הפסקות סיגריה = בזבוז 12 ימי חופש בשנה

מתברר כי עישון סיגריות אינו מזיק רק לבריאות, אלא גם למקומות העבודה: מבדיקה שערכה חברת עוקץ מערכות עולה כי עובד מעשן מבזבז כמעט 40 דקות בממוצע במשמרת לצורך עישון סיגריות. בחישוב חודשי שכולל 20 ימי עבודה, מדובר ב-756 דקות, שהם 12.6 שעות. בחישוב שנתי, מדובר על 9,072 דקות, שהם 151.2 שעות.

עוד כתבות בערוץ קריירה :

• כך תגיב ל"אפשר סיגריה": מדריך לנעשק בעבודה
• עובדים מעשנים מחפשים את דרכם לסיגריה
• רוצים להישאר מעודכנים? עשו לנו לייק בפייסבוק
  

בחישוב נלקח בחשבון שהעובד מנצל את זמן הפסקת הסיגריה לפעולות נוספות כמו ביצוע שיחת טלפון והופחתו 1.9 ימים, מה שמביא ל-4.4 ימים בשנה בסך הכל. על פי חישוב של 9 שעות עבודה, מדובר ב-11.7 ימים בשנה.

הבדיקה נערכה על ידי חברות שהתקינו את שעוני הנוכחות של החברה והורו לעובדים להקפיד על החתמת כרטיס נוכחות בכל פעם שנטלו הפסקה לצורכי סיגריה. בסך הכל מדובר בכ-10 חברות, שמעסיקות כ-4,324 עובדים, מתוכם 871 מעשנים ומעשנות.

מהנתונים עולה כי עובד מעשן נוטל בממוצע כ-4 הפסקות במהלך יום עבודה, במשמרת בוקר או אחר הצהריים, כאשר משך זמן הממוצע שניטל כהפסקה לצורכי עישון עומד על כ-9:45 דקות. המשמעות – העובד מבזבז כ-37.8 דקות במשמרת לצורכי עישון. עובד שמועסק במשמרת לילה נוטל כ-4.8 הפסקות בממוצע.

מבחינת הארגון מתברר כי מדובר בהפסד לא קטן - בחישוב רב שנתי של 20 שנות עבודה למשל, מדובר ב-88 ימים. אם בארגון עובדים כ-10 עובדים מעשנים, הרי שבחישוב חודשי ,מדובר על 126 שעות עבודה שירדו לטמיון.

10 עובדים מעשנים? זה 126 שעות בחודש(צילום: index open)

הבדיקה נערכה במהלך החודשים ינואר-פברואר. בעוקץ מערכות מציינים כי לאור סביר להניח שפרק הזמן שניטל לצורך עישון גדול יותר בשגרה, מכיוון שהעובדים נטו ליטול פחות הפסקות לאור הבקרה על דפוס העישון נטו העובדים. עוד נמסר כי זמן ההיעדרות שחושב כולל את משך ההגעה למקום המותר לעישון ואינו מתייחס למשך עישון הסיגריה נטו.

"מלבד ההשלכות הרפואיות החמורות שיש לעישון, ניתן לראות כי מדובר גם בדפוס פעולה שגורם לבזבוז זמן עבודה יקר, עליו משלמים המעבידים בפרט ואנו כחברה ככלל", מסר עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות. 

מה אומר החוק?

האם מעסיק חייב לאפשר לעבוד לצאת העובד להפסקת עישון? עו"ד דגנית לפידור זינגר, מומחית לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', מסבירה כי אין חובה שכזו, אם מדובר בחריגה מההפסקות שנקבעו על פי חוק שעות עבודה ומנוחה.

לפידור מסבירה כי על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, יום עבודה של 6 שעות ומעלה תופסק העבודה למנוחה של 3/4 שעה לפחות, כולל הפסקה רצופה של חצי שעה ביום. בנוסף קיים היתר של שר התמ"ת לפיו מותר להעסיק 8 שעות ללא הפסקה עובד שאינו עובד בעבודת כפיים 6 ימים בשבוע, ו-9 שעות ללא הפסקה במקום שעובדים בו 5 ימים בשבוע, בעבודה שאינה עבודת כפיים.

לפידור מוסיפה כי בהפסקה הרצופה שאורכה חצי שעה - רשאי העובד לצאת ממקום העבודה וההפסקה לא תחשב כחלק משעות העבודה, זאת אלא אם כן נוכחותו הכרחית לתהליך העבודה והוא נדרש להישאר בעבודה, אז ההפסקה תחשב לחלק מיום העבודה.

מעבר לכך קובע חוק שעות עבודה ומנוחה שעובד רשאי להתפלל במהלך יום עבודתו בהתאם לדרישות דתו ובהתאם לצורכי העבודה ואילוציה. עוד קובע החוק, כי עובד זכאי במהלך יום עבודתו להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר השירותים בהתאם לצרכיו. הוראה דומה אינה קיימת לגבי הפסקות עישון ולפיכך אין חובה לאפשר זאת לעובד מעבר להפסקות שצויינו.

והאם מעסיק יכול לפטר עובד שמתחיל לעשן לאחר שהתחיל לעבוד? "ככל שהעובד אינו מעשן בשעות העבודה - הרי שלפטר אותו בגלל שהוא מעשן זו פגיעה בפרטיותו", אומרת לפידור. "ככל שעבודתו לא נפגעת - זוהי אינה עילה לפיטורים. ככל שעבודתו נפגעת כתוצאה מהעישון, אזי ככל עובד אחר שאינו עובד לשביעות רצון המעסיק- ניתן לפטר אותו".