פיילוט: סטודנטים ישמשו כוועד בית ויקבלו מלגה
מי צריך חברת ניהול? רשויות מקומיות והאגודה לתרבות הדיור מכשירים סטודנטים לסייע בניהול ועד הבית. בינתיים מדובר בפיילוט בצפון, בבניינים של מעוטי יכולת. "תוך 3 חודשים, במקום באנגים בחצר היתה תאורה ושתילים", מספר סטודנט
השכן בקומה הראשונה לא משלם דמי ועד? בקרוב ועד הבית יקבל רוח גבית מסטודנטים שיסייעו לו לטפח את הרכוש המשותף - ובתמורה יקבלו מלגת לימודים.
כתבות נוספות בערוץ הנדל"ן :
- דיור ציבורי: אחרי 15 שנה הממשלה לא החליטה
- ת"א: תוספת של 100 דירות לזכאי משרד השיכון
- חריש: רוכשי דירות נדרשים לממן הקמת בית כנסת
תפקיד ועד הבית נחשב, בעייני רבים, לתפקיד כפוי טובה, ובבניינים רבים אין ועד בית מתפקד. מציאות זו מביאה להזנחת הרכוש המשותף ולמראה לא אסטטי במרחב הציבורי. הסיבה לבעייתיות היא כפולה: האחת, אי רצון להשקיע בתפקיד ללא תמורה, והשנייה היא בעיית גביית הכספים המתישה שמביאה לסכסוכי שכנים.
במסגרת המיזם, תעניק האגודה לתרבות הדיור הכשרה מלאה על חשבונה. הסטודנטים ילמדו על פעילות האגודה וסל השירותים שלה, על תפקיד ועד הבית בהיבט המשפטי והחברתי-קהילתי. כמו כן הם יקבלו מיומנויות גישור בין שכנים מסוכסכים, מיומנויות תקשורת בין אישית, יכולת לגייס ולאתר דיירים "איכפתניקים" ועוד. לבסוף, כל סטודנט יהיה אחראי על בניין מסוים ויסייע ודייריו לנהל את עניני הרכוש המשותף שלו, עד שיאותר ועד בית מתאים שמוכן לקבל את האחריות לבניין באופן עצמאי, יעיל ומוצלח.
זה לא שכונת פאר: הדר בחיפה לדוגמא
פיילוט ראשון של מלגת "ועד בית מלווה" כבר החל לצאת לדרך במספר יישובים בצפון, ביניהם חיפה, פרדס חנה וקריית שמונה בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. במסגרת קבלת המלגה, יתחייבו הסטודנטים להשתלב במיזם הקהילתי חברתי, בהתאם לקריטריונים שיקבעו ע"י הרשות המקומית.
בשכונת הדר בחיפה, בה תומכת עיריית חיפה, הפרויקט פועל מזה מספר חודשים. לאון רפפורטה, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה המשמש כמרכז פרויקט ועד הבית המלווה בשכונה, מספר: "בנינו מערך של כ-4-3 מפגשים על מנת להכשיר את הסטודנטים לתפקד כוועד בית. לרוב מדובר בבניין בו גרים הסטודנטים כחלק מתוכנית כפר הסטודנטים שנועדה לתמוך בשכונה". תוכנית כפר הסטודנטים מעודדת סטודנטים לעבור לגור בשכונת הדר הכרמל בחיפה, ולקחת שם חלק בפעילות חברית שתקדם את השכונה.
כתבות נוספות בנושא ועד הבית
לדברי רפפורטה, יש כבר לא מעט הצלחות. "ראשית מתחילים לכנס אסיפת דיירים, ולשם מגיעים נציגי המחלקה לשירותים חברתיים מהעירייה ורואים מה הצרכים של הבניין. יש בניינים שסבלו מהזנחה בחצר, ויש כאלו שאפילו לא היה שם חשמל בשל חובות שלא שולמו שנים. קידמנו מפגש בו כל הדיירים התכנסו ומחלקת הרווחה סייעה לדוגמא בפנסים סולאריים על מנת שיהיה אור בכניסה לבניין. תאורה בבניינים שכאלו היא קריטית, שכן עכשיו לא נכנסים טיפוסים מפוקפקים לבניין".
דודו מגן , שגם הוא לוקח חלק ביצועי בפרויקט, מספר כי אומנם בדרך כלל תפקיד ועד הבית הוא משעמם והעיסוק בו הוא סביב דברים ש"אינם ברומו של עולם", אך במקרה של בניינים מוזנחים מדובר בשינוי הופך עולמות. "בבניין בו אני גר, בתוך שלושה חודשים, המקום הפך מבניין עם באנגים ומזרקים בחצר למקום עם תאורה וגינה של שתילים".
"יש משהו מאד חשוב, ולא מובן מאליו בשכונות שכאלו, והוא לקיחת אחריות מעבר למרחב הפרטי", מוסיפה ענבל לוי-לייבוביץ, המנהלת את תוכנית כפר הסטודנטים. לדבריה, "דרך הפעולה של ועד בית משפרת את פני השכונה והעבודה היא לא פשוטה. לתושבים יש חוסר אמון וסקפטיות".
לוי-לייבוביץ מספרת כי המלגה השנתית אותה מקבל סטודנט בפרויקט כולו כוללת כ-9 שעות נתינה לקהילה בשבוע ובתמורה הוא זוכה למלגה של כ-14,500 שקל בשנה. המימון מגיע מעיריית חיפה, מפר"ח, מויצ"ו ומעמותת קהילת הדר.
ועד בית מתפקד מביא לפחות אלימות
"יש בתים משותפים רבים, בכל חתכי האוכלסיה, שיש להם קושי מסוים לנהל את עניני הרכוש המשותף באופן תקין", מסביר ל-ynet ראובן צדוק, מנכ"ל האגודה לתרבות הדיור. לדבריו, הסיבות יכולות להיות מגוונות: חוסר זמן, חוסר מוטיבציה, חוסר מודעות, תסכול בגלל שכן מרדן, ועוד כהנה וכהנה. לדבריו, "כתוצאה מכך חלה הידרדרות באיכות החיים בבניין, מה שמקרין באופן ישיר גם על סכסוכים ואלימות בין שכנים שהולכת וגוברת".
שלומי אור, ממונה תרבות הדיור במחוז צפון מוסיף: "הפרויקט שהחל כפיילוט במחזור שלנו כבר נחל הצלחה. בחיפה לדוגמא לוקחים כעת בפרויקט כ-14 סטודנטים בשכונה מעורבת של עולים חדשים, ערבים וחרדים. מיותר לציין שבגלל הבדלי שפה ותרבות יש קושי לנהל בניין יחד, ושם קירוב הלבבות מרגש ממש.
"יש לציין שמדובר בפרויקט ראשוני שמעולם לא נעשה כמותו בישראל. מעבר לשיפור באיכות החיים ובתקשורת, יש לו פוטנציאל גדול לעקור את הרעה החולה שנקראת אלימות".
לפנייה לכתב/ת 
