סך עמלות הבנקים ב-2012: כ-15 מיליארד שקל
הרווח ירד, העמלות עלו: רווחי 5 הבנקים הגדולים ב-2012 עמדו על 6 מיליארד שקל. עלות שכר המנכ"לים ב-5 השנים האחרונות: יותר מ-200 מיליון שקל. שיאן השכר: מנכ"ל מזרחי-טפחות, אלי יונס
הרווח המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים בשנת 2012 הגיע לכמעט 6 מיליארד שקל, לעומת 7 מיליארד שקל ב-2011, ירידה לה "תרם" בעיקר בנק לאומי. עם זאת היקף העמלות שגבו הבנקים דווקא גדל ועמד על 14.8 מיליארד שקל לעומת 14 מיליארד שקל, אשתקד.
- עמלות חברות האשראי ב 2012: 3.6 מיליארד שקל
מסיכום הדוחות הכספיים של הבנקים, שפורסמו השבוע, עולה כי השכר המצרפי של חמשת מנכ"לי הבנקים עמד בשנת 2012 על 30.6 מיליון שקל, לעומת כ-38 מיליון שקל בשנה הקודמת. בדיקת הנתונים ב-5 השנים האחרונות מעלה כי משנת 2008, מאז החל המשבר הכלכלי העולמי, עלו חמשת מנכ"לי הבנקים לבעלי המניות שלהם יותר מ-200 מיליון שקל.
שיאן השכר במערכת הבנקאית הוא אלי יונס, מנכ"ל מזרחי-טפחות, שהציג גם את התשואה הגבוהה מבין הבנקים, על ההון העצמי. עלות שכרו המצטברת ב-5 השנים האחרונות עמדה על 61 מיליון שקל. עלות שכרו ציון קינן מנכ"ל הפועלים, שהציג את הרווח הגבוה ביותר במערכת, הגיעה ל- 43 מיליון שקל ומנכ"ל דיסקונט, ראובן שפיגל, קיבל 39 מיליון שקל.
פועלים: 5.1 מיליארד שקל עמלות
בנק הפועלים רשם רווח נקי של 2.54 מיליארד שקל בהשוואה ל-2.74 מילארד שקל בשנת 2011, ירידה של 7.4%. עם זאת יש לציין כי הבנק עדיין מציג את הרווח הגבוה ביותר במערכת הבנקאית.
שיעור תשואת הרווח הנקי להון עצמי הגיע בשנת 2012 ל-10.1% בהשוואה ל-12.0% בשנת 2011.
ההכנסות מעמלות הסתכמו ב-5.1 מיליארד שקל. את הנתח הגדול ביותר תרמו עמלות כרטיסי האשראי בעיקר מחברת הבת ישראכרט - בסך 1.6 מיליארד שקל. עמלות דמי ניהול חשבון לבדם, הכניסו לבנק כמעט מיליארד שקל.
עלות שכרו של יו"ר דירקטוריון הבנק עמדה על 8.4 מיליון שקל ושכרו של מנכ"ל הבנק ציון קינן הגיע ל-8.1 מיליון שקל. עלות שכרם של חמשת הבכירים בבנק עמדה על 33 מיליון שקל. הוצאות השכר בבנק הגיעו במהלך שנת 2012 ל-5 מיליארד שקל.
צניחה חדה ברווחי לאומי
בנק לאומי רשם ירידה חדה ברווחים עם רווח נקי של 931 מיליון שקל לעומת רווח של 1.89 מיליארד שקל ב-2011 - צניחה של 51%.
| הרווח הנקי | ההכנסות מעמלות | הוצאות השכר | שכר המנכ"ל | |
| פועלים | 2,542 | 5,100 | 4,950 | 8.1 |
| לאומי | 931 | 4,200 | 5,300 | 5.15 |
| דיסקונט | 802 | 2,700 | 3,440 | 4 |
| מזרחי-טפחות | 1,080 | 1,420 | 1,700 | 8.2 |
| הבינלאומי | 577 | 1,360 | 1,630 | 5.2 |
*הסכומים מעוגלים
הירידה החדה ברווח נבעה בעיקר מהפרשה שביצע הבנק ברבעון הרביעי של השנה על רקע חקירת רשויות המס בארה"ב, שגררה הפסד של 259 מיליון שקל.
בתחילת החודש פרסם לאומי אזהרת רווח בגין חקירות שמנהלות הרשויות בארה"ב בחשד להעלמות מס של לקוחות הבנק. כמו כן נרשמה ירידה חדה בערך ההחזקות הריאליות של הבנק בחברות פרטנר והחברה לישראל.
התשואה על ההון של הבנק הסתכמה ב-3.8% בלבד, וזאת בהשוואה לתשואה על ההון של 8.3% ב-2011 וההכנסות מעמלות הגיעו ל- 4.2 מיליארד שקל.
עלות שכרה של מנכ"לית הבנק, רקפת רוסק-עמינח, הסתכם ב-5.15 מיליון שקל ודוד ברודט, יו"ר דירקטוריון הבנק, נהנה מעלות שכר של 3.3 מיליון שקל. מי ששימשה עד חודש אפריל 2012 כמנכ"לית הבנק, גליה מאור, קיבלה 2.2 מיליון שקל.
עלות שכרו של ברוך לדרמן, משנה למנכ"ל וראש החטיבה הבנקאית, הסתכמה ב-7.24 מיליון שקל. שוקי בורנשטיין, מנכ"ל בנק לאומי למשכנתאות, קיבל 6.7 מיליון שקל. סך הוצאות השכר בבנק הגיעו ל- 5.3 מיליארד שקל.
3.44 מיליארד שקל, הוצאות שכר
רווחי בנק דיסקונט הסתכמו ב 2012 ב 802 מיליון שקל לעומת 847 מיליון שקל בשנת 2011, ירידה בשיעור של 5.3%.
התשואה נטו להון המיוחס לבעלי המניות של הבנק במהלך 2012 עמדה על 7.1%, לעומת שיעור של 8.2% בשנת 2011.
סך ההכנסות מעמלות בבנק במהלך השנה שחלפה הגיע ל-2.7 מיליארד שקל.
עלות שכר יו"ר הדירקטוריון, יוסי בכר, עמדה על 3.1 מיליון שקל. ראובן שפיגל מנכ"ל הבנק קיבל 4 מיליון שקל ויעקב טננבאום, מנכ"ל בנק מרכנתיל מקבוצת דיסקונט, שפרש מתפקידו לאחרונה, קיבל עבור 2012 שכר של 3.9 מיליון שקל. עלות שכר חמשת הבכירים בבנק הגיע קרוב ל- 18 מיליון שקל.
מספר העובדים בבנק, נכון לסוף שנת 2012 עמד על 9,142, כאשר הוצאות השכר הגיעו ל- 3.44 מיליארד שקל.
שיאן השכר במערכת הבנקאית
הרווח הנקי של מזרחי-טפחות הסתכם ב-1.08 מיליארד שקל לעומת 1.04 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד - גידול של 3%.
סך ההכנסות מעמלות בבנק במהלך שנת 2012 הגיע ל 1.42 מיליארד שקל.
עלות שכרו של יו"ר דירקטוריון הבנק ב-2012, יעקב פרי, עמדה על 2.29 מיליון שקל וזאת עבור 60% משרה. יש לציין כי עבודתו של פרי בבנק הסתיימה בסוף חודש אוקטובר 2012, כך שמדובר בשכר עבור 10 חודשים. עלות שכרו של אלי יונס, מנכ"ל הבנק, עמדה על 8.18 מיליון שקל. שכר חמשת הבכירים בבנק הגיע ל- 18 מיליון שקל.
הבנק הציג תשואה שנתית על ההון של 13.1%, הגבוהה במערכת הבנקאית, בהשוואה לתשואה על ההון של 14.6% ב-2011.
מספר המועסקים בבנק במשרה מלאה, נכון לסוף 2012, עמד על 5,670 והוצאות השכר במהלך השנה הגיעו ל-1.7 מיליארד שקל.
הרווח הנקי של הבנק הבינלאומי הסתכם ב-577 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של 480 מיליון שקל ב-2011.
ההכנסות מעמלות בבנק עמדו במהלך שנת 2012 על 1.36 מיליארד שקל. עלות שכרה של מנכ"ל הבנק, סמדר ברבר-צדיק עמדה על 5.2 מיליון שקל. שכרו של יו"ר הדירקטוריון, רוני חיזקיהו (עד לפני שנתיים המפקח על הבנקים) הגיע ל-3 מיליון שקל. שכר חמשת הבכירים בבנק, במהלך השנה שחלפה הגיע לכ-15 מיליון שקל. ההוצאות על משכורות בבנק הגיעו ל- 1.63 מיליארד שקל.
עודף רגולציה? "אנחנו צריכים להרוויח"
ברקע פרסום הדוחות הכספיים של הבנקים פרסם השבוע המפקח על הבנקים את הדוח הסופי של הוועדה לבחינת התחרות במערכת הבנקאית שבחנה את הכשלים במערכת, הקשורים במגזר משקי הבית והעסקים הקטנים.
בבנקים אמנם לא הופתעו ונערכו מראש ליישום המסקנות שישפיעו עליהם לא מעט. (על פי הערכות הבנקים, עלות יישום המלצות הוועדה, עשויה להגיע לכ-600 מיליון שקל). עם זאת הביעו שם מורת רוח גדולה מהמסקנות.
לטענת מנכ"ל בנק דיסקונט, ראובן שפיגל, למרות הצהרת הפיקוח, לפיהן בין פרסום מסקנות הביניים ביולי האחרון ועד לגיבוש המסקנות הסופיות – שמעו חברי הוועדה את הסתייגותם של גורמים שונים ונשקלו הערותיהם, בפועל מדובר במראית עין בלבד.
במסיבת עיתונאים שהתקיימה אתמול, אמר שפיגל "לא באמת היה הליך של שימוע. המפקח היה נחוש ליישם את המהלכים. חלק מההמלצות לא מחוברות ליכולת להתמודד איתן, למשל מתן אשראי פרטי ללקוחות. מה שמקומם זה שיש מקבץ של רגולטורים שכל אחד באג'נדה שלו חובט במערכת הבנקאית מבלי שיש מישהו שיושב מלמעלה ומנהל את זה נכון".
שפיגל המשיך וטען כי "אף אחד לא רוצה לקיים דברים שהובטחו לבנקים, כמו כניסה לתחום הביטוח והשינויים הנדרשים בתחום הייעוץ הפנסיוני. אני חושב שחלק מהביקורת שמופנית כלפי הבנקים מוצדקת אבל זה רק חלק מהדברים".
גם מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, התייחס היום לנושא ואמר "הפעילות הקמעונאית סובלת בשנים האחרונות מכל מיני חקירות ורגולציות שמאיטות את פעילותן ומייצרת ירידה בהכנסות, לצערי ועדת זקן (דודו זקן – המפקח על הבנקים) פוגעת בהכנסות הבנקים במספרים מאוד גדולים. כל חקיקה ורגולציה זה נושא מאוד בעייתי לבנק. בסוף זה מערכת בנקאית שצריכה להרוויח".
למרות האמור, במועצה לצרכנות טוענים כי ועדת זקן התעלמה מיכולת ההשוואה של הצרכן בין הבנקים ולא נתנה לכך מענה מספיק. "התחרות במיגזר הצרכנים הפרטיים תלויה ביכולת ההשוואה של הצרכן וביכולתו להגיע למסקנה כי בבנק אחר הוא מקבל תנאים יותר טובים, וכי המעבר הוא כדאי. המלצות הועדה החמיצו לחלוטין נקודה זו ולפיכך אין בהן בשורה מעודדת לצרכנים", אומרים שם.
לפנייה לכתב/ת 
