בדרך לאופוזיציה: החרדים נגמלים מהסם הציוני
כעת משלמים החרדים על ההתעמרות ארוכת השנים בציבור הישראלי ועל גבהות ליבם. ההליכה לאופזיציה, היא עת להכיר בכישלון דרכם: מעבר לגידול הדמוגרפי, הם לא רשמו שום הישג או יצירה משמעותית בדברי ימי מדינת ישראל
<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו >>
איכה ישבה בדד עסקונה רבתי עם? איך בחרה ההשגחה הפרטית דווקא בר' יאיר ובר' נפתלי להרכבת הקואליציה? כיצד מעזים הסרוגים להפר את מצוותם, האין הם יודעים את מקומם (בגולני)? כך או כך, נראה שהחרדים כלל לא התכוננו ליום בו לא יהיו סמוכים עוד על סיר הצ'ולנט הציוני.
המבקר באתרים החרדים מגלה כי הם זועמים, מבוהלים, נעלבים ובעיקר מאיימים. חביבה עליהם במיוחד הפנטזיה שבה הם חוברים לשמאל, ומפנים יישובים של שנואי נפשם החדשים הלאומיים או מחרימים מוצרי התנחלויות, כולל את אלו המיוצרים באיזורי התעשיה השוקקים של עמנואל וקרית ספר. בעיתונות החרדית, לפיד הוא פרעה של ימינו, אך הפעם בליווי אח יקר העונה לשם בנט, שכבר הוציא עצמו מכלל ישראל באקזיט מטורף.
גם אחשדרפני המגזר עולים להתקפה דמיקולו. גפני, במופע אימים מושקע, הפחיד נורא את לוחמי ישיבות ההסדר כשהכריז כי יחשוף אצלם "שחיתויות", שככל הנראה, נגלו לו רק לאחר שנדחה מהממשלה. אבל השיא הגיע באיומיו של פרוש כי החרדים ירדו מן הארץ, ואולי אף יעבירו את עולם התורה ברילוקיישן לגלקסיה אחרת.
משלמים על חטאיהם
משום מה, מכל עמי הארצות ומשפחות האדמה, רק החרדים רואים בהליכה לאופוזיציה גזירת שמד נוראית. בכל בחירות הולכים כמה עשרות ח"כים ומתיישבים על ספסלי האופוזיציה, אך רק מפלגות האל רואות בכך את חורבן הבית. וכל כך למה? יען התמכרותם לסם הציוני, ולאו דווקא באמצעות דיל עם "עלה ירוק".
כעת משלמים החרדים על ההתעמרות רבת שנים של עסקניהם ונושאי כליהם בציבור הישראלי. על הבדלנות, על הבטלנות, על אי לקיחת האחריות ויותר מכל – על חטא היהירות. ציבור שהליכותיו תואמות לכל הגדרה של "אידיאולוגיה טוטליטרית", השתרר באדנות על חייהם הפרטיים של אזרחי מדינה דמוקרטית והתיימר לאכוף עליהם את הליכותיו הטרחניות. כיצד להינשא, כיצד להתגרש, כיצד להתלבש (בכותל), כיצד להתגייר ואפילו העזו להכריז על פתיחת עונת החורף באמצעה של אשמורת קיץ.
אך למרות שפע הפורענויות שפקדו אותם, איש במגזר הקדוש אינו מעלה על דעתו התורנית חשבון נפש. את האיבה שרוחש להם הציבור, הם מנמקים בשלל שמות-עצם, במנעד שבין "קנאה" לבין "הסתה". אנחת הרווחה הקולקטיבית מדחיקתם לאופוזיציה, אינה מגיעה לאוזניהם. בכל זאת לא תמצא בכל גבול ישראל, מבני ברק ועד קרית ספר, ולו מניין חרדים שיבקר באופן מעשי את עסקניו הגחמניים.
הסרוג עושה הכל יותר טוב
על עסקני הציבור החרדי להביט בראי ולהכיר בכישלון המוחלט של דרכם. מעבר לגידול דמוגרפי,
לא הצליחו לרשום שום הישג ושום יצירה משמעותית. לא בתחום החומרי ולא בתחום הרוחני. כפי שמתברר מחרדתם, תלויים הם לחלוטין במדינה החילונית בכל הנוגע לביטחון, כלכלה, רפואה ומה לא.
עם כל האמביוולנטיות כלפי הציבור דתי-לאומי, יש לחרדים הרבה מה ללמוד ממנו. עם יד אחת קשורה מאחורי האפוד והפק"ל, עושה הסרוג הכל טוב יותר מהם. בתחום היצירה התורנית, במשק העבודה ובכלל בתרומתו לעם היושב בציון. אם לא יעשו החרדים שינוי דרמטי וימשיכו באותה גבהות לב, לא יגיעו לשום מקום. בדרך בה הם צועדים לא ירחק היום בו יעלו עליהם הסרוגים אפילו במגרש הביתי שלהם – עסקאות אפלות עם בני ברית מפוקפקים בדרך לעוד קואליציה.
לפנייה לכתב/ת 
