"הממשלה תעלה את המסים ב-5 מיליארד שקל"
לפי מחקר של מכון ון ליר על תקציב המדינה ל-2013, הממשלה החדשה תידרש להחליט אם להעלות את המסים - כדי לצמצם את פער הגירעון הנובע מהתחייבויות עודפות של הממשלה היוצאת. ממליץ לקצץ 3 מיליארד שקל מתקציב הביטחון, אך לא לקצץ בתשלומי הביטוח הלאומי כדי לא להרחיב את מעגל העוני
הממשלה החדשה תידרש להחליט אם להעלות את המסים ב-5 מיליארד שקל, כדי לצמצם את פער הגירעון . כך אומרים כלכלני היחידה לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים, במסגרת מחקר שערכו ואשר פורסם הלילה (א').
- שלשום: הדלק התייקר ל-7.95 שקלים לליטר
- העלאות המס לא עזרו: הגירעון תפח לפי 2 מהיעד
- פישר רומז: להעלות מסים ולא להגדיל את הגירעון
לדברי הכלכלנים, בדיונים הקרובים על תקציב המדינה לשנת 2013, יצטרכו להחליט בדבר העלאת המסים, כדי לצמצם את פער הגירעון הנובע מהתחייבויות עודפות של הממשלה בהיקף של 14 מיליארד שקל. זאת כדי לעמוד אפילו ביעד גירעון חריג בשיעור 3%, מאחר שגם הפער הוא מעל ומעבר לכללי ההוצאה התקציבית.
כלכלני מכון ון ליר מעריכים כי הממשלה החדשה תידרש לאמץ את היעדים הפיסקאליים של הממשלה היוצאת, המחייבים קיצוצים בהוצאות המיועדות ל-2013 בהיקף של 14 מיליארד שקל לפחות. אלא אם הממשלה החדשה תחליט אחרת - לשנות את היעדים ואת תוואי הגירעון. זאת משום שעמידה בתוואי הגירעון שקבעה הממשלה היוצאת מחייבת, לדעת כלכלני המכון, העלאות מסים בהיקף של 15 מיליארד שקל נוספים עד שנת 2020.
במסגרת זו הם ממליצים, בין השאר, לקצץ 3 מיליארד שקל מתקציב הביטחון. ואולם, הם מתנגדים בתוקף לכל קיצוץ בתשלומי ההעברה (של תמיכת הממשלה במימון הקצבאות המשולמות מתקציב הביטוח הלאומי), שהם בסדר גודל של עשרות מיליארדים - אחרת יתרחב מעגל העוני ויגדל אי השוויון בין המעמדות בחברה.
הגירעון נבע משחיקה עקבית
עבודת המחקר, שנערכה בראשות פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, העומד בראש היחידה לכלכלה וחברה, תוצג לדיון בפאנל של מומחים הערב. הדיון ייערך במכון ון ליר בהשתתפות בכירים מבנק ישראל, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה והאוניברסיטה העברית.
כלכלני המכון מציינים כי בשני העשורים האחרונים הממשלה ניסתה להגביר את ביצועי המשק, בצמוד לעקרונות ולכללים פיסקאליים מרכזיים, כמו יעד גירעון פוחת, ירידה ביחס חוב-תוצר והגבלת ההוצאה הממשלתית. עם זאת, "על אף התקדמות משמעותית בתחומים אלה, האמינות של המדיניות המקרו-כלכלית הישראלית נסדקה לאחרונה, על רקע הגידול בגירעון מעבר ליעד שנקבע ל-2012", הם כותבים.
המחקר מצא כי הגירעון נבע משחיקה עקבית של בסיס המס בין השנים 2003 ו-2007, תוך שחיקה מקבילה של ההוצאה הממשלתית באחוזי תוצר. שחיקת בסיס המס התאפשרה, בשל הצמיחה הגבוהה שהייתה בכלכלת ישראל, ושהובילה לתקבולי מס גבוהים. אימוץ הכלל הפיסקאלי ב-2010 (עבור התקציב הדו-שנתי 2012-2011) אמנם אפשר את הגדלת התקציב, אבל המשבר הכלכלי העולמי פגע בתקבולי המסים והוביל לגירעון התקציבי הגבוה ב-2012.
מה שהחמיר את המצב היו הסכמי השכר החדשים שנאכפו על הממשלה היוצאת, ותגובתה למחאה החברתית להתחיל לתת מענה לצרכים הרבים של המשק. וכך, במקביל לירידה הדרמטית בהכנסות ממסים, התחייבה הממשלה היוצאת להוצאות עודפות – מעל ומעבר לכללי ההוצאה הנוקשים.
גם תקציב הביטחון יכול לספוג קיצוץ
כלכלני ון ליר הכינו וניתחו מספר תרחישים, המרכזיים שבהם מכוונים (א) לעמידה ביעדים הפיסקאליים הנוכחיים של הממשלה בקיצוץ 14 מיליארדי שקל מההתחייבויות התקציביות, והעלאת המסים הנדרשים בלבד כדי לעמוד בתוואי הגירעון; או (ב) לפריסת ההתחייבויות העודפות והעלאת המיסים על פני 3 שנים, תוך החלקת ההשפעה המרסנת על התוצר. בתרחיש זה, תוואי הפחתת הגירעון המומלץ עד שנת 2020 מתון יחסית לתרחיש הראשון של העמידה ביעדים הקיימים.
באשר לקיצוצים בהוצאות, מדגישים כלכלני המכון כי אפילו תקציב הביטחון יכול לספוג קיצוץ משמעותי של 3 מיליארד שקל. זאת אחרי ניתוח סטטיסטי, ראשון מסוגו כך לדברי הכלכלנים, של הוצאות הביטחון של ישראל - כנגזרת של ההוצאה לביטחון של מדינות העימות, לרבות איראן.
ניתוח זה העלה מספר ממצאים. למשל, ההוצאה האזורית לביטחון עלתה ריאלית ב-16 השנים בין 2011-1995 (בניכוי מקדמי אינפלציה) ב-32%, או בממוצע חשבוני של 2% לשנה. בתקופה זו ההוצאה בישראל עלתה מכ-12 מיליארד דולר לכ-16 מיליארד דולר בשנה, לעומת ההוצאה של מצרים, ירדן סוריה ולבנון - שעלתה רק מכ-7 מיליארד דולר לכ-9 מיליארד דולר. עם זאת, צמיחת התוצר בישראל הייתה מהירה מזו של מדינות העימות, ולכן ב-2011 ירד שיעור ההוצאה מהתוצר ל-6.2%.
בהקשר זה מדדו החוקרים את הקשר בין הוצאות הביטחון של ישראל להוצאות של ארה"ב ואויביה, והתוצאה מראה, להערכתם, כי בעשור האחרון ההוצאות של ישראל היו אמורות להיות קטנות יחסית בכ-3 מיליארד שקל בשנה. אם כי חלק מהפער מוסבר בהוצאות חד פעמיות, עקב מלחמות ומבצעים צבאיים. לפיכך, במבט קדימה, נראה לחוקרים כי יש מקום לקצץ 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, כדי לתרום לעמידה ביעדים התקציביים של הממשלה.
לא להרחיב את מעגל העוני
לעומת זאת, ממליצים כלכלני המכון שלא לקצץ את תשלומי ההעברה לביטוח הלאומי, כדי שלא להרחיב את מעגל העוני. הם מציינים שתקציב זה סבל די והותר בעשור האחרון, כאשר החל מ-2003 הייתה ירידה מתמשכת בתרומה היחסית של תשלומי ההעברה והמסים לצמצום אי-השוויון בהכנסה הפנויה, אשר בישראל היא בלאו הכי מהנמוכות בין מדינות ה-OECD. אבל ניתוח מעודכן מראה כי ב-2012 נעצרה הירידה.
במחקר נמצא כי חלקם של תשלומי ההעברה בכלל ההכנסה הפנויה ירד מכ-17% ב-2002, לכ- 13% ב-2011. במקביל, פחתה הפרוגרסיביות של קצבאות הביטוח הלאומי, והפגיעה משמעותית הייתה באוכלוסיות החלשות. שתי מגמות אלה הובילו לפיחות בתרומה של תשלומי העברה לצמצום אי-השוויון.
עוד נמצא כי השינויים בתשלומי ההעברה ב-5 השנים האחרונות, תאמו את השינויים שחלו במשתנים הדמוגרפיים והכלכליים. לכן, על פי הניתוח של כלכלני ון ליר, אין מקום לבצע בהם קיצוץ.
לפנייה לכתב/ת 
