפגין נגד גזרת השוויון בנטל, ואף יהיה נכון להיכנס לכלא, אם הדבר יידרש.

התקופה הזאת נגמרה

המנהיגים החרדים מניחים שכולם שכחו איך הסתיימה פרשת עמנואל, ואיך היו הם עצמם אלה שהתקפלו בסופה, ונאלצו ולהבין כי בית המשפט העליון לא חושש להכניס לכלא את אלה המזלזלים בחוק ובמוסדות השלטון.

בנוסף, הח"כים החרדים מסתירים מהציבור שלהם את העובדה כי הצבא לא רוצה ולא יכול לגייס את כל החרדים,

וכי החרדים שכן מתגייסים במסגרת פרויקט "שחר", מרוויחים מהסידור הזה הרבה יותר מהצבא, אשר במקרים רבים היה יכול לקנות את השירותים שמספקים לו החיילים החרדים, הרבה יותר בזול.

כבר כתבתי בעבר כי החרדים מתנהגים כמו "דובי לא-לא", שמשיב בשלילה על כל שאלה או הצעה, ומעולם לא סיפקו חלופה מעשית משלהם. הם חייבים להבין שהתקופה הזו נגמרה.

הליכוד-ביתנו הוא שדרש בבחירות האחרונות להפעיל תחבורה ציבורית בשבת בריכוזים חילוניים. גם הבית היהודי תומך בשוויון בנטל ובנישואים אזרחיים לפסולי חיתון. כמובן שמפלגות המרכז-שמאל, יש עתיד, העבודה, התנועה ומרצ, דורשות להפריד את הדת מהמדינה, ולנתק את הקיצונים-החרדים מעמדות הכוח ברבנות הראשית והמועצות הדתיות.

שיעור בהיסטוריה

כדי להבין את גודל האתגר הניצב בפני הציבור החרדי בימים אלה, חייבים לשוב מעט אל ההיסטוריה. בניגוד למה שמספרות הגננות לילדים, לרומאים הרשעים לא היתה התקפת עצבים שגרמה להם להחריב את בית המקדש. הציבור היהודי-חרדי שגר בארץ ישראל הוא שמרד ברומאים לא פחות משלוש פעמים (המרד הגדול, מרד התפוצות ומרד בר כוכבא).

האסון הגדול של המאה הראשונה לספירה, התרחש מכיוון שבמרידותיו המיט על עצמו עם ישראל בגיבוי מנהיגיו הדתיים, שואה נוראה, שבמהלכה, הושמד רוב העם, ורבים אחרים נמכרו כעבדים, עונו או התבוללו.

דווקא באותם ימים נוראים – רבי יוחנן בן זכאי, שכיהן תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין, קיבל החלטה עקרונית וקשה במיוחד. על פי המסורת, רבי יוחנן ביקש מאספסינוס, מפקד בכיר בצבא הרומי: "תן לי את יבנה וחכמיה". רבי יוחנן לא ביקש למנוע את השמדת ירושלים ובית המקדש, הוא גם ידע שאין סיכוי למנוע את מעשי הטבח וההגליה. כל שביקש מהמנהיג הרומאי שעתיד להפוך לקיסר, היה לייסד בגליל מרכז רוחני שבו קומץ רבנים יוכל להמשיך את השושלת היהודית.

לשבת לשולחן המו"מ

ובחזרה לעידן שלנו, בפעם הראשונה בתולדות המדינה, החרדים צריכים לשבת לשולחן המשא ומתן,

ולהתייחס ברצינות לשאלה כיצד חברה, שבה יש ילודה גבוהה והשכלה נמוכה, יכולה להשתתף בנטל הכלכלי, ולצאת ממעגל העוני.

הח"כים החרדים חייבים להציג בפני הרבנים הבכירים את העובדה כי יש להם אפשרות לבחור בין "יבנה וחכמיה", ובין עימות כוחני שיגביר את השנאה לדת, וירחיב את מעגל התומכים במפלגות כמו "יש עתיד" ו"מרצ", שכוחן התעצם, בין היתר, בזכות ההתנהגות חסרת האחריות שהפגינו הח"כים החרדים בשנים האחרונות.