תפילות במקום רובים. כמה חזק צבא האפיפיור?
המדינה מתפרשת על שטח של מס' רחובות בלבד, אוכלוסייתה מונה רק 800 איש וה"צבא" שלה מורכב מכוח של חיילי המשמר השווייצרי. קל להתייחס לוותיקן בביטול, אולם על ישראל לטפח יחסים טובים עם הכס הקדוש משום שבכוחו לחזק את מעמדה הבינ"ל. ובמילים אחרות: כשהאפיפיור מדבר, העולם מקשיב
"מגלים עולם" - מאמרים אחרונים:
ישראל מחכה לאובמה: ההרצאה עומדת להתחיל
/ ד"ר אהוד ערן
בשפה תעשה לך מלחמה. בוש ושרון כמשל
/ ד"ר דליה גבריאלי נורי
יום האישה הבינלאומי: תנקי את הבית ותשתקי?
/ ד"ר פיונה רובינסון
קומיקס במקום F-16: העוצמה הרכה של יפן /
ד"ר ניסים אוטמזגין
מי שצחק אחרון היה האפיפיור יוחנן פאולוס השני, שהוכיח כי סטלין שגה. במאבקו המוסרי של האפיפיור הפולני נגד הקומוניזם, הוא הצליח לגייס את הקתולים הפולנים לתנועת התנגדות נגד הכיבוש הסובייטי, וכך עזר למוטט את השלטון הלא מוסרי של בריה"מ.
קל להתייחס לוותיקן בביטול. המדינה מתפרשת על שטח של מספר רחובות בלבד, ואוכלוסייתה מונה רק 800 איש. ה"צבא" שלה מורכב מכוח של חיילי המשמר השוויצרי. מוצר הייצוא העיקרי שלה הוא בולים.
20 שנה לנורמליזציה עם ישראל
אבל ההתייחסות הזו מחמיצה את העיקר, מכיוון שהוותיקן אינו מדינה רגילה. הוא רובע ברומא, סביב לבזיליקת (כנסיית) פטרוס הקדוש, שהוכר בהסכם משנת 1929 בין איטליה ובין הכס הקדוש (גוף השלטון המרכזי של הכנסייה הקתולית העולמית) כריבונות עצמאית - מדינת קריית הוותיקן.
ב-2013 יחול יום השנה ה-20 לחתימת הסכם היסוד בין הכס הקדוש ובין מדינת ישראל, הסכם שהביא לנרמול היחסים הדיפלומטיים בין הוותיקן וישראל, והיווה ציון דרך במאבקה של ישראל לקבלת לגיטימציה בינלאומית.
עתה נמצאות שתי הממשלות בישורת האחרונה של משא ומתן לקראת הסכם כלכלי חדש. בנושאים הכלולים בהסכם, כלולים פטור ממס על מבני דת וחובת מס על נכסים מסחריים, חסינות מפני הפקעה של מקומות קדושים, והחזרת רכוש שהוחרם או קבלת פיצויים עליו. שתי נקודות שעוררו את המחלוקת הרבה ביותר היו שאלת השימוש שעושה הכנסייה בחדר "הסעודה האחרונה" על הר ציון ומעמדה של מזרח ירושלים.
הוותיקן - גוף המוכר במשפט הבינלאומי
במנשר המשותף האחרון שפורסם בינואר נכתב כי הצדדים מצפים להגיע לחתימה על ההסכם במהרה.
ההסכם החדש יעמיד את יחסי הכנסייה מול מוסדותיה של מדינת ישראל על בסיס משפטי ברור, ויסיר את האי-ודאות באשר לחובות ולזכויות ההדדיות של שני הצדדים.
הכס הקדוש, ובראשו האפיפיור, הוא גוף המוכר במשפט הבינלאומי שיכול לכרות בריתות, לחתום על הסכמים, ולשלוח את נציגיו הדיפלומטיים ל-180 מדינות ברחבי העולם. אפשר לראות את הוותיקן כמקום הגיאוגרפי שבו ממוקמים משרדי המטה של ארגון דת על-לאומי ועצום ממדים. מהמקום הזה, בסיועם של אנשי חצרו, מנווט האפיפיור את חיי הדת של 1.2 מיליארד הקתולים ברחבי העולם.
כדי להגן על מאמיניה ולהפיץ את משנתה המוסרית ברחבי העולם, יש לכנסייה הקתולית מנופי השפעה רבים, הכוללים מלבד מיליוני מאמינים ברחבי העולם גם אנשי דת (כמרים) מסורים, שירות דיפלומטי מצוין, מקורות מידע מעולים, אימפריית תקשורת עולמית ומגוון מסדרים ומערכות דתיות.
דואגים ל"ארץ הקודש"
ניקח לדוגמה את ארצות הברית: 78 מיליון מאזרחיה רשומים כקתולים, כ-25 אחוזים מהאוכלוסייה. קתולים לטינים (אזרחי ארה"ב שמוצאם מאמריקה הלטינית) הם קבוצת המיעוט הגדלה בקצב המהיר ביותר. הקתולים שולטים ביד רמה בבתי המחוקקים - ישנם 25 סנאטורים ו-134 חברי קונגרס קתולים.
יושב הראש הנוכחי של בית הנבחרים ג'ון ביינר הוא קתולי. כך גם סגן הנשיא ג'ו ביידן. ועידת הבישופים הקתוליים של ארצות הברית (USCCB) היא קבוצת לחץ חזקה מאוד בוושינגטון, הפועלת ללא לאות להגנה על האינטרסים הקתוליים ולשמירה על ערכי הכנסייה. שיתוף הפעולה עם USCCB הוא חיוני לקהילה היהודית באמריקה, ויש לזכור גם שהקתולים רואים חשיבות רבה באירועים הקורים ב"ארץ הקודש" שלהם.
ממשלת ישראל גילתה את העוצמה הרבה שיש ללובי הקתולי באמריקה כשאישרה ב-1996 בנייה של מסגד ליד כנסיית הבשורה בנצרת, בלי לחשוב על ההשלכות הצפויות. לאחר לחצים אדירים, הממשלה חזרה בה. בדומה, לאחר שהושהה המשא ומתן עם הוותיקן ב-2004, ביקש הנשיא האמריקני ג'ורג' בוש בנימוס מראש הממשלה אריאל שרון לשוב לשולחן הדיונים - בקשה שאי אפשר לסרב לה.
מחוץ לאירופה, הכנסייה הקתולית היא כוח משמעותי הגדל במהרה. יש כיום כ-450 מיליון מאמינים באמריקה הלטינית, שממנה בא האפיפיור הראשון שאינו אירופי, חורחה מריו ברגוליו הארגניטני, פרנסיסקוס הראשון. מספר הקתולים באפריקה ובאסיה נמצא במגמת עלייה. בסין הרוחניות של הכנסייה מושכת רבים מהאוכלוסייה המשוועת לדת מאז תפיסת השלטון בידי המפלגה הקומוניסטית ב-1949. השגשוג הכנסייתי מפחיד את השלטון הקומוניסטי.
אז כשהאפיפיור מדבר, העולם מקשיב. יש לו יוקרה רבה, והוא התומך הנלהב ביותר של שלום ושל זכויות אדם. האפיפיור יוחנן פאולוס השני גינה בחריפות מלחמות ברירה, וחזה מראש את התוצאות ההרסניות של הפלישה לעיראק ב-2003 - לא רק לעיראק עצמה, אלה גם לארה"ב ולבעלות בריתה במזרח התיכון.
כל הסיבות הללו מראות מדוע חשוב כל כך שישראל תטפח יחסים טובים עם הוותיקן, ותהיה הוגנת ביחסה למיעוט הנוצרי המקומי. נשיא המדינה שמעון פרס תמיד הבין זאת, אך הוא בודד במערכה. לרוע המזל, האינטרסים של הנוצרים המקומיים הוזנחו פעמים רבות.
ברגע שיסתיים המשא ומתן הנוכחי, הציבור הישראלי צריך לתמוך ביישום המהיר של ההסכם עם הכנסייה. צעד כזה ייתפס כניצחון דיפלומטי, יחזק את מעמדה הבינלאומי של ישראל ויעזור במאבק נגד האנטישמיות. הוא גם יעזור למוסדות הכנסייה, ולכן גם לנוצרים המקומיים. אסור לפספס את ההזדמנות להמשיך את השילוב של הקהילה העתיקה זו לתוך החברה הישראלית.
ריימונד כהן, פרופסור אמריטוס במחלקה ליחסים בין לאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, עובד כעת על ספר על יחסי ישראל הוותיקן
לפנייה לכתב/ת 
