שתף קטע נבחר

רצתה למנוע הריון בעזרת התקן - והפכה לנכה

נ. הגיעה לבית החולים עם כאבי בטן חזקים. בצילום הרנטגן שנעשה לה נראים בבירור שני התקנים תוך-רחמיים שיצרו נזק בחלל הבטן, אולם רופאי המיון ב"מאיר" לא טיפלו במצב החריג ושלחו אותה הביתה. אחרי שלוש וחצי שנים של ייסורים היא נאלצה לעבור כריתה של השחלות והחצוצרות וכן חלק מהמעי הגס, ונקבעו לה 42% נכות. עכשיו היא תובעת

כיצד הגיעו 2 התקנים תוך רחמיים לבטנה של נ. ומדוע הרופאים, שראו בצילומי הרנטגן שעשו שנגרם נזק לחלל הבטן, לא טיפלו בה ובמקום זה שלחו אותה הביתה? בשנת 1994 הגיעה נ. לבדיקה גינקולוגית ולבקשתה הוחדר לרחמה התקן תוך רחמי למניעת הריון. בהמשך, בעת שביצעה בדיקות גניקולוגיות תקופתיות, נרשם שהכל תקין מבחינת ההתקן. בשנת 1999 הגיעה נ. לבדיקה גינקולוגית נוספת במהלכה הוחדר לרחמה התקן תוך רחמי חדש. מסיבה לא ידועה, לא בוצעה בדיקה שמטרתה לוודא האם קיים כבר התקן. החדרתו של ההתקן החדש גרמה לדחיקתו וללחיצתו של ההתקן הראשון ובהמשך לקרע של המעי.

 

עוד כתבות בערוץ הבריאות :

  

חמישה חודשים לאחר מכן החלה מסכת הייסורים של נ. היא סבלה מכאבי בטן עזים וניגשה לרופא נשים, זה בדק ורשם כי לא מצא שמדובר בבעיה גינקולוגית. נ. ניגשה אל רופא המשפחה שרשם לה תרופה לטיפול בבעיות במערכת העיכול. אבל הכאבים לא פסקו. נ. ניגשה לרופא הנשים עוד מספר פעמים עם אותן תלונות, בוצעו בדיקות אולטרסאונד שלא הניבו תוצאות מחשידות, ונ. המשיכה לסבול מכאבים חזקים.

 

הרופא לא בדק האם קיים התקן תוך רחמי קודם (אילוסטרציה) (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
הרופא לא בדק האם קיים התקן תוך רחמי קודם (אילוסטרציה)(צילום: shutterstock)

 

התעלמות מממצאים ברורים

נ. הגיעה למיון ביה"ח מאיר ב-22.1.03 עם אותן תלונות על נפיחות וכאבים בבטן. רופאי חדר המיון ביצעו צילום רנטגן בו ניתן היה לראות בבירור את שני ההתקנים ברחם. הרופאים רשמו זאת לפניהם, תוך הדגשה בשני קווים בגיליון המיון ("רחם - שני התקנים"),

אך באופן מפתיע, מעבר לכך, לא עשו דבר והשאירו את המצב כמו שהוא, מבלי לומר או להסביר מה ראו בצילום או לקרוא לרופא נשים שיבדוק אותה.

  

נ. המשיכה לסבול במשך שלוש שנים וחצי נוספות מכאבי בטן, עליהם התלוננה שוב ושוב בקופ"ח, עד שב-7.6.06 שבה לביה"ח עם אותן תלונות על כאבי בטן. אז נתגלה בבדיקת CT שההתקן הראשון כבר חדר למעי הגס של וחורר אותו, תוך יצירת מורסות נרחבות באגן עם הידבקויות ותגובה דלקתית קשה.

 

במצב זה לא נותרה ברירה אלא לבצע ניתוח דחוף, שכלל פתיחת בטן מלאה, כריתה של השחלות והחצוצרות, כריתת קטע של המעי הגס וביצוע פיום זמני בדופן הבטן לריקון הצואה (קולוסטומיה). המהלך לווה בהמשך בזיהומים ובאשפוזים נוספים.

 

לנ. נקבעו כ-42% נכות, היא סובלת מהתדבקויות בחלל הבטן הגורמות לה לעצירויות ולכאבי בטן תמידיים, והיא חדלה מלתפקד. 

 

הרופאים בדקו את הבטן הנפוחה, מצאו את הסיבה ולא טיפולו, לטענת התובעת (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
הרופאים בדקו את הבטן הנפוחה, מצאו את הסיבה ולא טיפולו, לטענת התובעת(צילום: shutterstock)

 

עכשיו תובעת נ., באמצעות עורכי-הדין גיא נסים ואביחי דר, את ביה"ח "מאיר" וקופ"ח כללית שם הייתה מטופלת התובעת. התביעה נתמכת בחוו"ד של פרופ' מנחם דוד, מומחה בגניקולוגיה בכיר ובעל שם עולמי, ששימש במשך עשרות שנים מנהל בי"ח הקריה ובהמשך מנהל מח' נשים בבי"ח איכילוב, שקבע כי מדובר ברשלנות רפואית.

 

מדוברות בי"ח "מאיר" נמסר כי "התביעה התקבלה בביה"ח רק לפני כמה ימים אנו לומדים את פרטיה וביה"ח יעביר תגובתו כמקובל בבית המשפט". 





 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
התקן תוך רחמי
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים