דו"ח: משכילים משתתפים יותר בכוח העבודה

כלכלני בנק ישראל טוענים, כי למספר שנות הלימוד שצבר אזרח יש השפעה רבה על הסבירות שיעבוד או יחפש עבודה. המסקנה: להעלות את שיעור בעלי תעודת בגרות המתאימה ללימודים אקדמאיים בקרב החרדים והערבים

אביטל להבפורסם: 27.02.13 , 16:15

הדרך להעלאת שיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה, עוברת דרך בית הספר. למסקנה זו חותר משסמך שפרסם היום (ד') בנק ישראל, אשר יופיע במסגרת הדו"ח השנתי של הבנק המרכזי, שיפורסם בחודש הבא.

לכתבות נוספות בערוץ לימודים

כלכלני בנק ישראל טוענים, כי ניתן לראות שלמספר שנות הלימוד שצבר אזרח יש השפעה רבה על הסבירות שישתתף בשוק העבודה (יעבוד או יחפש עבודה). על פי הדו"ח, ניתן לייחס את הגידול בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה בעשור האחרון (עלייה של כ-4%) לעלייה ברמת ההשכלה של האוכלוסייה.

את העלייה הזו מייחסים בבנק לגידול במספר המוסדות האקדמיים בישראל, אך מציינים כי עלייה זו נעצרה בשנים האחרונות בשל "סגירת הפער שבין מספר מסיימי התיכון העומדים ברף הקבלה לאוניברסיטאות למספר הצעירים הממשיכים ללימודים אקדמיים".

לפיכך, קורא הדו"ח לממשלה "לפעול ביתר שאת להעלאת שיעור בוגרי התיכון המתאימים ללימודים אקדמיים בארץ, ובפרט – להעלאת השיעור של בעלי תעודת בגרות המתאימה ללימודים כאלה בקרב החרדים והערבים".

במישור המעשי, מהווה הדו"ח קריאה לממשלה למקד את מאמציה בחיוב לימודי ליבה במוסדות הלימוד החרדיים ופחות בהכשרה תעסוקתית וגיוס חרדים.

על פי נתוני בנק ישראל, בין השנים 2011-1997 חלה ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה של ישראלים ללא השכלה תיכונית, מרמה של כ-55% לרמה של 50%. מנגד, לא חל שינוי מהותי בשיעור ההשתתפות של בעלי השכלה תיכונית ומעלה.

עם זאת, שיעור ההשתתפות בכלל האוכלוסייה נמצא בשנים אלו במגמת עלייה. מכאן, מסיקים כלכלני הבנק כי הגידול בשיעור ההשתתפות נובע מעלייה בשיעור האזרחים שצברו למעלה מ-12 שנות לימוד.

השקעה מוגברת במכללות בשנות ה-90

העלייה ברמת ההשכלה של האוכלוסייה מיוחסת בדו"ח להשקעה המוגברת בהקמת מכללות והרחבת אוניברסיטאות במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת. השקעה זו סייעה לסגור את הפער שהיה קיים בתחילת שנות ה-90 בין מספר מסיימי התיכון שעמדו בדרישות ללימודים אקדמיים, לבין מספר מסיימי התיכון שנרשמו לאוניברסיטה.

לאורך שנות ה-90 והעשור הראשון של המאה נסגר הפער הזה, עד שבארבע השנים האחרונות, כמעט כל מי שיכול ללמוד במכללה או באוניברסיטה עושה זאת. בבנק המרכזי מסיקים מכך שעצירת הגידול במספר הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה אינה נובעת ממחסור במוסדות לימוד, אלא ממחסור בביקוש חדש למוסדות לימוד, בשל העובדה ששיעור הזכאים לתעודת בגרות אינו גדל.

בבנק ישראל מציינים, כי אמנם לתכניות התמריצים של הממשלה ליציאה לעבודה (מס הכנסה שלילי, תכנית ויסקונסין, סבסוד מעונות יום לנשים עובדות, קיצוץ קצבאות) הייתה השפעה חיובית על שיעור ההשתתפות, אך כעת יש למקד את המאמצים בהעלאת שיעור העומדים ברף הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות