על מסלול התנגשות: שני משרדים, סביבה אחת

ממשלת ישראל ה-33 הושבעה אתמול (ב') עם תקווה לשינוי בסדר העדיפויות הלאומי. לצד האתגרים החברתיים הרבים שעומדים בפני הממשלה החדשה, ניצבים גם אתגרים סביבתיים מגוונים, בחקיקה ובאכיפה סביבתית וביישום של תוכניות לפיתוח בר-קיימא בישראל - פיתוח המשלב היבטים כלכליים, חברתיים וסביבתיים גם יחד.

טורים נוספים מאת עדי וולפסון :

• שם טמון העתיד שלנו: בנייה צפופה בערים
• הביאו כבוד לנגב: פרס אירופי ירוק לבאר-שבע
• הירוקים הם לא רק נטל: בזכותם תהיה לכם עבודה
  

אבל האתגר הסביבתי המרכזי של הממשלה החדשה הוא לשנות את דרכי המחשבה והפעולה, ובמקום לטפל במפגעים ולכבות שריפות לאחר מעשה, למנוע אותם מראש ולתכנן תהליכים במבט רחב, תהליכים שיכולים להתקיים לאורך זמן.

אחד ההישגים הראשונים שהציגה הממשלה החדשה עוד טרם הקמתה, הוא הקיצוץ במספר השרים. אומנם בפועל מספר המשרדים לא השתנה והחיסכון בתקציב מזערי, אבל השילוב של מספר משרדים תחת שר אחד יכול להוות מנוף לקידום פרויקטים מורכבים ובינתחומיים. בהקשר של איכות הסביבה, חיבור שכזה הכרחי ומהותי בכדי להטמיע מודל של צמיחה ירוקה - צמיחה שמאפשרת להרחיב את ההזדמנויות והאפשרויות במשק תוך פגיעה מינימלית במשאבי הטבע ובאיכות הסביבה, ולרווחת כלל אזרחי המדינה, הנוכחיים והבאים.

שיקולים פוליטיים של הרגע האחרון הובילו את ראש הממשלה בנימין נתניהו, לחבר בין משרד האנרגיה והמים, המשרד לפיתוח הנגב והגליל והמשרד לפיתוח אזורי, שבראשם יעמוד מהיום ח"כ סילבן שלום, ומבלי להתכוון ליצור מעין משרד ל"התקפת" הסביבה.

כן, בעוד המשרד להגנת הסביבה (בראשו יעמוד עמיר פרץ) עוסק בניסוח מדיניות ואסטרטגיה סביבתית לאומית לצד הטיפול בפליטות, בשפכים ובפסולת, כלומר במפגעים שלאחר מעשה, המשרד שאמון על שימוש מושכל במשאבים הלאומיים ועל התייעלות והפחתה במקור, הוא משרד האנרגיה והמים. למרות הצביון הכלכלי שלו, משרד האנרגיה והמים שאמון על עלויות החשמל והמים, על הקמת תשתיות רבות ועל היתרים לכריית משאבי הטבע בישראל, יכול דווקא להיות ראש חץ במאבק לצדק חברתי-סביבתי.

קידוח לוויתן. האתגר: פיתוח משק הגז לצד מניעת מפגעים(צילום: אלבטרוס צילומי אוויר)

לפתחו של שר האנרגיה והמים החדש עומדות החלטות סביבתיות הרות גורל בנוגע להטמעת הגז הטבעי במשק הישראלי, כדלק ידידותי יותר לסביבה וכמקור לפיתוח תעשייה מקומית ענפה, תוך הקפדה יתרה על מניעת מפגעים בהפקת הגז, שינועו, אחסונו והשימוש בו וכמובן הצורך לשמור את המשאב היקר לטובת הדורות הבאים ולא לייצא את מרביתו.

גם הרחבת משק האנרגיה הסולארית בישראל, לרבות שחרור מכסות חדשות להפקת חשמל בשיטה זו ומתן תעריפים אטרקטיביים, לצד מיצוי האפשרויות של אנרגיית הרוח שעדיין נעלמות מעיני רוב מקבלי ההחלטות במדינה, נמצאים בידיו של שר האנרגיה והמים החדש.

וכמובן, אי אפשר לשכוח כי למרות הגשם בו התברכנו בחורף האחרון, מים הם עדיין משאב במחסור בישראל. שימור מקורות המים, אגירת מים, טיפול בשפכים והשבת מים לטבע לצד שימוש מאוזן ושפוי בהתפלה של מי ים, נשארו סוגיות מהותיות לקיום המדינה.

רגישות סביתית ושמירה על שטחים פתוחים 

אבל לשר שלום יש גם אתגרים סביבתיים רבים בתפקידו כשר לפיתוח הנגב והגליל. פיתוח אזורים אלו מחייב רגישות סביבתית ואיזון בין שימור של שטחים פתוחים, אתרי טבע ומגוון ביולוגי לפיתוח של תשתיות והרחבת ישובים. השר שלום יצטרך להוביל בממשלה הנוכחית את הקמת שדה התעופה האזרחי המשני בנבטים שבנגב ולא במגידו בצפון, למרות התנגדות משרד הביטחון וחיל האוויר, כפרויקט סביבתי חברתי וכלכלי ממעלה ראשונה, לצד פיתוח מסילות רכבת להנגשת הפריפריה וביניהן תוואי המסילה השנוי במחלוקת לאילת.

גם בתפקידו השלישי, כשר לפיתוח אזורי, יכול השר שלום להוביל נתיבים אחרים לשלום ולשיתוף פעולה עם המדינות השכנות לישראל. לאיכות הסביבה אין גבולות והיא לא מבדילה בין דת, גזע או לאום, ולכן היא יכולה להיות הבסיס לשלום כלכלי ולפיתוח מואץ, לצד שיפור איכות החיים של כלל האוכלוסייה במזרח התיכון.

סוגית תעלת הימים (מוּבל השלום) והעברת מים מהים האדום לים המלח, המאבק בשפכים ובזיהום שעוברים מהרשות הפלסטינית לישראל והקמת מיזמים סולאריים משותפים עם שכנינו, הם רק כמה מהנושאים שהמשרד לשיתוף פעולה אזורי צריך להוביל.

מסלול אחרון ומשותף לעבודה של השר שלום בכל שלושת המשרדים חייב להיות מסלול של שקיפות ושיתוף ציבור. אזרחי ישראל הובילו בשנים האחרונות לא מעט מאבקים נגד הקמת תחנות כוח ומתקני תשתית בחצר האחורית שלהם או פגיעה בשטחים פתוחים. עבודה עם התושבים ולא מעל ראשם יכולה להניב לא פעם את הפתרון הנכון והתוצאה הטובה ביותר לכולם.

כמובן שגם יתר משרדי הממשלה, כגון משרד התחבורה, משרד הפנים, משרד הכלכלה והמסחר ומעל לכל משרד האוצר, חייבים לתרום את חלקם. אבל ההצלחה הסביבתית של ממשלת ישראל החדשה תימדד בראש ובראשונה ביכולת ליצור שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה בתחום. וכדי שזה יקרה, כל אחד מהצדדים צריך להנמיך את האגו ולהגביר את האקו, ולהבין שבישראל של שנת 2013, איכות החיים והסביבה אינן מותרות - אלא הכרח.

פרופ' עדי וולפסון הוא חבר המרכז לתהליכים ירוקים, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון