המבקר יבדוק את מדיניות התקציב הדו-שנתי

בפעם השנייה במהלך כהונתו של יובל שטייניץ, יעמדו משרד האוצר ומדיניותו התקציבית במרכזה של בדיקת מבקר המדינה. הפעם הראשונה הייתה במהלך כהונתו של מבקר המדינה הקודם, מיכה לינדנשטראוס, שביקר קשות את התנהלות האוצר בנוגע לתקציב שירותי כיבוי האש, על רקע השריפה בכרמל. העילה לבדיקה הפעם: התקציב הדו-שנתי, צעד שהונהג לראשונה ביוזמתו של שר האוצר ושאותו הוא עצמו מחשיב לאחד מהישגיו הבולטים.

• מה מתכוונים לקצץ? לא עניינכם
  
• תקציב בלי פיקוח: לח"כים לא איכפת ממספרים
  
• עודף תקציבי של 2.6 מיליארד ש' בתחילת 2013
  

"משרד מבקר המדינה יערוך בדיקה על הפקת הלקחים וגיבוש ההמלצות במשרד האוצר ועל פי הצורך בגופים אחרים, בעקבות תקציב המדינה הדו-שנתי שהונהג בשנים האחרונות בישראל. זאת לקראת הכנת תקציב המדינה הבא", נמסר ממשרד מבקר המדינה.

החלטת המבקר לבדוק את סוגיית התקציב הדו-שנתי, באה בעקבות בקשה של חבר הכנסת אראל מרגלית (עבודה). בפנייתו למבקר, ציין מרגלית כי "הניסוי בכלכלת ישראל שבו נהגה הממשלה להתהדר נחל כישלון חרוץ. תחזית הכנסות מופרזת שהתנפצה אל קרקע המציאות; גירעון של קרוב ל־40 מיליארד שקל, למעלה מכפלים מהיעד הקבוע בחוק; פגיעה אנושה באמינות משרד האוצר והמדיניות הכלכלית - כל אלה הם תוצאת הרצון להעדיף שרידות פוליטית על פני התמודדות מול המציאות הקשה".

מרגלית אינו הראשון למתוח ביקורת על התקציב הדו-שנתי. למן ההחלטה הראשונה על העברת תקציב לשנתיים, שהתקבלה עם כינונה של הממשלה היוצאת, ב-2009, מתחו חברי כנסת ביקורת נגד המהלך, בטענה שהוא מצמצם את יכולת הפיקוח של חברי הכנסת על תקציב המדינה, בכך שהוא יוצר מציאות שבה דנים בתקציב רק פעמיים בקדנציה ולא ארבע פעמים כבעבר.

בשנה האחרונה נמתחה גם ביקורת מצד מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, אייל גבאי, שלפיה התקציב הדו-שנתי גרם, בעקיפין, לפרוץ המחאה החברתית בקיץ 2011. גבאי טען, כי היעדר דיון מעמיק בסדרי העדיפויות החברתיים-כלכליים בקיץ 2011, מנע שחרור לחצים והביא לכך שהלחצים החברתיים תועלו למחאה חברתית במקום לדיון בכנסת.

בנוסף, נמתחה בשנה האחרונה ביקורת רבה בנוגע לתפקיד שמילא התקציב הדו-שנתי בהיווצרות הגירעון הגבוה בתקציב המדינה לשנת 2012, בהיקף של 39 מיליארד שקל. במסגרת הביקורת נטען כי לו נבנה תקציב חדש בשנת 2012, הייתה מתבצעת הערכה מדויקת יותר של היקף ההוצאות ותחזית ההכנסות ממסים, והגירעון היה נמנע או לפחות מצטמצם.

בשבוע שעבר אף פורסם דו"ח של בנק ישראל שקבע כי לתקציב הדו-שנתי הייתה השפעה שלילית על גובה הגירעון בשנת 2012. "גם כאשר זוהה חלק מהפער בראשית 2012 לא בוצעו התאמות מכיוון שהממשלה פעלה במסגרת תקציב דו-שנתי, שלא חייב תיקון מיידי, ואף המשיכה לצבור התחייבויות במשך השנה", נכתב בדו"ח. "כתוצאה מכך, היא ניצבת עתה בפני הדילמה שבין פגיעה בחלק מהתוכניות החשובות שאישרה, לבין חריגה משמעותית מכלל ההוצאה". 

שר האוצר, מנגד, רואה בתקציב הדו-שנתי את אחד מהישגיו המשמעותיים ביותר ואף ציין זאת פעמים רבות. לטענת שטייניץ, התקציב הדו-שנתי הוא אחת הסיבות המרכזיות לכך שכלכלת ישראל נחלצה במהירות יחסית מהמשבר העולמי שפרץ ב-2009.

שר האוצר סבור, כי במציאות שבה מגובש ומועבר תקציב חדש מידי שנה, משרדי הממשלה עוסקים 6 חודשים בהכנת תכניות העבודה לשנה הבאה ו-6 חודשים נוספית בעבודה. במסגרת תקציב דו-שנתי, מקדישים המשרדים 6 חודשים להכנת תכניות העבודה, ועוד 18 חודשים ליישומן. לטענתו, צעד זה מייעל את עבודת הממשלה ומאפשר את יישומן של תכניות ארוכות טווח.