שדות של אירוסים: זה הזמן לטיול בגלבוע

הר הגלבוע מצטיין בשפע של מינים ובמגוון עשיר ביותר של צמחים. אין דומה המדרון הצפוני, הפונה אל עמק חרוד, למדרון המזרחי, הפונה אל בקעת בית שאן.

השוני במבנה הקרקע, בכוון המדרון, בשיפוע ההר, בגובה מעל פני הים ובכמות המשקעים, גורם לשוני שבין מיני הצמחים ולהבדלים בין מגוון הצמחים שבגלבוע.

עוד טיולי פריחה בערוץ התיירות:

• חורף בעמק האלה: הפריחה קיימת מעתה ועדולם
• פריחת התורמוסים: חוויית טיול באולטרה-סגול
• שמורת נוב מציגה: אירוס הביצות בתחפושת צהובה 
  

מגוון של אירוסים בגלבוע. אירוס אחר הצהריים (צהרון)(צילום: משה קשי)

למי שמטייל בימים אלה בגלבוע, צפויה חוויה של שכרון חושים. מרבדים ענקיים של שטיחי פרחים תוצרת הטבע בשלל צבעים משכר - מסגול עד אדום, עם כל צבעי הקשת וגווני הביניים.

פרפרים בשלל מופעים ומינים אשר מרחפים מפרח לפרח בהתרגשות, חיפושיות ודבורים אשר מבקרות אצל הפרחים בתאוותנות ולהיטות אין קץ כאילו מכריזים הם: "האביב כבר כאן"!

לא תצליחו לפספס אותו בגלבוע. פרח כלך מצוי(צילום: משה קשי)

ה"גל האדום"

הגלבוע מהווה מקום מפגש ואזור מעבר בין סוגים רבים של צמחים: צמחים השייכים לאזור הים תיכוני וצמחים של האזור הערבתי. רקפות בשלל גוונים. הכלניות יחד עם הנוריות, הצבעונים והדמומיות הן ה"גל האדום".

לקראת פסח יצטרף אל ה"קבוצה האדומה" גם הפרג. בחלקים אחרים של הגלבוע, בעיקר בחורבות ואדמות עמוקות, יש את ה"גל הצהוב" שעיקרו - פרחים צהובים ובראשם החרצית העטורה והחלבלוב מגובשש. ממשפחת הסחלביים נפוצים עתה: הסחלב הפרפרני ודבורנית דינסמור. תלתנים במינים שונים ובצבעים רבים, נץ החלב ההררי לצד הפישתה השעירה.

כן ניתן לראות את הדרדר הכחול, לשון הפר הסמורה ואירוס אחר הצהריים, הידוע גם בשם צהרון. בהר ברקן צומח עכובית הגלגל לצד קחוון, וצמח הכלח המצוי שבימים אלה בשיא תפארתו ופריחתו המתמרת לגובה, כאילו אומר: מה לי ולננסים שמסביבי?

מחכה לכם בפריחתה הלבנה. מרווה ריחנית(צילום: משה קשי)

הרוס על האירוס

אך מעל לכולם נמצא הצמח אשר שם ההר נקרא עליו, ועליו תפארתו: "אירוס הגלבוע" ("איריס" מיוונית - "קשת הענן". בעברית מכונים כל המשפחה "אירוס" וגם על פי אבן שושן).

אירוס הגלבוע הוא אחד היפים והמיוחדים שבפרחי ארצנו. הוא שייך לקבוצת אירוסים שהוצע עבורם השם "אירוסי ההיכל" על שום צורתם המפוארת. אירוסי ההיכל גדלים בארצנו בקו המפריד את החבל הערבתי (האיראני-טוראני) מהחבל הים תיכוני, וכולם צומחים באזורי בתה פתוחים. אירוס הגלבוע מצוי בדרום הגולן והבשן, בעמקי הירמוך והרוקד, באזור בקעת הירדן וכמובן גם בגלבוע.

זהו כל תחום תפוצתו של צמח נהדר ומרהיב זה בעולם, ולכן חשוב לשמור עליו, לא לקטוף, לא לעקור וגם לא לרמוס בטעות את ניצני צמח זה. רשות הטבע והגנים גידרה שביל הליכה בשמורת האירוסים שבגלבוע לטובת המטיילים, וגם כדי להגן על ניצני האירוסים שזה עתה נבטו (נא לא לעבור את החבלים ולהסתפק בתצפית באירוסים שמסביב).

אחד היפים והמיוחדים שבפרחי ארצנו. אירוס הגלבוע(צילום: משה קשי)

אל תקטוף נערי

זכור לי כיצד בשנות ילדותי בעמק, יצאנו חבורת נערים שנקראה "ילדי פלטי סלע" ואיבקנו את האירוסים

שבגלבוע, על מנת להגדיל את תפוצתם. משנות ה-70 עד שנות ה-2,000 אמנם חלה עלייה בכמות האירוסים, אך בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית ומדאיגה במספרם.

כבר מימי קדם מבנהו המושלם ויופיו של פרח זה משכו את תשומת ליבו של האדם. כך, למשל, תבליטים עם ציור האירוס מופיעים על קבר פרעה, תחותמס ה-3, מלך מצרים. בנוסף, האירוס מופיע כסמל אצולה צרפתי וכמובן כסמלה של החברה להגנת הטבע (אירוס שחור). שומה גם עלינו לשמור מכל משמר על האירוס בארצנו.

"זה זמן האביב", הכריזו החרקים ואכן, הר הגלבוע כולו אומר: בואו, צפו, טיילו, חוו ותיהנו.