בואו נעשה לנו קרנבל פורים: כך נולדה העדלאידע
מי הגה את תהלוכת התחפושות ה-1? איך הפכה תחרות 'אסתר המלכה העבריה', לטקס מלכת היופי של ישראל ומה אמרו הדתיים על הפריצות - סיור בעקבות העדליידות הראשונות בת"א
נזכרו להם תושבי תל אביב במסורת מבית אבא שבמזרח אירופה, מאותן עיירות קטנות שתושביהן היהודים אי שם בגלות נהגו לחפש קצת שמחה בימים קשים, ומשנכנס אדר הרבו בשמחה וביום פורים חגגו את החג בזמר, מחול, צחוק והילולים, אותן חגיגות "פורימשפיל".
נתקנאו מאד בבני עמם שבגולה, שחוגגים שם בגלות הקודרת, הגשומה והקרה את הימים הללו בשמחה כה רבה, ואילו כאן אצלנו, בארץ ישראל, בימים הנפלאים של אביב, הפורץ בכל הודו בחודש אדר - כלום! קמו ועשו מעשה!
עוד כתבות על פורים בערוץ התיירות:
- פורים תשכ"ג: ומרחביה צהלה ושמחה
- ריקודי עם: 4 ימים בקרנבל התחפושות המַלְטֶזִי
- פסטיבל המסכות של ונציה: עיר שחופשה לה יחדיו
אז נעצום עיניים ונחזור לרגע לתל אביב של 1912. תל אביב רק בת שלוש - פעוטה של ממש. בשכונה הקטנה 100 משפחות, רחוב ראשי אחד וארבעה רחובות החוצים אותו. צומת הרחובות הרצל ושדרות רוטשילד היווה את "מרכז השכונה".
בקצה השדרה הוצב הקיוסק הראשון, ומצידו השני - תחנת הדיליג'נס - שירות התחבורה המעביר נוסעים ומסעות בין יפו לתל אביב על גבי סוס ועגלה. לאורך רחוב הרצל דולקות שתי מנורות רחוב, פנסי לוקס המופעלים באמצעות נפט, ומדרום גובלת השכונה במסילת הרכבת מיפו לירושלים, עם מחסום הרכבת המופעל ידנית לשמירת בטיחות העוברים ושבים.
תהלוכת תלמידים מחופשים הצועדת לאורך רחוב הרצל
את הרעיון של שמחת פורים הוגה אברהם אלדמע, מי שהיה מורה לציור בגימנסיה הרצליה. תהלוכה של תלמידים מחופשים הצועדת לאורך רחובה הראשי של עיר - רחוב הרצל, וההשדרה המפורסמת - "הבולוואר".
התהלוכות בשנים הבאות כבר מתוכננות ומסלולן ארוך יותר, מה שדורש שם עברי (גדוד לוחמי השפה העברית) שיחליף את המילה הלועזית - קרנבל. ברור שמקיימים ועדה שתציע ותבחר בשם, ולאחר ויכוחים ארוכים, צעקות ומהומות באה לעולם ה"עדלאידע", הצעתו של ברקוביץ, שבעצם אמור היה רק לשפוט בתחרות.
לתהלוכה נוספות עגלות מקושטות ונושאים מן המגילה ולאומיים, כמו העליות, ההתיישבות נוספים לשמחה ובראש כל הבלגן החוגג - ראש העיר ואברהם שפירא, השומר העברי מפתח תקווה, על שני סוסים אבירים.
עדלאידע או קרנבל, תהלוכה או פורימיאדה - העדלאידע התל אביבית, בניגוד לתהלוכות דומות באירופה וארה"ב, שהתאפיינו בהתפרעויות ופריקת כל עול, אופיינה דווקא בהתנהגות ראויה.
המיצגים בתהלוכה כללו נושאים לאומיים כגון העליות לארץ, חלוצים וחלוצות, שבטי ישראל והכל לצד נושאים פורימיים. אבל היו גם עדלאידות שחרגו מנושאים אלה וגרמו לתגובות נזעמות מצד גורמי חוץ. כאלה שהציגו מחאה בוטה כנגד השלטון הבריטי (1928), או אחרת שאחד הנושאים הבולטים בה היה השלטון הנאצי בגרמניה, והציג את היטלר רוכב על סוס ועל צווארו שלט "מוות ליהודים" (1933). הקונסוליה הגרמנית דרשה התנצלות ולכך התנגד דיזנגוף בתואנת "חופש הביטוי".
תחרות "אסתר המלכה העבריה"
בשנת 1926 ההצלחה ההיסטרית של נשפי הקרנבל הפרטיים והנשפים העממיים, דרבנה את ברוך אגדתי, מלך חיי הלילה של תל אביב ("קזנובה של העניים"), שנשפי הפורים שלו בקולנוע עדן הפכו ל"מאסט" עבור הישוב העברי, לפצוח במעשה חסר תקדים נוסף - תחרות "אסתר המלכה העבריה", שלימים חזר כטקס בחירת מלכת היופי של ישראל.
- מבשר את החורף: לטייל בעקבות אירוס הסרגל
- "הטיול בטבע הפך לבריחה": המלצות לפינות חמד בצל המלחמה
- עששיות וציפורים: טיולים ופעילויות חינם בחנוכה של החברה להגנת הטבע
- "סוף-סוף כתבה שלא קשורה למלחמה": יצאנו לבדוק את השיפוץ בעין ג'ונס
- "לקח לי הרבה זמן לצאת מהבית": בלוגרית הטיולים חוזרת לשטח, ויש לה גם המלצה לימים אלה
וכך, בינואר 1926, נודע לישוב העברי על נשף הקדמה לנשף המסורתי של אגדתי ומטרתו "בחירת העבריה היפה והטיפוסית בתל אביב בתור 'אסתר המלכה' לפורים תרפ"ו".
הבחירה נערכה כבר בט"ו בשבט, בכדי שהמלכה הנבחרת תוכל לעמוד במרכז אירועי חג הפורים. היפהפיות לא הוצגו מעל דפי "לאשה", אלא הועמדו למול ועדה מיוחדת, ובאי הנשף היו בוחרים בהן. והן היו יפות, חלוצות אמיתיות ואידיאליסטיות.
ב-1928, נבחרה המפורסמת ביותר מתוכן, ושרבים עדיין זוכרים אותה ואת מעלליה - צפורה צברי התימניה, מחלקת החלב. בשנה זו לראשונה, בחירת המלכה מגיעה להכרה רשמית בטקס בעיריית תל אביב, והיא זוכה לכבוד מיוחד ומובילה את מסע העדלאידע עם אגדתי, ואחריהם נעה כל הכבודה.
"אסיפת הפריצות הנוראה"
אך כמו תמיד, גם לטקס בחירת המלכה אסתר יש התנגדות חריפה מצד הגופים הדתיים. בדיוק כשהחילונים מצאו לעצמם, סוף סוף, בילוי מהנה להתרפק עליו, קמו החוגים הדתיים "להדביר את הנגע".
הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לישראל, הרבנות הראשית, הסופר אז"ר (אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ) מצאו באופי החגיגות בטלנות, תפלות, חוסר דעת וחוסר טעם, המנוגדים לאידיאל עבודת הבנין של א"י.
בירושלים הגדילו לעשות ותלו מודעה הזועקת מקיר (פשקוויל): "נבלה בישראל. כלימה תכסה פני ארץ הקודש על שמע שאוזניים, שגם בשנה זו מסדרים את אסיפת הפריצות הנוראה של בחירת מלכת יופי... יבארו לפני הקהל את האיסור החמור ואת התוצאות הקשות הצפויות מעברינות זו לארץ הקודש".
דיזינגוף נכנע ללחץ והעדלאידע בוטלה. רק בשנות ה-50 חודשה מסורת העדלאידות לתקופה קצרה לפני שעברה לחולון, וזו הופכת כל פורים לממלכת כוש ובירתה שושן.
רוצים לשמוע עוד על פורים של פעם? ביום שבת, 23.2.2013, בשעה 10.30 בבוקר ויום שני, 25.2 בשעה 16:00 יתקיים סיור "פורים בתל אביב הקטנה". מחיר לאדם - 40 שקלים. פרטים והרשמה: המרכז להכרת תל-אביב טלפון: 03-5100337.