הכנסת אישרה: אישור התקציב יידחה לאוגוסט
הצעת הממשלה, לדחיית מועד אישור התקציב ב-135 יום, אושרה בקריאה שלישית. בוועדת הכספים ביקש ח"כ עופר שלח בשם שר האוצר הנכנס, יאיר לפיד, עוד 5 ימים כדי "ללמוד את העניינים", אך נסוג מבקשתו עקב ההתנגדות בוועדה
מליאת הכנסת אישרה אחר הצהריים (ג') את הצעת החוק הממשלתית לדחיית מועד אישור תקציב 2013 בממשלה ובכנסת ב-135 יום, עד ראשית אוגוסט. זאת במקום החוק הקיים שהגביל את המועד ל-45 יום בלבד, במקרה בו אישור התקציב מתעכב בגלל בחירות לכנסת, והוא לא מאושר עד סוף שנת הכספים.
- יאיר לפיד נכנס למשרד האוצר
- הממשלה אישרה: התקציב יאושר תוך 135 יום
- קיצוץ מס' השרים יחסוך רק כ-25 מיליון ש' בשנה
- הכלכלנים חלוקים: כדאי להגדיל את התקציב?
החוק התקבל בקריאה שלישית ברוב של 56 תומכים, 10 מתנגדים (8 מהסיעות הערביות ו-2 מיהדות התורה) ו-15 נמנעים (9 מהעבודה, 4 ממרצ, 1 מיהדות התורה ו-1 מש"ס).
בקריאה שנייה תמכו בחוק 69 ח"כים והתנגדו 9 ח"כים. לאחר מכן ביקש ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) לראות בקריאה השלישית הצבעת אי אמון בממשלה, והצעת אי האמון נדחתה לנוכח קבלתו הסופית החוק.
בלוח הזמנים החדש והזמני, שהתקבל כהוראת שעה לשנה זו בלבד, הממשלה מקבלת 85 יום מהשבעתה כדי להכין ולאשר את התקציב. בנוסף, הכנסת תקבל 50 יום לאישור התקציב ב-3 קריאות. האישור ניתן בהסכמה מראש של הקואליציה והאופוזיציה, אחרי שהאחרונה איימה לטרפד את החוק בפיליבסטר של נאומים ללא קץ, כשהממשלה קצבה לכנסת בהצעתה המקורית רק 30 יום לדיונים.
מוקדם יותר אושר החוק פה אחד בוועדת הכספים. בדיון בוועדת הכספים ביקש ברגע האחרון ח"כ עופר שלח (יש עתיד), בשם שר האוצר יאיר לפיד, עוד תוספת של 5 ימים כך שהמועד יידחה ב-140 יום. שלח ביקש להתחשב בממשל החדש ש"צריך ללמוד את העניינים".
הוא נסוג לאחר שנוכח כי הבקשה מקוממת את חברי הוועדה. אחת הטענות היתה שהדחייה תבוא על חשבון פגרת הקיץ של הכנסת שמתחילה בראשית אוגוסט. ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) טען כי זו "גחמה של פקידי האוצר" כפי שהוא מכיר אותם, שאין לה הצדקה, כי הם מסוגלים לסיים את העבודה בכל לוח זמנים שיוכתב להם.
שטייניץ: אם תתנגד לתקציב דו-שנתי תשבור מפרקת
ועדת הכספים קבעה במפורש כי לוח הזמנים החדש מיועד לאישור תקציב 2013 בלבד, ואם הממשלה תחליט להגיש תקציב דו-שנתי גם ל-2014, היא תידרש להעביר חקיקה נוספת ונפרדת. עם זאת, עמדה באוויר האפשרות הסבירה כי לממשלה לא תהיה ברירה אלא להגיש תקציב דו-שנתי.
מאחר שהדיון נערך בהרכב הזמני של הוועדה, בראשות היו"ר הקודם שלה ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שעבר לאופוזיציה, הוא הרשה לעצמו להודיע שהוא מתנגד לתקציב הדו-שנתי ולכן הסכים להעביר רק את חוק דחיית המועד.
"שר האוצר לפיד אמר לי כי טרם החליט בעניין היקף התקציב, כי הוא לומד את העניין, אבל אפשר שהתקציב יהיה דו-שנתי", אמר גפני וקרא לוועדה לתמוך בתיקון החוק. "מדובר בתקציב שיכלול קיצוץ גדול מאוד ויש לאפשר לכנסת זמן סביר לדיונים על התקציב וחוק ההסדרים שיתלווה אליו".
ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד-ביתנו) ציין כי "לשר האוצר לא תהיה ברירה אלא להגיש תקציב דו-שנתי, ולוח הזמנים שבהצעת החוק מרמז כי הוא נקבע בכיוון זה. בכל מקרה באוגוסט של כל שנה רגילה הממשלה כבר סיימה את הכנת תקציב השנה הבאה, כך שבסופו של דבר גם אנחנו נידרש בפועל לטפל בשני תקציבים".
ריבלין, יו"ר הכנסת לשעבר, הזהיר מתוך היכרות יסודית של החוק, כי אם הממשלה והכנסת לא יעמדו בלוח הזמנים, החוק מחייב את הממשלה להתפטר ואת הכנסת להתפזר וללכת לבחירות חדשות. היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד שגית אפיק, ציינה כי החוק מסמיך את ועדת הכספים להורות לממשלה להקדים את מועד הגשת החוק לאישור הכנסת, אם כי בפועל סמכות זו לא נוצלה עד כה והממשלה מיצתה את לוח הזמנים שהוקצב לה עד ליום האחרון.
אתמול (ב') סיפר בכנסת שר האוצר היוצא, יובל שטייניץ, כי בחפיפה הקצרה שהיתה לו עם השר לפיד ערב העברת התפקיד, הוא הזהיר אותו "שאתה הולך לשבור את המפרקת אם תתנגד לתקציב הדו-שנתי". הסיבה לכך, כפי שטוענים באוצר, היא שהמבנה הדו-שנתי מאפשר לפרוס על פני שנתיים את סתימת הבור התקציבי שמתקרב ל-40 מיליארד שקל. הליכה לתקציב של 2013 בלבד תחייב לדחוס את כיסוי הגירעון הענק הזה בשנה אחת, ואם ההחלטה נופלת לקראת סוף השנה, הקיצוצים הנדרשים יהיו כה אכזריים עד שהם יאלצו להשבית שירותים בהעדר כיסוי תקציבי.
גפני ללפיד: לא תוכל לשאול איפה הכסף
לפני הצהריים עברה הצעת החוק בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ברוב של 64 תומכים מול 7 מתנגדים מהסיעות הערביות. את הצעת החוק נימקה שרת המשפטים, ציפי לבני, ולא שר האוצר לפיד, מאחר שמדובר בתיקון חוק יסוד (של תקציב המדינה). לבני אמרה, "השר יושב כאן ושומע את הכל". היא ציינה כי הצעת החוק מאזנת בין אילוצי הדחייה הממושכת של אישור החוק לצורך "לשקף בתקציב את מדיניות הממשלה החדשה ואת הנסיבות הפיסקליות המיוחדות שלו". הנסיבות הן הגירעון הענקי.
גפני ניצל את במת הדיון במליאה כדי לשאול את שר האוצר החדש אם כוונתו המוצהרת להיטיב עם שכבות הביניים תתורגם בפעולה להוזלת תעריפי החשמל והמים. "אחרת מה תעשה כשתבקש להיטיב ופקידי האוצר יטיחו בפניך את הגירעון? אותם כבר לא תוכל לשאול איפה הכסף. זה יהיה מבחנו של השר אם הוא עומד במלה שלו או מתנהג כמו קודמיו. מצדי אני מתחייב ללכת אתך אם תעשה מה שהבטחת בבחירות".
לגבי לוח הזמנים שבהצעת החוק לא נאמר במפורש אם מדובר בתקופות כרונולוגיות שוטפות או בימי עבודה, שכן אם המניין לא כולל שבתות וחגים אישור התקציב עלול להידחות למועד מאוחר יותר באוגוסט.
בינתיים, עד לאישור התקציב מתי שלא יקרה, תקציב הפעולות של הממשלה יינתן למשרדים על בסיס חודשי של 1/12 מתקציב 2012, כשבפועל מדובר בסכום לא גדול שהוא רק כשליש מהתקציב המלא אחרי ניכוי ההוצאות הקשיחות לשכר ולהחזר חובות והתחייבויות.
טרם נקבעו חברי ועדת הכספים
ועדת הכספים תמשיך להתקיים בהרכבה הזמני עד למינוי חברי ההרכב הקבוע במועד שטרם נקבע. אתמול נקבע רק ההרכב הסיעתי של הוועדה המונה 17 ח"כים, שנחלקים בין הליכוד-ביתנו (5), יש עתיד (2), העבודה (2), הבית היהודי (2), התנועה (1) ש"ס (1), יהדות התורה (1), מרצ (1) ורע"מ (1). לפי חלוקה זו יש לקואליציה רוב של 11:6.
רוב הסיעות מתקשות להחליט על איוש המקומות שהוקצו להן, למעט הבית היהודי, שאחד מ-2 נציגיו, ח"כ ניסן סלומינסקי מיועד לראשות הוועדה, כשלצדו ח"כ איילת שקד. רק לאחר האיוש המלא יתכנס ההרכב הקבוע ויבחר רשמית, בחירה פורמלית, את היו"ר הקבוע. המועד הזה לא יפול לפני שבוע פסח.