רשת קטלנית: לשימוש במחשבים מחיר סביבתי

בזמן שקראתם את הכותרת של הטור הזה השתחררו לאטמוספירה כ-60 מיליגרם של גזי חממה כתוצאה מצריכת חשמל, כמות הזהה לגזי החממה שנפלטים בנסיעה של 30 ס"מ ברכב משפחתי ממוצע. עד שתגיעו לסוף הטור תספיקו לנסוע, באופן וירטואלי כמובן, כ-25 מטר ולפלוט כ-5 גרם גזי חממה. זוהי "טביעת הרגל הפחמנית" - תג המחיר הסביבתי לכל פעולה כמעט שמתבצעת תחת אורח החיים המודרני.

מאמרים נוספים מאת עדי וולפסון :

• על מסלול התנגשות: שני משרדים, סביבה אחת
• חגיגת מחירים? פסח לא חייב לעלות לנו ביוקר
• שם טמון העתיד שלנו: בנייה צפופה בערים
  

טביעת הרגל הפחמנית היא למעשה מדד סביבתי המכמת את סך פליטות גזי החממה בייצור, שינוע והתכלות של מוצר או באספקת שירות, המאפשר להשוות בין ההשפעה הסביבתית של מוצרים ותהליכים שונים.

הטביעה הפחמנית של עיתון יומי ממוצע, לשם ההשוואה, היא כ-1,100 גרם, ובמידה והוא ממוחזר - כ-500 גרם. כלומר, שוות ערך לקריאת בכ-100 כתבות ממוצעות בעיתון דיגיטלי.

עכשיו ניקח בחשבון שכל אחד מ-2 ביליון האנשים בעולם שמחוברים לאינטרנט, נכון לסוף שנת 2012, יקראו כ-10 כתבות ביום. הפליטות של גזי החממה לאטמוספירה יהיו שוות ערך לפליטות מכ-13 אלף מכוניות המקיפות את כדור הארץ, כלומר 100 מיליון טון גזי חממה ביום.

אבל קריאה בטור או בכתבה אינה הפעולה היחידה ברשת שיש לה השפעה סביבתית. בכל יום, מהבוקר עד הלילה אנחנו גולשים ומשתמשים במנועי חיפוש, שולחים אי-מיילים ומשתפים ברשתות חברתיות, ולכל אלו יש מחיר סביבתי לא מבוטל.

הטבלה המצורפת מטה מסכמת את פליטות גזי החממה כתוצאה מפעולות שגרתיות ברשת ובהשוואה לפעולות יומיומיות אחרות. אם לוקחים בחשבון את מספר המשתמשים ברשת, שהולך וגדל משנה לשנה, המחיר גבוה. דוגמא מצוינת היא 62 טריליון אי-מיילים מסוג ספאם, שנשלחו בשנת 2012 בעולם, ובנוסף לכך שהם מטרידים את מקבליהם, הם פלטו גזי חממה בכמות שנפלטת בכל מדינת ישראל במשך שלושה חודשים. כלומר מפגע סביבתי של ממש.

עם זאת, בעוד שמספר המשתמשים באינטרנט בין השנים 2000 ל-2006 גדל ב-32,000,000% (כן, זה המספר) הגידול בצריכת האנרגיה של צרכני האינטרנט עלה רק ב-200%. בעצם מדובר בהתייעלות משמעותית בצריכת האנרגיה למשתמש ובהפחתה של 160,000%. הכיצד זה ייתכן? מקור ההתייעלות הוא בשימוש בשרתים יעילים יותר ובאנרגיה נקייה יותר בחוות השרתים של חברות כמו גוגל ופייסבוק שמשתמשות בכ-30% אנרגיות מתחדשות של רוח ושמש.

בכדי להבין את המשמעות של התייעלות זו, נעשה שוב השוואה לשוק הרכב. במידה ששוק הרכב היה מתייעל אנרגטית כמו הרשת, רכב חדש שנוסע בממוצע 20 ק"מ לליטר היה נוסע כיום 320,000,000 ק"מ לליטר.

אולם לשימוש ברשת יש גם לא מעט היבטים של התייעלות אנרגטית והוא יכול להוביל להפחתה בפליטות ובמפגעים הסביבתיים. לדוגמא, צפייה בסרט ברשת, במקום רכישה או השכרה של סרט בחנות, מפחיתה את הפליטות הנוצרות כתוצאה מייצור הדיסק והעטיפה לצד הנסיעה אל ומהחנות בכ-16,000%.

הרשת מאפשרת גם לעבוד מהבית. לאחרונה הנושא עלה לסדר היום כשמנכ"לית יאהו הודיעה כי החברה לא תאפשר יותר לעבוד מהבית, מה שגרר ויכוח ציבורי נרחב. אולם מבלי להתייחס לתפוקת העבודה וליתרונות הכלכליים והחברתיים בהפחתת העומס בכבישים, ביטול שעות נסיעה והגמישות לעבוד מכל מקום ובכל זמן, עבודה מהבית מפחיתה גם את פליטות הפחמן הדו-חמצני. חישוב שנערך באצות הברית מצא כי מעבר ליום עבודה אחד בשבוע מהבית יפחית בממוצע 1 טון גזי חממה לאדם.

כמובן שלשימוש ברשת יש השפעות סביבתיות ובריאותיות נוספות, החל ב"ענני" הקרינה שמקיפים את המחשבים, הבית, בית הקפה והרחוב, דרך ייצור מוגבר של פסולת אלקטרונית ובעיקר פלסטיק ומתכות רעילות בעלות פוטנציאל לזיהום קרקע ומקורות מים, לצד פגיעה בגב ובעיניים והשמנה כתוצאה משעות ישיבה ממושכות מול המסך.

מעבר למודעות להשפעה הסביבתית של הגלישה ברשת, כל אחד מאיתנו יכול לעשות מספר צעדים קטנים בכדי לייעל את השימוש ברשת, החל בחיפוש ממוקד ובסגירה של חלונות ואתרים שלא בשימוש ועד להפחתת השימוש במקור.

שר התקשורת היוצא משה כחלון, קידם גלישה מהירה וזולה לכל, משרד החינוך קידם בשנים האחרונות גלישה בטוחה ברשת, ואילו בפני שר התקשורת הנכנס, ח"כ גלעד ארדן, שהוא גם השר להגנת הסביבה היוצא, עומד אתגר גדול יותר - להפוך את הגלישה ברשת לידידותית יותר לסביבה.

הכותב הוא מהמרכז לתהליכים ירוקים, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון